האם כיפת ברזל היתה הפיתרון הכי זול ואפקטיבי להגנה על ישראל? - חדשות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האם כיפת ברזל היתה הפיתרון הכי זול ואפקטיבי להגנה על ישראל?

יצחק בן ישראל: לייזר טוב לטווח קצר, כיפת ברזל עדיפה לטווחים יותר ארוכים; נציג נורת'רופ גרומן לשעבר בישראל: מערכת הסקייגארד היתה טובה יותר, ועדת נגל הונעה משיקולים זרים; בוועדה דוחים את הטענות

19תגובות

בדומה ל-2007, גם בימים אלה מתלהט הוויכוח על הטכנולוגיה העדיפה למדינת ישראל בין תומכי טכנולוגיית הלייזר הכימי שנזנחה בישראל ובארה"ב, לבין תומכי טכנולוגיית הטילים והלייזר המוצק.

מערכת כיפת ברזל מבוססת על טכנולוגיית הטילים. טכנולוגיית הלייזר הכימי מבוססת על יירוט באמצעות לייזר, תוך שהקרן נוצרת על ידי ריאקציה כימית בין גזים, והיא אינה מיושמת באף מערכת צבאית בעולם. טכנולוגיית הלייזר המוצק מבוססת על יירוט לייזר, תוך שהקרן נוצרת על ידי חשמל. היא נמצאת בפיתוח וכנראה בשימוש התחלתי בחיל הים האמריקאי.

מבצע "עמוד ענן"
אי–פי

לדברי נציג נורת'רופ גרומן לשעבר בישראל, יוסי ארזי, טכנולוגיית הלייזר הכימי שהציעה החברה ב-2007 לוועדת נגל עדיפה על טכנולוגיית כיפת ברזל, והמלצת ועדת נגל לפתח את כיפת ברזל נגועה באינטרסים זרים.

יצחק בן ישראל, יו"ר סוכנות החלל הישראלית ויו"ר המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח במשרד המדע, שהיה מעורב בהליכי הפיתוח של טכנולוגיית הלייזר משיב כי המלצות נגל כללו פיתוח מיידי של כיפת ברזל לצד המשך פיתוח הלייזר לטווחים קצרים יותר.

"לשתי הטכנולוגיות יתרונות, והוועדה לא פסלה לחלוטין את הלייזר. צריך להבין שקיימים צרכים שונים. בטווח קצר מאוד, מול ירי מרגמות, צריכים לייזר. זה גם מה שהוחלט על ידי נגל. לא הוחלט לעזוב את הלייזר, אלא על פיתוח שתי הטכנולוגיות: פיתוח כיפת ברזל במיידי, והמשך פיתוח טכנולוגיית הלייזר המוצק, שממדי המערכת שלו קטנים יותר".

בפועל, טכנולוגיית הלייזר הכימי גוועה, לאחר שנפסלה בישראל ובארה"ב ואת מקומה תופסת טכנולוגיית הלייזר המוצק, שעדיין נמצאת בתהליכי פיתוח. מנגד, טכנולוגיית הטילים של כיפת ברזל הפכה מבצעית עם הצלחות ירוט מרשימות בשיעור של 88%.

ב-2007 המליצה ועדת נגל לשר הביטחון לבחור בכיפת ברזל המבוססת על ירי טילים, כמערכת וכטכנולוגיה הטובה ביותר. המתחרה העיקרית היתה מערכת סקייגארד של נורת'רופ גרומן, המבוססת על לייזר כימי. המערכת התבססה על מערכת נאוטילוס שפותחה להגנה על קריית שמונה והיתה במצב של מדגם, כלומר דגם גדול, כבניין בן כמה קומות, שנועד לבחון אם הטכנולוגיה עובדת. החברה תיכננה מערכת ניידת יותר (סקייגארד), אבל זו היתה אז רק "על הנייר".

ועדת נגל מונתה על ידי שר הביטחון לשעבר, עמיר פרץ, כדי להמליץ על החלופה הטובה ביותר להגנת העורף מאיומים בליסטיים קצרי טווח. הוועדה פעלה בינואר ובפברואר 2007, ולדבריה, בחנה יותר מ-10 חלופות שהוצעו לה על ידי תעשיות שונות, ישראליות וזרות.

"לא נותר אלא לקבוע, כי ועדת נגל נולדה בחטא, פעלה בחטא והמלצותיה מהוות פגיעה קשה ביכולת ההגנה על האזורים הסמוכים לגבול - יכולת שאותה היתה אמורה לבחון ולהמליץ בהתאם", אומר ארזי.

לדבריו, אנשי מפא"ת (מינהלת הפיתוח במשרד הביטחון) שהיו האישים המרכזיים בוועדה, נתנו חודשיים לפני תחילת פעולתה של הוועדה, בנובמבר 2006, הוראה לרפאל להתחיל בפיתוח בהיקף מלא של מערכת כיפת ברזל. "אי אפשר להימנע מהמסקנה שכל תפקידה של ועדה זו לא היה אלא 'להלבין' את ההחלטה שכבר התקבלה".

מקורב לוועדת נגל דחה בתוקף את הטענות ואמר כי המלצותיה נבעו מבדיקה מקצועית אובייקטיבית של כל החלופות.

ארזי עדיין סבור שמבחינה טכנולוגית ללייזר עדיפות על טילים. "מערכת הסקייגארד תשמיד לפחות ארבע רקטות גראד משופר, שנורו בו זמנית לטווח 12 ק"מ, וזמן המעוף שלהן לטווח זה הוא 15 שניות. לכיפת ברזל אין כל יכולת אפילו להתמודד עם רקטה אחת כזאת, כל שכן לא עם מטח", אמר ארזי והוסיף, כי שטח הכיסוי של הסקייגארד כפול מזה של כיפת ברזל.

לדבריו, מחיר ייצור קרן הלייזר מאד נמוך - כ-2,000-1,000 דולר, אך גם מחיר מערכת הסקייגארד בייצור נמוך ממחירה של סוללת כיפת ברזל (כ-40-30 מיליון דולר מחירה של מערכת הסקייגארד, לעומת 50 מיליון דולר ומעלה - מחירה של סוללת כיפת ברזל).

לגבי מועד המסירה של המערכת אמר ארזי כי נורת'רופ גרומן השאירה ב-16 בינואר 2007 מכתב פורמלי בידי ועדת נגל ובכירים אחרים במערכת הביטחון, שבו התחייבה להתחיל באספקת מערכות סקייגארד בייצור סידרתי תוך 18 חודשים, במחיר קבוע ובנכונות לשאת בקנסות על פיגורים באספקות.

זה היה בסיס מוצק מעין כמוהו לתחילת משא ומתן. מערכת ראשונה הייתה אמורה להגיע לארץ כבר ביולי 2008, לפחות שלוש שנים לפני תחילת האספקות של מערכות כיפת ברזל. כל תמונת ההגנה על העורף, במיוחד על יישובי עוטף עזה, היתה יכולה להיות אחרת. יצויין כי מקורבים לוועדה אמרו שחבריה העריכו שלוח הזמנים אינו מציאותי.

ארזי, שעומד בראש עמותת מגן לעורף שהקימה קבוצת קצינים במיל' ומקדמת עדיין את טכנולוגיית הלייזר הכימי, אמר כי "העמותה קוראת לראש הממשלה להקים בדחיפות ועדת מומחים אובייקטיבית, שאנשיה אינם תלויים במערכת הביטחון לפרנסתם. על ועדה זו לבחון מחדש - הן את תהליך קבלת ההחלטות והן את החלופות שתוכלנה לספק מענה אמיתי להגנה על העורף כולו במדינת ישראל - בעת עימות מוגבל כמו עמוד ענן ובעת עימות כולל, מול כל מרכיבי 'ציר הרשע' (איראן, סוריה, לבנון, א"ק)".

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם