איגרת חוב הינה שטר חוב המקנה בעלות על סכום הכסף הנקוב בו, סכום שישולם בעתיד על ידי מי שהנפיק את האג"ח. הגוף המנפיק מקבל כסף מרוכש האג"ח מתחייב להחזירו בעתיד. תשלום החוב כולל ריבית ויכול להתבצע בבת אחת או בתשלומים קבועים מראש ובמועדים קבועים. האג"ח מהווה הלוואה שנותן הרוכש למנפיק בתנאים שנקבעים מראש. בשונה ממניות, בעל איגרת חוב אינו הופך לבעל חלק בחברה אלא לבעל חוב שלה.
המנפיק העיקרי בשוק איגרות החוב בישראל היא הממשלה (אג"ח ממשלתי). מנפיקים אחרים הן חברות עסקיות (אג"ח קונצרני). אג"ח נמדדת על פי התשואות שלה - שיעור הרווח על האג"ח הכולל את תשלומי הריבית ואת מחיר הקנייה שלה.
סטארווד - שמחזיקה בקניונים בארה"ב - דיווחה כי קיבלה מאחד המלווים באחד מנכסיה הודעה כי אינה עומדת באמת מידה פיננסית - ולכן המלווה עשוי לפעול לגביית החוב (Cash Management) ■ סטארווד חולקת על התחשיב של המלווה
מספר גדל והולך של כלכלנים, רגולטורים ובנקאים מרכזיים לשעבר מזהירים כי בשל החוב העצום שעליו יש ריבית שלילית, חברות הביטוח האירופיות - הן בין השחקנים שנמצאים בסיכון הגדול ביותר לקריסה
דני ירדני מאלטשולר שחם, ממליץ להקטין את החשיפה לאג"ח קונצרניות, ואם להשקיע באג"ח - אז בממשלתיות לטווח בינוני ■ מגזרי המניות המומלצים: בנקים, נדל"ן וטכנולוגיה ■ ירדני ממליץ על ענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות - חרף הזינוק במניותיהן
הנכס היחיד שנותר בידי החברה יימכר בכ-40 מיליון דולר ל-Centralnic Group PLC - חברה ציבורית הנסחרת בבריטניה ■ העסקה תאפשר את השבת מלוא החוב בסך 114 מיליון שקל למוסדיים בישראל
על פי דו"ח שפירסם המכון הבינלאומי למימון, החוב הגלובלי זינק ב-7.5 טריליון דולר בששת החודשים הראשונים של 2019 ■ ריביות ברמות שפל מקלות מאוד על תאגידים וממשלות להלוות יותר כסף
טבע דיווחה בשבוע שעבר על כוונתה להנפיק איגרות חוב בסכום של עד 1.5 מיליארד דולר ■ בלומברג מעריכה שבנקי ההשקעות של טבע מתכננים לגייס את סדרת איגרות החוב נקובת הדולר בריבית של 8% ואת סדרת איגרות החוב נקובת היורו בריבית של 6%
מחיר חוזי הביטוח מפני חדלות פירעון של האג"ח הממשלתיות הישראליות (CDS) הוא 55.1 נקודות בסיס, והרמה הנמוכה ביותר בעשור האחרון היתה 54.9 נקודות בסיס ■ המשמעות היא שהשוק משקף אמון גבוה בכלכלה הישראלית
הבורסות בעולם בדרך לעוד שנה חלומית, עם עליות של 15%-25% ועם שיאים באפיקים רבים ■ גם האג"ח זינקו והשלימו עליות של יותר מ-50% מ-2008 ■ לאחר עשור חלומי בשווקים, האם אנו קרובים לסוף המחזור הכלכלי? ■ "ככל שעוברות יותר שנים של עליות, כך הפוטנציאל לתיקון גדל"
אחת הדילמות הקשות של כל מנהל השקעות היא מתי למכור את תיק הנכסים כשהערכה היא שהשוק גמר את העליות והוא בדרך למטה ■ כשמדדי המניות בשיא ואיגרות החוב רשמו עליות דו־ספרתיות מתחילת השנה, השאלה הזו מתחדדת עוד יותר
לא מדדי המניות ולא קרנות האג"ח הצליחו לספק תשואה שנתנה איגרת חוב אחת ארוכה לא צמודה של ממשלת ישראל בשם 347 ■ מתחילת השנה קפצו האג"ח ב-31.2% והפתיעו את כולם, והכל מכיוון שהריבית ירדה בניגוד לציפיות
וינטראוב טוען כי הפרקליטות וגופי האכיפה התרשלו בטיפול בעניינו, לא ערכו בדיקות כראוי והתעלמו מראיות ומחומרי חקירה מזכים ■ וינטראוב, עובד דויטשה בנק לשעבר, זוכה ב-2016 מההאשמות נגדו מחמת הספק
התשואה השלילית יוצרת מרכז רווח חדש עבור הממשלה - ככל שהיא תנפיק יותר אג"ח בריבית שלילית, היא תזכה להכנסות גבוהות יותר מהריבית השלילית
כשיש חשש ליציבות חברה והמקורות שלה לא הולמים את לוח הסילוקין - צצות הזדמנויות שבממוצע אמורות להניב תשואה נאה למשקיעים ■ ואולם ההשקעה צריכה להיעשות רק לאחר היכרות מעמיקה עם הנהלת החברה ולאחר שהמשקיעים השתכנעו כי בכוונתה לפעול להפחתת הסיכון
אסטרטגים של הבנק מזהירים כי הגישה הקלאסית של הקצאה של 60% מתיק ההשקעות למניות ו-40% לאג"ח, עלולה לפגוע בתשואות המשקיעים ■ ממליצים להגדיל ההקצאה למניות
לא יעלה על הדעת שמחיר הכסף יהיה אפס, ובטח שלא יעלה על הדעת שמחיר הכסף יהיה שלילי - שהרי בתאוריה, מחיר שלילי יזמין ביקוש אין סופי למוצר כסף ■ אולם במציאות של הרחבות מוניטריות ושיעור אינפלציה נמוך, סיטואציה בה הכסף נסחר בריבית שלילית - אינה חלום אלא מציאות
יוון, שעד לא מזמן נחשבה למנודה בשוק האג"ח לאחר שעמדה במרכזו של משבר החוב האירופי, מכרה השבוע אג"ח ממשלתיות בתשואה שלילית
על פי סקר של יותר ממאה אסטרטגים, מגמת התשואות הנמוכות כאן כדי להישאר ■ כ-70% מהנשאלים אמרו כי העידן של ריביות נמוכות על האג"ח יימשך לפחות עוד חמש שנים ■ "התרחיש שלנו הוא למיתון בארה"ב בשנה הבאה"
ישראל תצורף למדד WGBI, מהמדדים המובילים בעולם, שעוקב אחר אג"ח של יותר מ-20 מדינות, הנקובות במטבעות מקומיים ■ ישראל גם תצורף למדד ה-WorldILSI, העוקב אחר אג"ח ממשלתיות צמודות למדד, החל ב-1 באפריל 2020
גמא, שתכננה לגייס סכום של 400 מיליון שקל, החליטה להגדיל את הסכום ל-500 מיליון ■ ייצוא, בעלת השליטה בבנק ירושלים, גייסה 79 מיליון שקל בריבית של 2.63%
מתחילת 2019 נרשמו עליות בכל מדדי המניות המובילים בתל אביב — בהובלת מניות הנדל"ן, הטכנולוגיה והבנקים הגדולים ■ מדדי תל בונד היו תנודתיים במיוחד ■ מנכ"לית S&P מעלות: "ציפיות המשקיעים לגבי התחזקות השקל היו גורם משמעותי בשוק המקומי"
שווייה של סיריוס קרס ל-419 מיליון דולר, לאחר שנאלצה לבטל את תוכניתה לגייס 500 מיליון דולר בהנפקת אג"ח וממשלת בריטניה דחתה את בקשתה למתן ערבות של מיליארד דולר ■ החברה הודיעה שתקיים בחינה אסטרטגית בחודשים הקרובים
לפני שנה חזה המשקיע והיועץ אבי טיומקין שתשואות אג"ח יפלו - בניגוד לתחזיות של הבנקים הגדולים בעולם - וצדק ■ היום הוא טוען: הריבית הנמוכה הורסת את הכלכלה ותגרום למשבר חברתי חמור, בגלל שבניגוד לחשיבה המקובלת, היא פוגעת בחיסכון ובצריכה
מנהלי חברות כמו WeWork וסלקום יגלו במוקדם או במאוחר כי הגורם המרכזי שעלול להפיל אותם הוא החוב שצברו - ולא בעיות בליבת העסקים שלהם
אנליסטים: "ECB עדיין לא ירה עם כל התותחים" ■ היורו נחלש לשפל של שנתיים מול הדולר ■ הבנק מסר כי רכישות הנכסים החודשיות יימשכו ככל הנדרש ■ הוריד ריבית הפיקדונות לרמה של מינוס 0.5%
המכרז נסגר בריבית של 2.7% - גבוה ב-1.9% מהתשואה על איגרות החוב הממשלתיות השקליות למח"מ דומה ■ השלב הציבורי של הנפקת איגרות החוב מסדרה י' יתקיים ביום ראשון הקרוב
מה שמתרחש בשנה האחרונה בשוקי האג"ח גובל בחוסר מקצועיות ועצימת עיניים של משקיעים, בשילוב רגולציה קלוקלת ■ סיכון האשראי של חברות המנפיקות אג"ח כבר אינו מהווה גורם בהחלטה אם לרכוש אותן או לא
אנליסטים בג'יי.פי. מורגן מעריכים כי מצאו דרך לחשב את ההשפעה של חשבון הטוויטר של נשיא ארה"ב על השווקים
חברת החיתום אוריון וצמד היועצים ליפא ועמית יקבלו עמלה בשיעור של 3.25% מגיוס בסך 400 מיליון שקל, שהשלימה היום חברת הנדל"ן האמריקאית נמקו ■ העמלה בהנפקה: פי ארבעה-שישה ביחס לעמלות של חברות ישראליות בדירוג דומה
הבנק הבינלאומי השלים ביום חמישי את השלב המוסדי של גיוס סדרת אג"ח חדשה ■ לכאורה מדובר בגיוס סטנדרטי של הבנק השמרני והמשעמם ביותר במערכת הבנקאות, אך הוא הביא עמו בשורה חדשה מעניינת שאפשר היה להבינה כבר מהמחיר שנקבע במכרז המוסדי
לאור הניסיון מהשנים האחרונות, נראה כי אין בכוחה של המדיניות המוניטרית לבדה להביא לצמיחה כלכלית גלובלית בת קיימא
