תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

35 מיליון דולר מחפשים 25 חברות

בזמן שקרנות ההון סיכון הישראליות מתקשות להשלים גיוסים, הצליחה אינימיטי להשיג מהמוסדיים התחייבות לרוב הסכום  השותפים עופר טימור, נמרוד לב ואלון גבע מתכוונים להשקיע בסטארט-אפים בתחום הניו מדיה  "יש אי התאמה בין הצרכים של יזמים בתחילת הדרך לבין קרן שמנהלת סכומים גדולים, הבנו שהמודל הנכון הוא קרן קטנה"

תגובות

>> נקודת אור להון סיכון הישראלי: אינימיטי (Inimiti), מיקרו קרן הון סיכון בהתהוות, השלימה בשבוע שעבר סגירה ראשונה של הקרן. מתוך 35 מיליון דולר שאותם הקרן עתידה לגייס היא השיגה התחייבות ממשקיעים ל-20-25 מיליון דולר.

בתקופה שבה קרנות ההון סיכון הישראליות מתקשות להשלים גיוסי קרנות חדשות וקרנות המשך, ההישג של אינימיטי הוא כפול: לא רק שהצליחה להשלים סגירה ראשונה, היא גם הצליחה לשכנע את הגופים המוסדיים הישראלים להשקיע בקרן במסגרת תוכנית של משרד האוצר.

מאחורי הקרן עומדים שלושה שותפים שמגיעים מעולם האינטרנט, ההשקעות והיזמות: עופר טימור, נמרוד לב ואלון גבע. כמו כן שותפה להקמת הקרן סמנכ"לית הכספים, לילך פאר. אינימיטי מתמקדת בהשקעה בסטארט-אפים צעירים, החל משלב של מצגת, בתחום הניו מדיה, כלומר, חברות שמפתחות טכנולוגיות בתחום האינטרנט והמובייל. כמו כן הקרן מתכוונת להשקיע בחברות שהיא תקים על בסיס רעיונות של השותפים שינוהלו באופן אקטיבי על ידי יזמים או מנהלים שיאתרו.

השותפים קבעו רף שאפתני להשקעות: 25 חברות בתקופה של ארבע-חמש שנים. גודל השקעה יהיה בטווח של 300 אלף עד מיליון דולר, ובממוצע חצי מיליון דולר. כמו כן הקרן שומרת לעצמה אפשרות להשקיע בחברות בסבבי המשך עד כמה מיליוני דולרים לחברה. עתה, כשהקרן הגיעה לסגירה ראשונה, היא תתחיל לבצע השקעות כבר בתקופה הקרובה. את גיוס הקרן ליוו עורכי הדין יונתן אלטמן, מאיה יששכרוב וארז יובל ממשרד עמית, פולק, מטלון ושות'. כמו כן ליווה את הגיוס משרד רואי החשבון ארנסט אנד יאנג.

"לא קל לגייס קרנות ב-2012. הרעיון עלה בסוף 2010 ולקח שנה וחצי לגייס את הקרן", מודה לב. חלק מהעיכוב נבע מהבחירה של הקרן לגייס הון גם ממשקיעים מוסדיים ישראליים. "אמנם זו קרן קטנה, אבל העדפנו מבחינת הניהול השוטף של הקרן, המוניטין בשוק ומבחינת היזמים שזו תהיה קרן עם גיבוי של גופים מוסדיים", מסביר לב.

זהות המשקיעים לא נחשפה, אך לדברי השותפים מדובר במשקיעים הגדולים במשק. במקרים קודמים המוסדיים שנטו להשקיע בהון סיכון היו חברות הביטוח. בנוסף לכסף המוסדי, המהווה את רוב הכסף המושקע בקרן, השקיעו בקרן אנג'לים (משקיעים פרטיים). המוסדיים השקיעו באינימיטי במסגרת התוכנית להגנה על מוסדיים בהון סיכון הישראלי, המעניקה להם הגנה של עד 25% מסכום השקעתם. זאת כחלק מתוכנית "יתרון יחסי" לעידוד תעשיית ההיי-טק ביוזמת משרד האוצר.

אבולוציה בעולם ההשקעות

הקמת הקרן מתחברת לשני תהליכים שמתרחשים בהיי-טק בישראל ובעולם. הראשון הוא הירידה בגודל האקזיטים, בעיקר של חברות אינטרנט. "בעוד לקרן גדולה שמנהלת 200-300 מיליון דולר עסקה בסדר גודל של עד 50 מיליון דולר היא קטנה יחסית ולא מזיזה בצורה משמעותית את המחט, לנו עסקות מהסוג הזה הן משמעותיות ולכן נותנות החזר משמעותי לקרן ולמשקיעים", מסביר לב. "לכן אנחנו חושבים שלא רק שאנחנו לא מתחרים בקרנות הגדולות, אנחנו גם עובדים אתן ביחד".

לדבריו, הקרן משתייכת לאבולוציה המתרחשת בעולם ההשקעות בהון סיכון: "קורה משהו מאוד מעניין, נוצרת שרשרת מזון החל מאקסלרטורים (כמו של - IDC Elevator ע.א), דרך אנג'לים ומיקרו קרנות וכלה בקרנות הגדולות. זו שרשרת מזון שיש לה משמעות גדולה שבסופו של דבר מאוד תורמת לתעשיית האינטרנט וההיי-טק בישראל".

במקביל, עלויות הפיתוח והיכולת להגיע לשוק ירדו באופן דרמטי בחברות המפתחות מוצרים שפונים לאינטרנט ולמובייל. "היום בחצי מיליון דולר אפשר להגיע לשוק ולעשות מוצר שפעם היה עולה לנו 2-4 מיליון דולר", קובע גבע. "היה צריך להשקיע הרבה יותר זמן בפיתוח ולהביא לשוק מוצר כדי לראות אם מישהו עובד אתו".

שלוש מגמות, מוסיף גבע, מובילות את השינויים: התפתחות אקספוננציאלית בפלטפורמות פיתוח כמו iOS וקוד פתוח; מעבר לשימוש בשירותי ענן שחוסך שימוש ופריסה מורכבת של מערכות ותשתיות; והפצה קלה ומהירה לצרכני קצה המאפשרת שינויים והתאמה לשוק של המוצר.

אמנם הקרן נפגשת עם יזמים שיש להם מצגת ורעיון, אך נראה כי אלה יתקשו לקבל השקעה, וחברות שכבר יש להן מוצר בשוק או לפחות גרסת בטא יזכו לעדיפות. "יש כיום הצפה של חברות", מתאר גבע. "האתגר שלנו בתור קרן הוא לבחור בין המון חברות שבהחלט מגיע להן לקבל השקעה", מוסיף לב. "כשמסתכלים כיום יש מקום לעוד חמש קרנות כמונו. המודל מתיישב ממש על צורך ברור בשוק גם מהצד של המשקיעים וגם של החברות. היחס בין כמות החברות בתחום הניו מדיה לבין כמות ההשקעות רק הולך המחריף. זו מצוקה אמיתית שקיימת בשוק".

לב מגדיר את סוג החברות שבהן הקרן מעוניינת להשקיע: "אנחנו מחפשים את האנשים ואת החברות שכשנראה את המוצר שלהם ונשתמש בו נשאל את עצמנו איך הסתדרנו עד היום בלעדיו". ואולם השותפים מדגישים כי מבחינתם הגורם המשפיע ביותר בהחלטה להשקיע בחברה הוא צוות המייסדים.

כמו כן לקרן חשוב גודל השוק שאליו פונה החברה והיכולת הניהולית של הצוות. "לא נשקיע בחברות שאין להן מודל עסקי או שוק משמעותי" אומר לב. "המכנה המשותף לחברות ניו מדיה שהקרן מתכוונת להשקיע בהן הן חברות המפתחות פלטפורמות, פתרונות טכנולוגיים, או אפליקציות שיכולים לקשור בין תוכן לבין מי שרוצה להעביר תוכן להמונים - צרכנים או ארגונים - בתחום של אינטרנט, מובייל וטלוויזיה".

השותפים מסרבים לחשוף את החברות שנמצאות בקנה והם מתכוונים להשקיע בהן, אך מציינים את ויקס (Wix) הישראלית כדוגמה לחברה העונה על הציפיות שלהם. "ויקס זו דוגמה מצוינת - חצי שנה לפני שהם עלו עם המוצר לאוויר היה ברור שיש צורך אמיתי ושהמשתמש הראשון יהיה מוכן לשלם על השירות. קשה לנו יותר עם אפליקציות שתלויות בכמויות גדולות מאוד של משתמשים כדי להוכיח את ההיתכנות שלהן. אם למישהו יש את הוויקס הבאה, אלה החברות שאנחנו מאוד אוהבים", רומז לב.

אגדת דשא

משרדי אינימיטי נמצאים בקיבוץ גליל ים, בין מדשאות הקיבוץ לחדר האוכל במבנה שבעבר שימש מועדון החברים. האווירה החברית ניכרת גם בגישה של השותפים שהיו בעברם יזמים וחוו על בשרם את הקשיים הנלווים לדרך. גם חברות שבהם הקרן לא משקיעה זוכות ממנה למשוב. "חשוב לנו לתת פידבק אמיתי לכל יזם. אני מעדיף שיגידו לי למה המיזם שלי ייכשל ולא למה הוא יצליח", אומר לב.

הקרן נולדה כתוצאה ממפגש בין טימור ללב לפני כשנתיים. טימור היה באותה תקופה אחד מהשותפים בקרן ההון סיכון דלתא ונצ'רס, שגייסה ב-2000 קרן בגודל של 63 מיליון דולר ונמצאת כיום בסוף דרכה. בין האקזיטים הבולטים שלה שתי חברות השבבים ברודלייט שנמכרה לברודקום ב-230 מיליון דולר במארס האחרון ופרוביג'נט שנמכרה גם היא לברודקום ב-313 מיליון דולר. לקרן יש עדיין שתי אחזקות משמעותיות.

בתקופה שבה גויסה הקרן של דלתא ונצ'רס, רגע לפני התפוצצות בועת ההיי-טק, היא נחשבה לקטנה, גודל שהתאים לאסטרטגיית ההשקעה של השותפים. "חרתנו על דגלנו להיות בשלבים המוקדמים ולא לפחד ללכלך ידיים ולעזור לחברות", מספר טימור. "התמזל מזלנו שהנוסחה להיכנס להשקעה בשלבים מוקדמים בשילוב עם קרן קטנה יחסית, יש לה סיכוי טוב יותר להביא לתוצאות משמעותיות בהחזרים למשקיעים. לכן, כשעלה הנושא של מיקרו קרנות. כל המודל הזה מאוד קסם לי. אמרתי שבלי כוונה המצאנו את המודל הזה לפני עשר שנים".

במידה רבה, הניסיון הקודם של טימור בדלתא ונצ'רס הכין אותו להקמת אינימיטי. הקרן משתייכת לגל של מיקרו קרנות שקמו באחרונה. הכוונה היא לקרנות המנהלות עשרות מיליוני דולרים בודדים, לרוב בהיקף של עד 30 מיליון דולר. בדרך כלל הקרנות מתמחות בסוג מסוים של חברות - אבטחה, SaaS או ניו מדיה, כמו במקרה של אינימיטי - שלשותפים יש בו ניסיון קודם.

במקרים רבים, כמו באינימיטי, מאחורי הקרן עומדים שותפים שהיו בעברם יזמים בעצמם, כך, נוסף על התמיכה הכספית הם מביאים אתם ניסיון בשטח ורשת קשרים ענפה. באופן זה, אף שההשקעה קטנה בהשוואה לקרן הון סיכון זהו 'כסף חכם', כלומר, ניתן למנף את ההשקעה ולהשיג באמצעותה הישגים משמעותיים.

"הכרתי את התעשייה, כולל הקשיים שיש ליזמים בשלבים מוקדמים להרים חברה ולגייס כסף" מספר לב. את דרכו בעולם האינטרנט הוא התחיל בוואלה! ב-1996. לאחר מכן הצטרף לאתר ההיכרויות קופידון כשותף ואחד הבעלים. ב-2004 נרכשה פעילות החברה על ידי ספארק נטוורקס, הבעלים של ג'יי-דייט. בשלב הבא הקים את הסטארט-אפ KSolo, אתר שסיפק פלטפורמה לקריוקי מקוון. ב-2006 לאחר שקיבלה השקעות ממשקיעים פרטיים בלבד היא נרכשה על ידי פוקס אינטראקטיב מדיה ומוזגה לרשת מייספייס. לאחר שלוש שנים במייספייס עזב את החברה וחזר לישראל. כאן פגש את טימור.

גבע, הצלע השלישית בקרן, מביא אתו ניסיון בעולם הטכנולוגיה, לאחר שהיה שותף להקמה ולמכירה של XNPie לזירוקס ב-54 מיליון דולר. גבע, המתגורר בניו יורק זה 12 שנה ולרגל הקמת הקרן יחזור לישראל, סייע גם לקרן JVP בניהול השקעותיה בחברות שנמצאו בעיר האמריקאית. בשנים האחרונות השקיע גבע כאנג'ל בסטארט-אפים, בהם קאלטורה המפתחת מערכות וידאו לאתרי אינטרנט, וליווה את הקמתם, כך שהמעבר להיות שותף בקרן טבעי מבחינתו.

לב מסכם את האסטרטגיה שגיבשו שלושת השותפים: "יש אי התאמה בין הצרכים של יזמים בתחילת הדרך לבין קרן שמנהלת סכומים גדולים. הבנו שהמודל הנכון הוא המודל של קרן קטנה שמנהלת סכום של 30-40 מיליון דולר, משקיעה סכומים של חצי מיליון דולר, יכולה להמשיך לתמוך בחברות ושומרת כסף להשקעות המשך בחברה".

מודל ההון סיכון המסורתי שבור - מה יחליף אותו?

>> הסגירה הראשונה של קרן אינימיטי היא אירוע משמח עבור תעשיית ההון סיכון הישראלית. יותר מחמש קרנות ישראליות נמצאות בתקופה זו בתהליך של גיוס קרן חדשה או קרן המשך, ולא ברור כמה מהן יצליחו הגיע ליעד. המצב אינו ייחודי לישראל. המשבר הכלכלי משפיע על הלך הרוח של המשקיעים המוסדיים בכל העולם, שאיבדו את התיאבון ונזהרים מהשקעה עתירת סיכון בקרנות שלא הצליחו להראות למשקיעים בהן החזרים.

בחינה של התקדמות הקרנות בגיוס משקפת היטב את מצב התעשייה. פיטנגו מנסה לגייס 350 מיליון דולר לפי הערכות, ומקורבים לגיוס אומרים שהיא תתקשה להשלים סכום זה ותסתפק בקרן צנועה יותר. שאר הקרנות מגייסות סכומים בהיקף של כ-100 מיליון דולר - גודל שלדעת רבים מביא לתוצאות טובות יותר למשקיעים הודות ליעילות ההון. בין הקרנות בקטגוריה זו שנמצאות בגיוס ורטקס, קומרה ומאגמה הצפויה להכריז על השלמת הגיוס בשבועות הקרובים.

דו"ח של קרן ההשקעות קאופמן שפורסם באחרונה תקע את המסמר האחרון בארון הקבורה של ההון סיכון. לפי הדו"ח, שבחן ביצועים של כ-100 קרנות הון סיכון במשך 20 שנה, הקרנות לא מצליחות לעמוד במשימה שנועדו למלא - לתת למשקיעים בהן תשואות על השקעה עתירת סיכון. רק 20% מהקרנות שבהן השקיעה קאופמן יצרו החזרים הגבוהים ממדד מקביל בשוק ההון של יותר מ-3% בשנה. בחינה של קרנות גדולות יותר בהיקף של 400 מיליון דולר ומעלה העלתה תמונה קשה יותר. גם דמי הניהול הגבוהים שגובות קרנות ההון סיכון ספגו ביקורת חריפה.

הגופים המוסדיים האמריקאיים - הממנים העיקריים של ההיי-טק הישראלי - כבר החלו לשנות את תמהיל ההשקעות שלהם. לאחר עשור רווי משברים בעולם הטכנולוגיה הם מקצים כיום פחות כסף להשקעות בהון סיכון והתקציבים הקיימים מוצאים את דרכם להודו ולסין. מודל ההון סיכון השבור מחפש את דרכו. מודלים חדשים ויצירתיים המשלבים כסף חכם, כמו המיקרו קרנות, משקפים את הדרכים שבהן התעשייה יכולה למצוא את עתידה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם