ארגון מען: "מאות ישראליות רוצות לעבוד בחקלאות"

>> תלונות החקלאים הישראלים כי אין מספיק ידיים עובדות בחקלאות, שנשמעו ביתר שאת בשבוע שעבר, מתערערות על רקע נתונים שמציג ארגון העובדים מען, שלפיהם "מאות נשים ישראליות רוצות לעבוד בחקלאות, אבל החקלאים מעדיפים עובדים תאילנדים, זולים יותר", לדברי הארגון.

בשבוע שעבר אף הגיש מזכיר ארגון מגדלי הירקות, מאיר יפרח, תלונה לארגון ה-OECD נגד מדינת ישראל, על כך שהמיסוי במדינה על העסקת עובדים זרים הוא הגבוה ביותר מבין מדינות הארגון, ובכך מקשים עוד יותר על חקלאים במציאת עובדים. לטענת ראשי החקלאים, המס על העובדים הזרים לא יניע מעסיקים להמיר עובדים זרים בישראלים, מפני שכל הניסיונות להעסיק ישראלים בחקלאות כשלו.

ואולם, שר האוצר יובל שטייניץ הבהיר בסוף השבוע לחקלאים כי לא יבטל את מס המעסיקים על העסקת עובדים זרים, שנקבע ל-10% משכר המינימום. ייתכן כי שטייניץ קיבל החלטה זו לאור העובדה שציין דני בן-שמחון, רכז ארצי לתחום החקלאות בארגון העובדים מען: מאות נשים ערביות-ישראליות רשומות בארגון כמי שרוצות לעבוד בחקלאות, אך אין להן דורש.

"הנשים מסורבות בשל העדפת החקלאים לעובדים זרים", אומר בן-שמחון. "הזרים הם עובדים זולים יותר, שעובדים שעות רבות יותר - לא פעם תוך שהחקלאים מפרים באופן בוטה את חוקי העבודה. העובדים הזרים מקבלים בממוצע 14 שקל לשעה, ועובדות ישראליות לא ישתכרו פחות משכר מינימום. עם זאת, מדובר בעובדות חרוצות מאוד, שעובדות במשך שמונה, עשר ואפילו 12 שעות ברציפות, נוסעות שעה וחצי הלוך-חזור לאזורי החקלאות ומוכנות להקריב רבות עבור האפשרות לעבוד".

ב-2011 שילבו בארגון מען 600 נשים בתחום החקלאות, אך לדברי בן-שמחון, עוד נשים רבות נמצאות ברשימות המתנה. "בענף החקלאות הנשים הישראליות הן הראשונות להיות מפוטרות כשצצה הבעיה הקלה ביותר - מה שמייצר יחסי ציבור שליליים לענף ומרחיק עוד יותר עובדים פוטנציאליים. גם מי שמועסקת כיום, עלולה למצוא את עצמה בחוץ די מהר", אומר בן-שמחון. לדבריו, בהסתמך על דברי יפרח כי המיסוי הכולל על העסקת עובדים זרים מגיע ל-210 מיליון שקל בשנה, יש להפנות את הסכום הזה להכשרות מקצועיות עבור עובדים ישראלים לחקלאות וליצירת תמריצים טובים יותר להעדפת עובדים ישראלים על פני זרים.

"ההיטלים לא משיגים את מטרתם, לחקלאים עדיין משתלם יותר להעסיק עובדים זרים", אומר בן-שמחון. כדי לפתור את הבעיה, לדבריו, "על המדינה לצמצם את מספר העובדים הזרים בחקלאות, כפי שעשו בענף הבניין באמצע שנות ה-90. התקבלה החלטה לעשות כן ב-2009, אבל הממשלה לא עומדת בה. הלובי החקלאי הוא לובי חזק שעושה רעש רב, ועד כה לא הצליחו להכניעו".