לפני זמן מה נקלעתי לשיחה עם בנקאי בכיר, שבה עלתה שאלת ההשתתפות של בנקאים באירועים משפחתיים של לווים גדולים, להלן טייקונים. תהיתי כיצד יכולים הבנקאים לטפל בענייניות בתיקי האשראי של לווים גדולים כשהם משתתפים עמם בשמחות, בחגיגות ובאירועים שונים בתדירות גבוהה. אותו בנקאי טען שהוא חייב להשתתף באירועים האלה משום שהוא מקבל הזמנה ולא נעים לסרב, ובכלל הוא צריך להיות בקשר הדוק עם הלקוחות הגדולים כי יש לו עסק לנהל. הוא גם הרגיע אותי שאין קשר בין ההשתתפות באירוע לבין הטיפול בהלוואות של אותם לווים. הכל מקצועי, אמר. נרגעתי.
עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם
אתמול, כשפתחתי את הדו"חות הכספיים של הבנקים והצצתי בדיווח של הבנקים על הרווחיות שלהם ממגזרי פעילות שונים, הגעתי למסקנה שהבנקאים משחיתים את זמנם על החתונות הלא נכונות. מדוע? משום שהרווחיות של הבנקים מהעסקים הגדולים היא הנמוכה ביותר מכל מגזרי הפעילות. הרווח הגדול שלהם נמצא בעסקים הקטנים. שם הם מצליחים להפיק מההון שלהם תשואות גבוהות פי שלושה עד שישה מהתשואות שיש להם במגזר העסקי. מדוע? מפני שהריביות והעמלות שהם גובים מהעסקים הקטנים גבוהות בהרבה, משום שההפרשות לחובות בעייתיים במגזר הזה נמוכות יותר, וסיכון האשראי במגזר משקי הבית נמוך יותר מאשר במגזר העסקי בגלל הפיזור הרחב.
הנה כמה נתונים:
נתוני המסחר
המלצות אנליסטים
הרשמה לנתונים בזמן אמת
חדשות חברה
הוסף לתיק אישי
לגרף ניתוח טכני
בבנק הפועלים
היתה התשואה על ההון מהפעילות במגזר העסקי ברבעון הראשון של השנה 8.5%, לעומת תשואה על ההון של 26.1% בעסקים הקטנים. התשואה היא נתון שמשקלל את כל סוגי הפעילות, ואם מתייחסים למרכיביו השונים מוצאים כי התשואה של הבנק על פעילות כרטיסי האשראי של העסקים הקטנים היתה 43.4% - שיעור גבוה במיוחד שגובל בשוד.
בבנקים האחרים התמונה דומה.
נתוני המסחר
המלצות אנליסטים
הרשמה לנתונים בזמן אמת
חדשות חברה
הוסף לתיק אישי
לגרף ניתוח טכני
לאומי
דיווח על תשואה של 4.7% בלבד מפעילותו במגזר העסקי (שיעור נמוך שנבע מגידול בהפרשות לחובות מסופקים ללווים גדולים מסוימים), לעומת תשואה של 29.1% מהפעילות במגזר העסקים הקטנים.
נתוני המסחר
המלצות אנליסטים
הרשמה לנתונים בזמן אמת
חדשות חברה
הוסף לתיק אישי
לגרף ניתוח טכני
בבנק מזרחי טפחות
המצב בכלל קיצוני: שם התשואה מפעילות במגזר העסקי היתה 9.5%, בעוד שהתשואה ממשקי הבית היתה 55.9%!
אם אלה הנתונים, אזי מנכ"ל הפועלים ציון קינן, מנכ"לית לאומי רקפת רוסק-עמינח, מנכ"ל מזרחי-טפחות אלי יונס, מנכ"ל דיסקונט ראובן שפיגל ומנכ"לית
נתוני המסחר
המלצות אנליסטים
הרשמה לנתונים בזמן אמת
חדשות חברה
הוסף לתיק אישי
לגרף ניתוח טכני
הבנק הבינלאומי
סמדר ברבר-צדיק צריכים לרקוד בחתונות אחרות. הבנקאים צריכים להקדיש את שעות הפנאי שלהם לחתונות של בעלי עסקים קטנים, לבר מצוות של משקי בית ולבריתות של לקוחות פרטיים, כי הם אלה שמספקים לבנקאים את הרווחים, את הבונוסים ואת השכר החלומי שהם מושכים לעצמם.
מצד שני, יש מידה של צביעות בהתייצבות לחתונה של עסק קטן בזמן שאתם שודדים אותו כל יום. אז אולי נניח לחתונות, ונתרכז בשאלה אם זה יכול להימשך כך. הבנקים חמקו די באלגנטיות ממחאת קיץ 2011, משום שלציבור הישראלי קל יותר להתמודד עם מחירים של מוצרים מוחשיים כמו קוטג' או דירה, מאשר עם מחירים של שירותים פיננסיים - שבגינם נגבות עמלות שונות ומשונות וריביות מופקעות. משום מה רבים מהצרכנים, לרבות עסקים קטנים, לא מודעים לאפשרות שיש להם להתמקח על תנאי המימון, והם מתייחסים לחיובים המופיעים אצלם בחשבון כאל גזירה משמים. אבל גם אם הם מודעים לכך ומעוניינים לפעול, הם נמצאים מראש בעמדת נחיתות מול הבנק, כי לבנק יש אפשרות לטרטר אותם ולסגור להם את ברז האשראי. להבדיל מקוטג', שאותו אפשר לא לקנות למשך שבוע או חודש, השירות הבנקאי נחוץ לעסקים קטנים כמו אוויר לנשימה ובלעדיו אי אפשר לתפקד.
על כל אלה צריך להוסיף את המבנה הייחודי של ענף הבנקאות, שמפוקח על ידי בנק ישראל - שמשימתו העיקרית היא "לשמור על יציבות הבנקים לטובת המפקידים". כן, זו משימתו של המפקח על הבנקים בבנק ישראל. לא לקדם תחרות ולא לפעול למען הצרכנים ולאפשר להם שירות זול ואטרקטיבי. ממש לא. המשימה שלו היא לוודא שבנקים לא ייפלו אצלו במשמרת, וכל האמצעים כשרים לשם כך - גם שדידת לקוחות קטנים, עסקים קטנים ומשקי בית.
אילו בנק ישראל היה מקבל על עצמו גם את המשימה לקדם תחרות במערכת הבנקאות, סביר להניח שהיינו רואים שיפור דרמטי בעלויות המימון של עסקים קטנים. פרופ' סטנלי פישר מכיר מן הסתם בחשיבותם של עסקים קטנים לצמיחת המשק ולתעסוקה, אבל משום מה זה לא עומד בראש סדר העדיפויות שלו. הוא מסתפק בכך שהריבית המשקית שהוא קובע בעצמו נמוכה, והוא משאיר לבנקים לקחת מעבר לה עוד 6%-7% מהעסקים הקטנים, ואף יותר. וזה לפני עמלות למיניהן.
אמנם הבנקים חמקו מהמחאה הציבורית של הקיץ הקודם, אבל אין זה אומר שהם יחמקו מהסבבים הבאים של המחאה. החתירה לצדק חברתי מחייבת הסתכלות על כל המוקדים שבהם הצדק הזה לא נעשה. ואם הבנקאים מרוויחים מעסקים קטנים פי שלושה עד שישה ממה שהם מרוויחים מעסקים גדולים, בעידן שבו השקיפות גדלה, המעורבות הצרכנית מתחזקת, והשאיפה לסדר חברתי כלכלי עדכני גוברת - הם עושים טעות דומה לזו שעשו חברות הסלולר.
נכון שלבנקאים יש כמה נקודות חוזק, כמו מפקח ששומר עליהם מפני תחרות, ועדי עובדים חזקים ששולטים בשאלטרים ולובינג חזק מאוד (מי מממן את המפלגות? ניחשתם נכון), אבל הפער בין המגזר החשוב של העסקים הקטנים לבין מגזר העסקים הגדולים גדול מדי, מוגזם ופוגע ביציבות המשק וביכולתו לצמוח.
מחאת הקיץ הולידה כמה תנועות חברתיות. אחת מהן, העונה לשם "המחנה המשותף", מתכוונת לצאת למאבק נגד הבנקים, בניסיון לטפל בעיוותים האלה ובמה שהיא מכנה "הדרה של העסקים הקטנים מתחום האשראי". התנועה ערכה ניתוח של תיקי האשראי הבנקאי וגילתה כמה ממצאים שבעיני הבנקאים נראים טבעיים לגמרי: האשראי שמוענק למשקי הבית ולעסקים הקטנים והבינוניים נמוך מדי, לא מותאם לצורכיהם ומחירו גבוה מדי. הם אלה שמסבסדים את הלקוחות הגדולים של הבנקים בישראל. בנקאים שיקראו את הדו"ח יגידו עליו מן הסתם: "מה חדש? עכשיו גיליתם את זה?". אבל עסקים קטנים שיקראו את הדו"ח ישיבו: "נכון, זה לא חדש, אבל נמאס לנו מהסידור הזה. ראינו איך נראית תחרות בשוק הסלולר וכמה היא תורמת לנו. עכשיו אנחנו רוצים תחרות גם בבנקאות".
נ.ב
לפני שבועיים פגשתי בכיר באחד הבנקים וקישקשנו קצת על מה שקורה בשוק הסלולר. חיוך גדול נשפך על פניו כששאלתי כמה כסף הוא שילם עד כה עבור חשבונות הסלולר של ילדיו, וכמה הוא יחסוך בעקבות התחרות בענף. הוא השיב שיחסוך מאות שקלים. הוא שיבח את הרפורמה בסלולר, לא התנגח ברגולטור, לא אמר ש"לא נותנים לעשות כאן עסקים", לא אמר שמישהו "יעזוב את הארץ", ולא אמר שהרפורמה הזו "תפגע בשכבות החלשות" וש"המשק זקוק לחברות גדולות וחזקות". את התירוצים האלה הוא שומר לרגע שבו יערכו רפורמה דומה במערכת הבנקאות.
-
תיק השקעות
-
קפה
-
פייסבוק
-
תגובות
-
רשימת קריאה
