>> ביום שלישי, כאשר חשף TheMarker כי צ'קים שניתנו לספקים של רשת מטבחי דואיט חזרו, כי העובדים לא קיבלו שכר מזה חודשיים וכי צרכנים רבים שילמו מקדמות גדולות אך טרם קיבלו את המטבחים, הודו אנשי הרשת כי הם נמצאים בקשיים - אך שמרו על אופטימיות. ואולם אתמול התברר שכל 100 עובדי הרשת, ובהם גם סמנכ"ל השיווק, רועי חקון - פוטרו. העובדים קיבלו מכתב פיטורים מעו"ד ליזה חדש, המפרקת הזמנית שמונתה אתמול לחברה, בעקבות בקשת העובדים מלפני יומיים לפירוק.
עו"ד אביחי ורדי, המייצג את העובדים, אישר כי "העובדים קיבלו מכתב פיטורים. זהו חלק מהאינטרס שלהם כדי שיוכלו ללכת למסלולים אלטרנטיביים ולקבל את הזכויות הסוציאליות שמגיעות להם. במידה שהליך הפירוק יצליח לטובה והחברה תחזור לפעילות חלקית או מלאה, חלק מהעובדים או רובם יחזרו לעבוד בוודאי בחברה". בית המשפט ידון בפירוק ביום שני הבא.
מקורבים להנהלת הרשת, שעד כה הביעו תקווה שיגיע קונה שיהיה מוכן להשקיע בה, כבר אינם כה אופטימיים. מהחברה עצמה נמסר כי "בעלי דואיט, בכפוף למפרקת שמינה בית הדין - עו"ד חדש והחלטתה, יפעלו בשיתוף פעולה מלא ויעשו ככל שניתן לדאוג ללקוחות, לעובדים ולספקים".
לטענת העובדים, המיוצגים על ידי עוה"ד ורדי וכן דניס גילר, החברה חייבת להם כ-3.5 מיליון שקל בגין משכורות מארס-אפריל 2012, פיצויים, הפרשות לקופות גמל, ימי חופשה והבראה. העובדים ביקשו מבית המשפט "לשים לנגד עיניו כי החברה מעסיקה כ-100 עובדים ומפרנסת משפחות רבות". לשיטתם, "הסיכוי היחיד של העובדים להחזיק במקור פרנסתם ולא להישלח למעגל האבטלה הוא באמצעות מכירת החברה כעסק חי, שתתאפשר אך ורק במסגרת הליך פירוק זמני".
נציג כונס הנכסים הרשמי, עו"ד טל גרדל, לא התנגד לבקשת העובדים והתריע כי "ישנו חשש כן ואמיתי לפגיעה ברכוש החברה, כמו גם העלמתו או הברחתו על ידי נושי החברה או לקוחותיה או ספקיה". ככל הידוע, עו"ד יגאל עיני, שמייצג את החברה, הודיע לבית המשפט כי החברה לא תתנגד למינוי מפרק זמני.
צובאים על הדלתות
במהלך הלילה שבין שלישי לרביעי, ניסו לקוחות מודאגים להגיע למפעל החברה בבית שמש ולהוציא ממנו סחורה, אך נתקלו בשומרים שמנעו מהם את הכניסה. אף שהחברה מסרה שלשום כי החנויות ייפתחו כדי לספק לקונים מידע, אך רק לאחר שיגיעו שומרים למקום, מחשש להתנפלות של לקוחות זועמים - כל חנויות הרשת נשארו סגורות - אף שהלקוחות הגיעו אליהן.
מול הדלתות הנעולות בסניף בראשון לציון התאספו קונים מודאגים כבר ב-8:30 בבוקר. נאווה, אלמנה מאשקלון, סיפרה ששילמה כבר 12 אלף שקל וכעת ביטלה את שאר החיוב בכרטיסי האשראי, אך צ'קים שלה עדיין נמצאים בידי החברה. לדבריה, בבנק הסבירו לה שכנראה כבר לא תראה את הכסף שוב, מאחר שהצ'ק הועבר לגורם שלישי.
נדב, שגם לפני יומיים הסתובב ארוכות ליד החנות בציפייה שאחד העובדים יגיע וייתן לו מענה, ויתר אתמול על יום עבודה והתייצב שוב בחנות. אך בחלוף השעות גם הוא, כמו שאר הלקוחות במקום, הבין שמשם לא תגיע הישועה.
אחד הלקוחות החליט לאגד את הבאים בניסיון לגבש תביעה עתידית, או להסתייע זה בזה בדרכים אחרות. הוא יצא נגד עובדי החנות, שלטענתו, רימו אותו: "אם הם לא מקבלים משכורת כבר חודשיים, איך הם יכולים לקחת ממני 30 אלף שקל? אני בטוח שהחברה ידעה מה מצבה כבר לפני כמה חודשים".
נורית, שאמורה להיכנס לבית חדש בעוד כחודש, התלבטה אם עליה להזמין מטבח מחברה אחרת, שכן לדבריה לא נותר לה כסף. ואולם היא מספרת שלמדה את הלקח: "מהיום, כל עסקה שאעשה בסכומים כאלה תהיה מלווה בערבות בנקאית. גם אם זה ייקר את העסקה - זה כלום לעומת עוגמת הנפש שנגרמת כשמגלים ש-25 אלף שקל נמחקו ברגע".
הלקוחות אחרונים
עו"ד יעל כהן-שאואט, יועצת משפטית למועצה לצרכנות, אומרת כי "זו לא הפעם הראשונה שחברה גדולה נסגרת ללא התראה מוקדמת, תוך שהיא גורמת נזקים בגובה עשרות אלפי שקלים לצרכנים. אין דרך לפתור את הבעיה אלא בהתנהלות נכונה כבר בעת הרכישה. כל עוד הצרכן ייכנע לתנאי התשלום שנקבעים על ידי הספק, וישלם מראש את התמורה לפני אספקת המוצר, הוא יחשוף את עצמו לסיכון לא מבוטל שיפסיד את כספו. ככל שהספק מציב תנאי תשלום דרקוניים יותר, יש בכך כדי להעיד לכאורה על תזרים מזומנים בעייתי או על הישרדות העסק רק בזכות תשלום מראש של הלקוח".
ב-2008 הועבר תיקון לחוק חיוב האשראי, המרחיב את מסגרת כיסוי הביטוח ללקוחות ששילמו באשראי לחברות ועסקים שנכנסו לסיכון. לפי עו"ד ניסים מזרחי, יועץ משפטי למועצה לצרכנות, "אחד המקרים המובהקים שבהם תקף התיקון לחוק, הוא כאשר מוגשת בקשה לפירוק. במצב כזה המחוקק אומר שאם כבר הוגשה בקשה לבית המשפט אין צורך אפילו בצו פירוק, ודי ביידוע חברת האשראי על הבקשה לפירוק. החברות עדיין יכולות למשוך את הכספים מהלקוח, אבל לא להעביר את הכספים לבית העסק אלא להפוך בעצם לשומרות הכסף. ברוב המקרים כונס הנכסים שמונה מבקש מבית המשפט שיחליט מה לעשות עם הכספים המוקפאים בחברות האשראי".
לפי עו"ד מזרחי, הלקוחות נמצאים בדרך כלל במקום האחרון בסדר העדיפות לקבלת הכספים מחברה בהליכי פירוק, לאחר הבנקים, מס הכנסה, העובדים והספקים. כלומר, הסיכוי שלהם לראות את הכסף בחזרה הוא כמעט אפסי, אם כי תיאורטית, הוא קיים.
מחברות האשראי נמסר בתגובה כי "לקוחות שכבר שילמו את מלוא הסכום אך טרם קיבלו את המטבח לא יקבלו את כספם בחזרה, בהתאם לחוק כרטיסי חיוב. לקוחות שנותרו להם תשלומים מוזמנים לפנות אל החברה בפקס או בדואר, והחברה תעצור את התשלומים העתידיים. כל זאת בכפוף להחלטות עתידיות של בית המשפט ומינוי כונס נכסים".
רבים מהלקוחות של דואיט התלוננו כי העסקה שנערכה עמם כללה צד שלישי - חברת גבייה שאליה הועברו הצ'קים, וכעת הם חוששים מאחר שבבנק נמסר להם שצ'קים אלה לא יבוטלו. ואכן, עו"ד מזרחי מסביר כי שיטת התשלום בצ'קים בעייתית מאוד. "כעיקרון, חברת גבייה מבטחת את הצ'קים עבור החברה שמכרה ללקוחות. במלים אחרות, בית העסק לא רוצה לשאת בסיכון של הצ'קים, ולכן לצורך אבטחתם הוא התקשר עם צד שלישי. מבחינה חוקית אותה חברת גבייה הופכת כעת למחזיקה בחיובים כשורה ולכן היא גם רשאית לדרוש את הכספים.
"במועד ביצוע העסקה, הצרכנים ידעו ככל הנראה שהצ'קים שלהם עוברים לחברה. הסיכוי היחיד שלהם לראות שוב את הצ'קים הוא במידה שהעניין יגיע לבית משפט ושם יוכח שחברת הגבייה ידעה שהמצב של מטבחי דואיט עמד להיות קשה, אך זהו הליך מסובך מאוד וקשה להוכחה".
