הקמת ממשלת האחדות התקבלה במגזר העסקי ברגשות מעורבים. מקורות בתעשיה הביעו חשש, כי במצב זה יגובש תקציב חדש ל-2013, שיצטרך להתגבר על מחסור של כ-20 מיליארד שקל בהכנסות. עם זאת, ציינו המקורות כי מופז תמך בעבר בהגדלת הגירעון ב-2% כדי להזרים כ-15 מיליארד שקל לכלכלה. נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, ציין כי ממשלת אחדות תהיה טובה לכלכלה.
יום רביעי, 23 במאי, בנייני האומה – הכנס השנתי של יוזמת ישראל 2021. לרישום, לחצו כאן.
המקורות בתעשיה ציינו, כי לו היו נערכות בחירות מוקדמות השנה, תקציב 2013 היה נבנה על יסודות תקציב 2012. עתה, משהבחירות נדחו, יגבש משרד האוצר תקציב חדש ל-2013, שיצטרך לכסות גירעון של כ-20 מיליארד שקל מירידת הכנסות והתחיבות להוצאות נוספות על רקע המחאה החברתית. "במצב זה לא יהיה מנוס מגזירות חדשות, בהם יתכנו העלאת המע"מ, כאשר כל תוספת 1% מע"מ משמעותה תוספת 4.4 מיליארד שקל לתקציב", אמרו. לדבריהם, מצב זה פותח פתח למהלך משולב של הגדלת המע"מ הכללי והורדת המע"מ על מזון אף שרשות המיסים מתנגדת למע"מ דיפרנציאלי.
מנגד, ציינו המקורות, כי יו"ר קדימה, שאול מופז, תמך בעבר בהגדלת הגרעון ב-2% כדי להוסיף כ-15 מיליארד שקל לתקציב, שיוצאו כמענה למחאה החברתית. בעבר אמר מופז, כי ניתן לקצץ 4 מיליארד שקל במערכת הביטחון באמצעות פריסת תכניות לטווח ארוך יותר, ולהגדיל את הגרעון ב-2%. לדבריו, כדי למנוע זליגת כספים לצרכים פוליטים, כפי שאירע בעבר, יוקם מנגנון שיוודא שהמימון הנוסף יופנה רק להשקעות לטווח ארוך.
לין אמר היום בתגובה להקמת ממשלת האחדות, כי "זהו מהלך שיהיה בכוחו לייצב את המשק וגם לאפשר מדיניות המייצגת טוב יותר את האינטרס הציבורי. הממשלה הנוכחית היתה בנויה על תלות מופרזת במפלגות החרדיות ובהסתדרות הכללית. צירוף קדימה לממשלה תיצור ממשלה יציבה וקואליציה יציבה, אשר יוכלו להיענות טוב יותר לאינטרס הציבורי הכולל ולהיות פחות חשופות ללחצים. דבר זה יאפשר להנהיג מדיניות כלכלית אחראית".
צביקה אורן, נשיא התאחדות התעשיינים, אמר כי "ממשלת אחדות פירושה יציבות והיציבות חשובה לנו מאוד לכן זה טוב למיגזר העסקי. היציבות היתה קודם ואנחנו שמחים שהיא נמשכת. לו היו בחירות, הן היו מערערות את היציבות. היום אנחנו יודעים מה מדיניות הממשלה, מה הכיוונים הצפויים, מה היא מתכוונת לעשות. ברגע שיש בחירות אתה לא בטוח מה יחליטו שרים חדשים שיתמנו. בנוסף, אנחנו אוהבים את העובדה שלא ילכו לאיבוד הרבה כספים חסרים לטובת מערכת הבחירות".
אנשי עסקים בכירים, ביניהם מיכאל שטראוס, עמוס שפירא, ארז מלצר, איתן רף, גזי קפלן , גליה אלבין, שרגא ברוש, אלישע ינאי, אורי דורי, חברי המרכז להעצמת האזרח ואחרים, פרסמו היום הודעהבתגובה להחלטה על הקמת ממשלת אחדות לאומית.
"הפורום לייצוב הממשל, מיסודו של המרכז להעצמת האזרח, מברך על ההזדמנות ההיסטורית שנוצרה לשנות את שיטת הממשל, עוד בקדנציה הנוכחית. ההסכמות שהושגו בין ראש הממשלה בנימין נתניהו למפלגת קדימה בדבר יוזמה ממשלתית לשינוי שיטת הממשל, סוללות את הדרך לתיקון חיוני לטובת היציבות הפוליטית והכלכלית בישראל".
בחודשים האחרונים פעל הפורום באופן שקט ואינטנסיבי כדי לגבש מאחורי הקלעים הסכמה בין ראשי הקואליציה והאופוזיציה על הנקודות העיקריות לשינוי שיטת הממשל, ובהן: הגדלת צמצום מספר שרי הממשלה וסגניהם, שילוב מרכיב אזורי בבחירות הארציות לכנסת ה- 19, העלאת אחוז החסימה אל מעל 2 אחוז אחרי הבחירות הבאות והעלאת הרוב הדרוש להפלת ממשלה. כעת, לנוכח המחויבות הברורה של ראש הממשלה נתניהו וח"כ שאול מופז, הפורום לייצוב הממשל של המרכז להעצמת האזרח ימשיך לפעול על מנת להבטיח שהנקודות הללו תעוגנה בחוק ושההסכם הקואליציוני בדבר שינוי השיטה ייצא לפועל".
הפורום לייצוב הממשל הינו קבוצה של למעלה מ- 60 בכירים ישראליים מתחומי הכלכלה, אקדמיה וחברה שנוסד בשנת 2008 במטרה לקדם מהפיכת משילות בישראל. הפורום, שנוסד על ידי המרכז הישראלי להעצמת האזרח, פועל לשינוי שיטת הממשל בישראל, בין היתר באמצעות קידום חקיקה ופעילות ציבורית בנושא. בין אנשי העסקים: מיכאל שטראוס, עמוס שפירא, ארז מלצר, איתן רף, גזי קפלן , גליה אלבין, שרגא ברוש, אלישע ינאי, אורי דורי, המכהן גם כנשיא המרכז להעצמת האזרח ואחרים.
המרכז להעצמת האזרח הינו מוסד עצמאי, א-מפלגתי הפועל ליצירת חברה יציבה ומשגשגת באמצעות מחקר, חינוך וקידום סוגיות חברתיות, כלכליות ופוליטיות. המרכז נוסד בשנת 2003 ע"י איש העסקים והפילנתרופ יצחק נזריאן, מתוך ההנחה שחינוך בנושאי זכויות וחובות בחברות דמוקרטיות הם המפתח לבניית חברה אזרחית יציבה ואיתנה. המרכז פועל לשינוי שיטת הממשל בישראל. לאחרונה השיק המרכז את הקמפיין 'זו השיטה, גאון' שמטרתו להביא למהפכת משילות בישראל, בין היתר, באמצעות העלאת אחוז החסימה, הגדלת הרוב הדרוש להפלת הממשלה בהצבעת אי-אמון, צמצום מספר שרים ושילוב מרכיב אזורי בבחירות הכלליות.
