למי דואג יו"ר ההסתדרות?

ועדת הכנסת לבעיית העובדים הזרים דנה באחרונה בהחלפת עובדים זרים בישראלים בענפי החקלאות והבניין. נציגי ההסתדרות, שעל פי רוב מדירים את רגליהם מוועדה זו, הגיעו הפעם במפתיע. כאשר התיישב לידי שלמה יפרח, נציג הסתדרות עובדי הבניין, דימיתי בלבי שנוכל ליצור חזית אחת נגד ניצול העובדים. ואולם, כאשר קיבל יפרח את רשות הדיבור, הוא קרא לממשלה להיענות לדרישות הקבלנים ולהגדיל את מספר פועלי הבניין הזרים.

כלומר, נציג ההסתדרות שימש כדובר הקבלנים, שלא טרחו להגיע. אלה כבר השיגו את מבוקשם ביולי השנה, כאשר החליטה הממשלה להגדיל את מכסת העובדים הזרים בבניין. הממשלה נכנעה אז ללחץ של הלובי האדיר של הקבלנים ואישרה את חידוש התופעה הפסולה של סחר בבני אדם וניצול עובדים, לאחר שלוש שנים שבהן נסגרו השמים ליבוא עובדים לבניין. הנימוק לשינוי ההחלטה היה מחסור בעובדים המבצעים עבודות רטובות (עבודות טפסנות, טיח וריצוף) שגורם לעיכוב בהתחלות בנייה.

זהו נימוק משולל כל יסוד. בעת הדיון בממשלה התנגד נציג בנק ישראל להגדלת מכסת הזרים בבניין. לפי נתוני הבנק, ב-2010 הצטרפו 13.8 אלף עובדים ישראלים לענף הבניין, מתוכם 6,000 לעבודות הרטובות. לטענתו, אין כל שחר לטענה בדבר מחסור בעובדים. יתר על כן, היצע של עובדים זרים מוחלשים הוא גורם מרכזי לפיגור הטכנולוגי של ענף הבניין בישראל. היעדר כוח עבודה מקצועי, הסדרי עבודה פוגעניים והיעדר פיקוח גורמים לנסיגה באמצעי בטיחות ולריבוי תאונות עבודה. מדוע ישקיעו הקבלנים בפיתוח ובקידום הענף כאשר יש להם היצע של עובדים בהסדרים כובלים?

ענף הבניין תופס 10% מפעילות המשק הישראלי, ומפרנס באופן ישיר כ-200 אלף עובדים. ואולם חרף מרכזיותו, הפך כוח העבודה בענף בשנים האחרונות לחסר מעמד. מרבית העובדים (כ-150 אלף) באים מהמגזר הערבי. במילון המושגים המעוות של ישראל, מדובר במקצוע נחות. לכן מרשה הממשלה לייבא עבדים ברישיון.

הבעיה בכניסת מהגרי עבודה חסרי כוח מיקוח לענף הבניין, ובעקבותיה הרס העבודה המאורגנת, אינה ייחודית לישראל. בגרמניה, למשל, האיגודים המקצועיים נאבקים בחקיקה פוגענית של השוק האירופי, המאפשרת לשייך את העובדים למדינות מזרח אירופה וכך להחריגם מההסכם הקיבוצי ולהוזיל עלויות. בישראל החקיקה אינה מחריגה עובדים. החוק מחייב הענקת זכויות שוות לכולם, ישראלים וזרים. אלא שבניגוד לאיגודים בגרמניה, ההסתדרות ויתרה לחלוטין על תפקידה כגורם מתריע ולוחם למען יישום החוק ונהפכה לכלי שרת בידי הקבלנים.

כל זה קורה בזמן שעופר עיני מנהל סכסוך עבודה מתוקשר ומאיים בשביתה - כביכול כדי להילחם בניצול עובדי הקבלן. ואולם, התנהלות ההסתדרות בסוגיית עובדי הבניין חושפת כי ליומרה של עיני אין כיסוי. העובדים הזרים הם גם עובדי קבלן, ולמעשה העובדים המנוצלים והמוחלשים ביותר. אם עיני מפקיר אותם כדי לרצות את הקבלנים, אין הוא מגן באמת על זכויות עובדים. עובדי הבניין יצטרכו להיחלץ ממצבם העלוב בכוחות עצמם - באמצעות התארגנות והקמת האיגוד שלהם מאפר ההריסות שהותירה ההסתדרות. הפסקת יבוא עובדים זרים בתנאים כובלים היא תנאי ראשון להקמת איגוד כזה.

הכותב הוא מנכ"ל ארגון העובדים מען, המקדם העסקת ערבים ישראלים בענף הבניין