מה המשותף למרים נאור, אסתר חיות, יצחק עמית, נועם סולברג ודפנה ברק-ארז? אלה הם הנשיאות והנשיאים המיועדים לבית המשפט העליון, בזה הסדר.

אחד עדיין מהם אינו שבועיים בבית המשפט העליון; ואחת אינה שופטת כלל. שניהם נושאים עמם הילה של נשיאות לעתיד. שיטת הסניוריטי פירושה שכבר כיום ידוע מי יהיה הנשיא בעוד 20 שנה. במובן זה, היא מספקת שקט תעשייתי, שקט למראית עין: האם היה שקט לפני מינוי דורית ביניש לנשיאה? ודאי שלא. גם לא לפני מינויו של אשר גרוניס.

ואולם מדוע בכלל צריך נשיא? התשובה הראשונה היא שמוסד הנשיאות נקבע בחוק ועמו סמכויות הנשיא, בהם מעורבות במינויי שופטים והחלטות לגבי הדחת שופטים והשעייתם. תשובה זו אינה מספקת. את כל הסמכויות האלה ניתן להקנות לשופט הוותיק בבית המשפט העליון. לנשיא אין כישורים עדיפים על עמיתיו, למעט ותק; ואם הוותק הוא העדיפות, מדוע דרוש גם התואר והכיבוד? המחוקק יכול לפזר את סמכויות הנשיא בין השופטים הוותיקים. התוצאה המעשית זהה: בעל הוותק הגבוה ביותר יכריע.

הצדקה שנייה למוסד הנשיאות היא ייצוג הרשות השופטת מול הציבור: נשיא בית המשפט העליון הוא פני הרשות השופטת. גם תשובה זו אינה משכנעת. מדוע על הציבור לחשוב על שופט מסוים, חשוב ככל שיהיה, כפניה של מערכת השיפוט? מה התועלת בכך ולמי? הנשיא אינו נבחר ציבור ואינו פונה לציבור להסביר את החלטותיו. הפעמים העיקריות שבהן התבטאה הנשיאה היוצאת היו כדי להגן על הרשות השופטת מפני מתקפות מהכנסת ומהתקשורת. האם לכך דרושה נשיאות? האם זקן השופטים, שופט תורן ודובר ממונה לא יוכלו לבצע את התפקיד?

תשובה שלישית מדוע צריך נשיא היא ייצוג הרשות השופטת מול רשויות אחרות: מינוי גורם שיציב משקל נגד מול רשויות המשפיעות על בית המשפט או מושפעות ממנו. אלא ששופט יכול להיות בעל השפעה גם ללא תואר נשיא, ולא חסרו לנו כאלו בישראל. דווקא שופט שאינו נשיא עשוי למצוא את הדרך לחיים בשלום עם רשויות אחרות במקום להתעמת עמן.

איני רואה סיבה טובה למוסד הנשיאות בבית המשפט העליון (וכך אגב גם בכל יתר בתי המשפט). והנה סיבה טובה להיפרד ממוסד הנשיאות: לא כל גוף זקוק לראש, ובשיטת משפט שבה לכל שופט משקל זהה בהכרעה, בלי קשר לוותק שלו, מוטב שכל השופטים יהיו שווים גם בתארם. אין סיבה ששופט יחיד יתהדר בתואר שבו זכה מכוח ותק בלבד, בעוד חבריו ייחשבו לשופטים "רגילים".

אין סיבה ששופטת יחידה תישא פוטנציאל השפעה גדול מחבריה רק בהיותה "הנשיאה". אין סיבה ששופטים חדשים בבית המשפט העליון יישאו הילה של נשיאים לעתיד רק משום שכאשר מונו - היו השופטים הצעירים ביותר. כל שופטת חשובה כחברותיה, והציבור זכאי שתציג את עמדתה כשווה בפני שוות - ללא הילה של נשיאה נוכחית או עתידית.

שופט אינו ראש ממשלה המוביל מהלכים ומדיניות ואינו נשיא מדינה שנבחר לייצג ולא להחליט. שופטת היא אוסף כישוריה, תבונתה וניסיונה. את אלה איש לא ייקח ממנה; את תואר הנשיאות אין סיבה לתת לה. שופט הוא שווה בין שווים, ולא ראשון בין שווים. השולחן העגול עשוי לעבוד מצוין גם ללא מלך.

הכותב הוא ד"ר אסף הרדוף, מרצה למשפטים ממכללת צפת.