מדד המחירים לצרכן - דה מרקר

מדד מחירים לצרכן מודד את השינוי שחל במשך הזמן, בין סכום ההוצאה הדרושה לקניית סל קבוע של מצרכים ושירותים בתקופה מסוימת, לבין סכום ההוצאה שנדרשה עבור אותו סל בדיוק (מבחינת הכמות והאיכות) בתקופת הבסיס. ההשוואה נעשית באחוזים או בנקודות. הסל משקף את תצרוכתן של משפחות העירוניות בארץ.

שיטת מדידה

מדד מחירים לצרכן הינו אסופת נתונים שמרכיבה בכל חודש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) הכוללים סל מוצרים בסיסי וכן את השינוי במחיר המוצרים.

סל התצרוכת מורכב מ-10 תחומים עיקריים בהם מזון, דיור, בריאות, הלבשה והנעלה, תחבורה ותקשורת, תרבות ובידור וכו'. לכל אחד מהמרכיבים יש חלק שונה המבטא את האחוז מההוצאה החודשית של משפחה ממוצעת. מאחר שמטרת המדד היא למדוד את השינוי ברמת המחירים, אין חשיבות לערכו המוחלט אלא לשנוי היחסי בערך זה.

השינוי במדד אם הוא מצביע על עליית מחירים, מצביע על רמת אינפלציה במשק. עליית האינפלציה פירושה שחיקת כוח הקנייה של כל צרכן וזאת מבלי שינויים משמעותיים בערך המטבע עצמו, הרי שהצרכן משלם יותר כדי לרכוש את אותו מוצר בדיוק.

השינוי במדד המצביע על ירידת מחירים, פירושו דפלציה (ההפך מאינפלציה) במשק. בתקופת מיתון כלכלי, העלייה במדד המחירים לצרכן היא לכאורה אינדיקאטור חיובי למשק הישראלי, שכן היא מעידה על חידוש הפעילות הכלכלית ועל כך שהיצרנים מרגישים בנוח להעלות מחירים.

הגדר טווח תוצאות
הצג רק כתבות ממדור
הצג רק כתבות מאת