למה לנשים יש אורגזמה?

תפקיד האורגזמה של הגברים ידוע: לפלוט זרע ובכך להתניע את תהליך ההפריה. אך האורגזמה הנשית היא יצור מסובך ובלתי מובן הרבה יותר, ומדענים מתווכחים על הסיבות לקיומה כבר 100 שנה לפחות. האם יש לה תפקיד אבולוציוני? האם היא מעודדת הפריה? האם נוצרה כדי לעודד מונוגמיה, או להפך?

בספרם "סקס עם שחר" מ-2010, מצרפים כריסטופר ריאן וססילדה ג'טה כמה תכונות של האורגזמה הנשית - היותה קולנית יותר מהגברית וכן יכולתן של נשים, בניגוד לגברים, לחוות אורגזמות בשרשרת - כדי לטעון כי מטרתה היא למשוך, בעזרת איתותים קוליים, את הגבר הבא שיעניק לה אורגזמה, ובכך לאפשר תחרות בין זרע של גברים שונים והפריה מהזרע המשובח ביותר.

לכתבה המלאה לחצו כאן.

כמה מינים של חיות קיימים?

מחקר של קמילו מורה, חוקר מאוניברסיטת הוואי, מאוגוסט 2011, העריך כי בעולם קיימים 8.7 מיליון מינים. ואולם הערכתו של מורה שנויה במחלוקת: חוקרים אחרים סבורים כי מספר המינים על כדור הארץ גבוה בהרבה. המסתורין נובע מכך שבכל שנה מתגלים 15 אלף מינים חדשים, ואין כל סימן לכך שאנחנו מתקרבים לגילוי כל המינים על פני כדור הארץ.

זהו מרוץ נגד הזמן, שכן במקביל לגילוי ולתיעוד של זנים חדשים, אנו נמצאים בעיצומה של הכחדה המונית של מינים, שחלקם עוד לא התגלו. לפי מאמר שהתפרסם בכתב העת "Nature" לפני שנה, כמעט 20 אלף מינים של חיות וצמחים מצויים כיום בסיכון גבוה להיכחד. למעשה, פעמים רבות נתקלים החוקרים בזנים חדשים רק במקרה של השמדת בית הגידול הטבעי שלהם בידי האדם.

לכתבה המלאה לחצו כאן.

למה אנחנו מפהקים?

התשובה לשאלה הזו עשויה להיראות ברורה: אנחנו מפהקים כי אנחנו עייפים או משועממים. מבחינה ביולוגית, הכימיקלים המיוצרים במוח שכנראה גורמים לפיהוק מיוצרים ביתר שאת במשך השינה ומיד לאחריה. מחקרים הוכיחו שבני נוער פיהקו יותר בעת צפייה בדוגמאות צבע מאשר בקליפים מוסיקליים, תוצאה המוכיחה את הקשר בין שעמום לפיהוק. אבל מהי הפונקציה של הפיהוק? מה הוא עושה ולשם מה הוא נחוץ?

תיאוריה אבולוציונית טוענת כי פיהוקים התפתחו כדרך תקשורת בין בעלי חיים, שמטרתה לגרום לתיאום בין תגובות של חברים שונים באותה קבוצה. אולי זה ההסבר לעובדה שמדובר באחת התופעות החברתיות המידבקות ביותר: צפייה באדם מפהק תגרום במקרים רבים לפיהוק, כמו גם קריאה על פיהוק ואפילו חשיבה על פיהוקים. מחקר של חוקרים אמריקאיים מצא, כי ככל שאדם נוטה יותר לאמפתיה הוא "יידבק" בפיהוקים ביתר קלות.

לכתבה המלאה לחצו כאן.

ממה מורכבים 96% מהיקום?

לכאורה, המדע מבין את החוקים שלפיהם העולם פועל: כשגוף כמו כדור הארץ מסתובב סביב גוף אחר בעל מסה גדולה, למשל השמש, כוח הכבידה של השמש מאזן את הכוח הצנטריפוגלי של הסיבוב ושומר את שני הגופים במרחק קבוע זה מזה. כך אנו נשארים במרחק קבוע מהשמש. ואולם בסדר הגודל של גלקסיות שלמות החוקים מתערערים.

"כשמחשבים כמה מסה יש בגלקסיה, סופרים את מספר הכוכבים ומעריכים את המסה שלהם לעומת מהירות הסיבוב של הכוכבים סביב הגלקסיה, נראה שהכוח הצנטריפוגלי של סיבוב הכוכבים בגלקסיה גדול מכוח המשיכה שנובע מהמסה שלהם", מסביר צבי פירן, פרופסור לפיסיקה במכון רקח לפיסיקה באוניברסיטה העברית. "האיזון בין שני הכוחות מופר, ויש פחות מדי מסה. למעשה, לא ברור מה מחזיק את הכוכבים בגלקסיה ביחד".

לכתבה המלאה לחצו כאן.

כיצד נוצרו החיים?

לפני כ-14 מיליארד שנה התרחש המפץ הגדול שהוביל ליצירת היקום. בהמשך, לפני 4.5 מיליארד שנה, נוצרו מערכת השמש וכדור הארץ. בתהליך של מאות מיליוני שנים נוצרו בכוכב הלכת שלנו מולקולות בסיסיות ומים הדרושים לתחילת החיים. אבל מה הפיח חיים בחומר הדומם?

"כשמנסים להבין איך האדם התפתח מהקוף זה קל, שכן מוצאים את כל שלבי הביניים בשכבות הקרקע", אומר פרופ' דורון לנצט, ראש המרכז לחקר הגנום במכון ויצמן למדע. "אבל באבולוציה הכימית המוקדמת הדרך לחומר חי ארוכה ונסתרת. לכן המסע למאדים כל כך מרגש - יש סיכוי לגלות שלבים מוקדמים מאוד של החיים במצב קפוא".

לכתבה המלאה לחצו כאן.

ומה קורה כששומרים סודות?

פרויד קבע כי מטופלים בפסיכואנליזה חייבים להיות כנים לגמרי עם המטפל שלהם, לא משנה עד כמה הסודות שהם מגלים נראים טיפשיים או מביכים. אבל מה באמת קורה לנו כשאנחנו שומרים סוד, או מגלים אותו?

חוקר בשם ג'יימס פנבייקר מצא בשנות ה-80 כי גילוי סוד יכול לעזור לבריאות: לאחר שהתבקשו לכתוב על חוויותיהם הטראומטיות ביותר - שאת רובן שמרו בסוד - נזקקו 50 נסיינים לטיפול רפואי בתכיפות נמוכה יותר מאשר לפני הניסוי. במקרים מסוימים מצא פנבייקר כי גילוי סודות חיזק את המערכת החיסונית, גרם למוח לתפקד טוב יותר ואפילו העלה את שיעור תאי ה-T אצל חולי איידס.

לכתבה המלאה לחצו כאן.

אם אתם רוצים לדעת איזה סודות לא סיפרו לכם על הזמנת חופשות לחו"ל, חברות הסלולר ומרכיבי המזון שאתם אוכלים - לחצו כאן.