גירעון הוא מצב שבו הוצאות המדינה גבוהות מהכנסותיה והיא נכנסת לאוברדרפט - בדיוק כמו שקורה למשקי בית.
כדי להיחלץ מהגירעון יכולה המדינה לבחור באחת משלוש דרכי פעולה: הגדלת ההכנסות - שהמקור של רובן הוא גביית מסים; הקטנת הוצאות משרדי הממשלה; או גיוס כסף באשראי - והשבתו במועד מאוחר יותר בתוספת ריבית.
תקציב המדינה שאושר השבוע מטפל בגירעון בשיטה שמזכירה את מה שעושים במשקי בית בתקופת מיתון: קיצוץ בהוצאות תוך משא ומתן בין בעלי האינטרסים השונים - משרדי הממשלה. במשא ומתן הזה כל האמצעים "כשרים", כולל איומים פוליטיים והפעלת לוביסטים.
את הגירעון מודדים כאחוז מהתוצר המקומי - כלומר מתוך שווי הסחורות והשירותים המיוצרים במדינה. התוצר בישראל הוא כ-720 מיליארד שקל והתקציב הנוכחי מכתיב גירעון של 6% מהתוצר ב-2009 - כלומר יותר מ-40 מיליארד שקל.
הממונה על התקציבים בוועידת ישראל לתעשייה: "אנחנו רוצים שרגולטור בתחום הסביבה, למשל, ישקול לא רק שיקולי סביבה, אלא גם ישאל מה המשק ירוויח מההחלטה הבאה שלו" ■ לדבריו, בתקציב המדינה הבא נדרשים צעדי התכנסות בסך 30-25 מיליארד שקל
מערכת בחירות שלישית תחייב לבחון לראשונה את כל ההוצאות בתקציב, לפי מידת החיוניות שלהן ■ לכן, כל ההוצאות ש"אינן חיוניות" עומדות לחטוף - ובגדול ■ יש דרכים להתכונן למצב המסובך הזה ולצמצם את הגירעון - רק צריך מעט תעוזה מנהיגותית
חברת דירוג האשראי אישררה את דירוג האשראי של ישראל: "כלכלה חסונה, מגוונת ותחרותית" ששיפרה את מצב החוב, ומצפה לקיצוץ תקציבי לאחר הקמת ממשלה
דרישתו של אביגדור ליברמן לפנסיית מינימום לאזרחים ותיקים, כרוכה בעלות תקציבית של 2.5 מיליארד שקלים בשנה ■ דרישות הרשימה המשותפת כוללת תוספת 64 מיליארד שקל ■ חוסר ההיתכנות התקציבית של קיום הדרישות האלו - מוכיח שרעיון הממשלה הצרה הוא ספין
הגירעון הגדל והתוכניות להעלות את תקציבי הביטחון והבריאות יחייבו את הממשלה החדשה, לכשתוקם, להעלות מסים ■ מס החברות ירד בעשור וחצי האחרונים, וכיום החברות הגדולות והחזקות במשק משלמות דווקא את שיעור המס הנמוך יותר - וזה לא צפוי להשתנות
ההבטחות של ראש הממשלה פתחו את התיאבון של מערכת הביטחון, ולכן ההנחה היא שהפער בין מה שהאוצר יהיה מוכן להציע - נניח 75 מיליארד שקל בשנה - לבין הדרישות של מערכת הביטחון, עשוי להיות עצום ■ כלל לא ברור שהשגנו שקט בגזרת הפנסיה הצבאית
עובדי משרד העבודה והרווחה ייצאו לשלושה ימי גיבוש באילת ■ בכירים בשירות המדינה: התוכנית חריגה גם בהיקף הזמרים שהוזמנו, וגם בכך שאין בה אפילו מראית עין של תוכן הקשור להכשרה מקצועית
כבר ב–2014 הודיע הביטוח הלאומי כי יכניס את תסמונת הפיברומיאלגיה לספר הליקויים ■ בעקבות עתירה נוספת בנושא, ועל אף התנגדות פנימית, פורסמה טיוטת תקנות להכרה בפיברומיאלגיה - אבל ההכרה עלולה להתעכב בעקבות האנדרלמוסיה הפוליטית
באוצר לא העלו מסים ולא הצליחו להגיע להסכמות בנושא מכירת דוראד, שהיתה מכניסה לקופת המדינה 300 מיליון שקל ■ מערכת הבחירות הנוספת גזלה מהתקציב 800-700 מיליון שקל - ועלותה העקיפה למשק 2.5 מיליארד שקל ■ ח"כ פרקש הכהן בוועדת הכספים: "בתקופת בחירות הנתונים הסתדרו לכם בדיוק, ואחר כך הם הידרדרו"
התעקשות הפוליטיקאים לגרור אותנו לסבב בחירות שלישי בתוך שנה, עלולה להשאיר את המדינה בלי תקציב מאושר ועם התבססות על תקציב 2019 - הקטן ב-20 מיליארד שקל מהצרכים בשטח ■ התוצאה: קיצוצים בבשר החי
אם אנחנו בדרך למערכת בחירות שלישית - ולא יהיה תקציב מעודכן עד לסוף 2020, ממשלת ישראל תיקלע למשבר תקציבי מהחמורים שידעה ■ גם טובי המומחים כבר לא יודעים מה לעשות עם זה
עקב הדחייה שנעשתה בתשלומי מסים בעקבות החגים השנה, מאמצע אוקטובר ל-31 באוקטובר, חלק מתקבולי המסים - בסך 2.2 מיליארד שקל - יירשמו רק בנובמבר
החשכ"ל רוני חזקיהו הורה להקפיא באופן מיידי את ביצוע התקציב, לעצור התקשרויות חדשות ולאשר מולו כל התחייבות מעל 200 אלף שקל ■ הסיבה: הערכה כי הכנסות המדינה השנה יהיו נמוכות מהצפוי ■ המנכ"לים במשרדי הממשלה טוענים כי ההוראה אינה חוקית - ומאיימים במרד
ההפשרה אמורה לשחרר יותר ממיליארד שקל לשימושם של משרדי הממשלה - אולם במקביל משרד האוצר מטיל הגבלות חמורות על התנהלותם התקציבית, בעקבות החריגה בגירעון והאי-ודאות הפוליטית
ועדת הבדיקה שמינה הדירקטוריון של קופת החולים מצאה כי למרות "החמרה מהותית, עקבית ורציפה" בגירעון של מאוחדת ב-2018 - לא ננקטו צעדי התייעלות אפקטיביים ■ תוכניות ההתייעלות נכשלו בזו אחר זו - והתגובה היתה מאוחרת ■ בקופה אומרים שההתייעלות תיתן את אותותיה ב-2019
הגירעון התרחב ב-26% בשנת התקציב שהסתיימה בספטמבר ל-984 מיליארד דולר - 4.6% מהתוצר המקומי הגולמי ■ הוצאות המימשל בזינוק השנתי החד מאז 2009
ערב ראש השנה הכריז ראש הממשלה על כך שדרושה תוספת של לפחות 4 מיליארד שקל לתקציב הביטחון ■ כבר היום, אם נחבר את תקציבי הביטחון של עיראק, איראן, מצרים לבנון וירדן יחדיו - עדיין לא נגיע לתקציב הביטחון הישראלי
לפי נתוני החשב הכללי, מתחילת 2019 חל גידול של 6% בהוצאות הממשלה לעומת התקופה המקבילה אשתקד ■ סך הכנסות הממשלה בחודשים ינואר – ספטמבר הסתכמו ב-259.2 מיליארד שקל
נתוני הגירעון מחושבים לפי 12 החודשים האחרונים, ועם פרסומם השבוע ייצא מהחישוב ספטמבר 2018 — שבו נמדד גירעון חריג בגלל דחיית תשלומי מסים, עקב חגי תשרי ■ הנתונים על הכנסות המדינה עדיין מדאיגים — ומפגרים אחר התחזיות, גם לאחר שהאוצר עידכנן כלפי מטה
שר האוצר כחלון במסיבת העיתונאים הבוקר: "הורדנו מסים בעשרות מיליארדי שקלים במצטבר בארבע שנותי כאן, והמשק צמח יפה. צריך לעשות הכל כדי לא להגיע למקום הזה - אבל נגלה אחריות"
הממונה על התקציבים, שאול מרידור, אמר באחרונה שהוא משער כי הממשלה הבאה תצטרך להעלות מסים ■ מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, בגלי צה"ל: "הוא אינו אמון על נושאי מסים ואסור לו להתבטא בהם" ■ מרידור: "ניהול הכלכלה מחייב להכיר במציאות, אין מקום לטמון את הראש בחול"
לפני שנה חזה המשקיע והיועץ אבי טיומקין שתשואות אג"ח יפלו - בניגוד לתחזיות של הבנקים הגדולים בעולם - וצדק ■ היום הוא טוען: הריבית הנמוכה הורסת את הכלכלה ותגרום למשבר חברתי חמור, בגלל שבניגוד לחשיבה המקובלת, היא פוגעת בחיסכון ובצריכה
שיעור הגידול בהוצאות הממשלה המשיך להתמתן בשמונת החודשים הראשונים של 2019 וירד ל-7.7% ■ גביית המסים גדלה באותה בתקופה ב-1.6%
משרד התקציב של הקונגרס צופה התרחבות חדה מכפי שהעריך עד כה בגירעון בתקציב האוצר בארה"ב בעשור הקרוב ■ משרד העבודה האמריקאי באחד העדכונים הגדולים מעולם במספר המשרות בשוק התעסוקה
יונתן כץ, כלכלן המקרו של לידר שוקי הון, חושש שהמשק מתקרב להאטה, או כבר נכנס אליה ■ הוא אומר כי במצב כזה מוטב לסבול גירעון גבוה יחסית, כדי להימנע מגזירות חדות שיפגעו בצמיחה ■ לבנק ישראל הוא מציע לא לפחד מעוד רכישות דולרים – ולא להעלות ריבית
בעקבות הסכם לחילופי מידע אוטומטי בין ארה"ב לישראל, מקבלת רשות המסים בשנים האחרונות דיווחים לגבי תושבים בעלי חשבונות בארה"ב ■ ברשות צריכים להתמודד עם הררי המידע כדי להגיע להון העצום שמאחורי הכנסות של מיליארד דולר בשנה - וכבר פתחו בחקירות
באחרונה פורסמו נתוני סקר המראים כי אף שהציבור הישראלי מקבל את עמדת הממשלה שיש להדק את החגורה כדי להימנע מהעמקת הגירעון התקציבי - יותר ממחצית מהישראלים מעדיפים קיצוץ בתקציב הביטחון על פני פגיעה בשירותים החברתיים
משרד האוצר מקפיא חלק מעודפי התקציב מהשנה שעברה - בלא שהממשלה דנה בכך ■ במשרדים טוענים שאגף התקציבים מחזיק את הכספים כ"בני ערובה" ופוגע בכך בשירות לציבור ובביצוע תוכניות העבודה ■ האוצר: "הוחלט להותיר את שיקול הדעת לממשלה הבאה"
המשרד לשיתוף פעולה אזורי ניצל רק 45% מתקציבו ב-2018, והמשרד לשוויון חברתי - 72% ■ עודפי התקציב שנותרו אמורים לממן תשלומים שהמשרדים כבר התחייבו עליהם בשנה שעברה ■ אבל הפעם, משרד האוצר כבר התריע כי חלק מהעודפים יקוצצו לנוכח הגירעון הגבוה
