האם גיוס החרדים לצה"ל יתרום לחברה ולכלכלה? - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האם גיוס החרדים לצה"ל יתרום לחברה ולכלכלה?

הרמטכ"ל הנכנס רוצה את החרדים. שטייניץ לא

יואב גלנט עומד להיכנס לתפקיד הרמטכ"ל רק בעוד ארבעה חודשים, אך כבר עכשיו הוא מסמן לעצמו נושאים חשובים שבהם יטפל. אחד מהם הוא נושא גיוס החרדים לצה"ל.

לדברי מקורביו של גלנט, מתברר שהוא רואה בגיוס החרדים לצבא נושא מרכזי שראוי לקדם. הגיוס טוב לצבא, כי צה"ל סובל ממחסור בכוח אדם טכני, באנשי מחשבים ובאנשי לוגיסטיקה. גלנט מאמין שניתן לגייס לתפקידים אלה צעירים חרדים רבים שלא מתאימים ללימודים בישיבה, אך מסוגלים ללמוד בצבא מקצועות טכניים. הגיוס מקובל על רבנים רבים, אם הוא נעשה בשקט; כלפי חוץ, כאשר הרבנים נשאלים בפומבי על עמדתם, הם חייבים להביע התנגדות.

מקורבי גלנט אומרים שלדעת הרמטכ"ל הנכנס, גיוס החרדים לצה"ל יתרום גם לחברה ולכלכלה, כי אז ייצאו החרדים לאחר השירות לשוק האזרחי עם מקצוע והכנסה טובים, וכך לא יזדקקו עוד לקצבאות ומענקים מהמדינה. לדעתו של גלנט, הצבא יכול לבצע את מהפכת הגיוס כי הוא בקונצנזוס, ויש לו גם את היכולת הארגונית.

משום שמדובר כאן בחרדים שהם לרוב גם נשואים עם ילדים, כבר הוסכם עם האוצר להעניק להם משכורת גבוהה יותר מאשר לחיילי חובה רגילים. בנוסף, נחסכים כאן "דמי כולל" שאותו צעיר חרדי היה מקבל אם היה נשאר בכולל. לכן דרושים כאן תקציבים שיגיעו מהאוצר.

הבעיה היא ששר האוצר, יובל שטייניץ, הביע באחרונה גישה אחרת. הוא אמר שיש לפטור את החרדים משירות צבאי, כדי שיוכלו לעזוב את הכוללים ולצאת לשוק העבודה. לדבריו, "צה"ל יוכל להמשיך ולתפקד גם ללא החרדים, אך אם הם לא ישתלבו בעבודה, תהיה פגיעה קשה בכלכלת ישראל".

הפתרון הנכון לבעיה הוא גיוס החרדים לשירות צבאי רגיל, כמו כל צעיר אחר. הרי זה בלתי אפשרי שהם ישרתו רק היכן שאין להם סיכוי להיפגע בקרב, או אפילו ליהרג. זו אפליה ברורה בין דם לדם.

אבל אם זה בלתי ניתן להשגה, הפתרון של גלנט נכון יותר מהפתרון של שטייניץ. כך החרדים גם ירכשו מקצוע וגם ישרתו בצבא - שהוא עדיין כור ההיתוך של החברה הישראלית.

שווי רכב מופרז

נראה שהפעם רשות המסים הפריזה מאוד. לאחר לחץ כבד הצליח בועז סופר, מי שהיה סמנכ"ל בכיר ברשות, להעלות באופן דרמטי את שווי השימוש ברכב צמוד שנותן המעסיק לעובד.

לפי השיטה החדשה, מינואר 2010 נקבע שווי השימוש לפי מחיר המכונית ולא לפי חלוקה לקבוצות. השנה השווי יחושב לפי 2.04%-2.48% משווי הרכב, אך החל ב-2011 החישוב ייעשה לפי 2.5% משווי הרכב. אם מחיר הרכב הוא, למשל, 140 אלף שקל, השווי לצורך מס יהיה 3,500 שקל בחודש, ועל זה ישלם העובד מס לפי המס השולי שלו. כלומר, מדובר בסכומים מופרזים, כאשר אין לשכוח שחלק נכבד מהנסיעות ברכב הן למטרות עבודה ולא לבילויים.

המצב הגיע לידי כך שעובדים שכירים רבים רוצים לוותר כעת על הרכב הצמוד ולקבל במקומו תוספת שכר, כאשר את הרכב הם ירכשו באופן פרטי.

אפילו שרים בממשלה מקטרים על השווי המופרז שהם משלמים על רכב השרד שלהם, שמשמש בעיקר לעבודה. שם מדובר ברכב שמחירו כ-300 אלף שקל, ולכן השווי החודשי הוא 7,500 שקל. באחרונה פנתה לאוצר שרת הקליטה, סופה לנדבר, בבקשה להחליף את הרכב שלה לדגם פחות יקר. כי באמת, רשות המסים הפריזה מאוד.

מחזה בקאמרי

נושא המכוניות הצמודות רגיש גם בצבא. ב-2003 נאלץ האוצר לבצע קיצוץ חד בתקציב המדינה עקב המשבר הכלכלי שבו היינו שרויים - נסגרו ספריות, קצבאות הזקנה קוצצו וגם היה ניסיון לחסוך במכוניות הצמודות.

במסגרת אותם קיצוצים, הודיע החשב הכללי באוצר דאז, ירון זליכה, לכל המנכ"לים במשרדי הממשלה שרכב השרד טויוטה קאמרי הוא מחוץ לתקן עקב מחירו הגבוה. המנכ"לים חרקו שן והסכימו. אבל אלופי צה"ל התמרמרו. על אף שהם צמודים לרכב שמקבל מנכ"ל ממשלתי, הם רצו להמשיך ולנהוג בקאמרי המפוארת.

לאלופים לא כל כך אכפת כמה עולה הרכב ומה שוויו לצורך תשלום מס, כי צה"ל מגלם עבורם 70% מזקיפת ההוצאה, כאשר הם משלמים מס רק על 30% מהשווי. ואז, יום אחד במהלך 2004 ביקר זליכה במשרד הביטחון בתל אביב ולפתע ראה מכונית מדגם קאמרי בחניה. איך זה ייתכן? הרי הוא נתן הוראה. בדק זליכה וגילה שהצבא שכר מספר מכוניות קאמרי עבור כמה אלופים. מיד ציווה זליכה להחזיר את המכוניות לחברת ההשכרה, וכאן מתחיל סיפור הזוי.

יום אחד קיבל זליכה פנייה מלשכתו של אלוף ידוע שביקש פגישה עמו. זליכה הסכים וחשב שמדובר בנושא תקציבי מסוים שעמד אז על סדר היום. אבל לא, האלוף הגיע כדי לדבר על נושא אחד בלבד: הקאמרי. השיחה הגיעה לידי צעקות, כאשר האלוף תובע את הקאמרי וזליכה מתעקש ומסרב. המצב הגיע לידי כך שהאלוף העליב ופגע בזליכה, וזה בתגובה אמר לו לצאת מהחדר. לא פחות.

אבל זה לא נגמר שם. כאשר נכנס החשב הכללי החדש שוקי אורן לתפקידו ב-2007, הוא קיבל פנייה לפגישה עם שני אלופים. הם הגיעו למשרדו ובפיהם נושא אחד בלבד: הקאמרי. הם העלו נימוקים מוזרים ואף אמרו בכעס שהם לא מוכנים לנסוע במכונית שנוסע בה מנכ"ל משרד ממשלתי, כי מיהו מנכ"ל לעומתם. "אנחנו צריכים יותר מזה", אמרו בלי להתבייש. אבל שוקי אורן התבייש עבורם, וגם עמד בלחץ.

לפני כשנה הוציא משרד הביטחון מכרז למכוניות עבור אלופי צה"ל. המשרד ערך מכרז "תפור" שמתאים רק למכונית אחת: קאמרי. חוץ מהשם קאמרי, היו שם כל המפרטים שנמצאים רק בדגם זה. הצבא רצה שאנשי החשב הכללי יישבו אתם בוועדת המכרזים, כדי לחייב אותם. אך אנשי החשב לא נפלו בפח, וסירבו.

אבל אז, למזלנו, הרגיזה הפרשה את מנכ"ל משרד הביטחון דאז, פנחס בוכריס, והוא שחליט שהאלופים יקבלו אך ורק את אותו רכב שמקבל מנכ"ל ממשלתי - וכך הסתיימה פרשת הקאמרי.

כיום האלופים נוסעים בפולקסוואגן פאסאט. למכונית יש רק 160 כוחות סוס ורק הזרקת דלק ישירה ומגדש טורבו. מחירה הרגיל לצרכן הוא רק 190 אלף שקל. איך הם מסתדרים עם מכונית כה פשוטה?



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#