מה הקשר בין שוק המניות למוח שלנו? על הפיסיקה שמאחורי הכלכלה - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מה הקשר בין שוק המניות למוח שלנו? על הפיסיקה שמאחורי הכלכלה

איך אפשר היה לחזות את קריסת השוק בעקבות ליהמן ברדרס? ■ למה רעידות אדמה יכולות לעזור להבין משברים כלכליים? ■ אנשי האקונופיסיקה מנתחים את עולם הכלכלה דרך משקפיים של פיסיקאים ומסבירים למה בסך הכל הדברים פשוטים מאוד ■ צריך רק לחפש את השיטה

אדם נכנס לחנות ציוד משרדי כדי לקנות מספריים, ונתקל במוכר שאינו שומע. מה הוא עושה? התשובה פשוטה: מסמן למוכר בתנועות ידיים צורה של גזירה במספריים, וכך מקבל את מבוקשו. אחרי שבוע נכנס אותו אדם לחנות חיות כדי לקנות פודל. הפעם הוא פוגש במוכר שאינו רואה. מה אתם הייתם עושים במקומו? "האו-האו" היא התשובה שיספקו רוב הנשאלים, במקום פשוט לבקש כלבלב. מדוע? כי המוח של רובנו נוטה לעבור התניה מיידית בעקבות השאלה הראשונה.

פרופ' אשל בן-יעקב משתמש בדוגמה הזאת כדי להראות שרוב האנשים הם מוטי מחשבה וחושבים בתבניות. "אצל ילדים זה סיפור אחר, כי המוח שלהם עדיין לא עובד בשבלונות. לכן הם נותנים תשובות אחרות: למשל, אם המוכר לא שומע הם ילכו למוכר אחר. אבל בגיל מבוגר מתחזקת הנטייה לחשוב ולפעול לפי תבניות קודמות".

בן-יעקב אינו פסיכולוג, ואף שהוא עוסק גם בחקר שווקים פיננסיים, הוא אינו כלכלן או איש מימון. הוא פיסיקאי מבית הספר לפיסיקה ולאסטרונומיה באוניברסיטת תל אביב, שעוסק בפיסיקה ביולוגית ומתמקד בחקר המוח ובהתנהגות חברתית של חיידקים. באחרונה הוא בחר לעסוק גם בחקר שווקים ובתיאור מניות כרשת מורכבת.

מה לפיסיקאי העוסק בחקר המוח ולהתנהגות של מניות ושווקים? הרעיון הוא לנצל תובנות פיסיקליות במטרה להבין מצבים בעולם הכלכלה, לבחון מערכות ולחפש חוקים כלליים פשוטים החבויים בתוך ההתנהגות המורכבת - כמו שפיסיקאים עשו בהצלחה בתיאור מערכות פיסיקליות. התקווה היא שבשלב הבא, לאחר שימצאו את ההיגיון ואת הסדירות המתמטית מאחורי האירועים, יהיה אפשר להימנע באופן יעיל יותר מהתנהגות לא בריאה של השוק.

"בדומה לחקר המוח ולחקר מושבות חיידקים, גם ניתוח שוק ההון הוא לא פיסיקה פר-סה", מסכים בן-יעקב. "בשלושת התחומים האלה, פיסיקאים מביאים דרך ראייה. הם אוהבים לחשוב על סיבה ועל תוצאה, והם יותר נאיבים - או בטוחים בעצמם - באופן שמאפשר להסתכל על מודלים מורכבים ולמצוא את הפשטות החבויה במורכבות. הכלים הם מתמטיקה או סטטיסטיקה והמטרה היא לחפש עקרונות. אני מאמין שקיימים עקרונות פשוטים".

להוציא החוצה את הכלים הפיסיקליים

בן-יעקב אינו הראשון שמשתמש בלוגיקה הפיסיקלית כדי לנתח מצבים כלכליים. באמצע שנות ה-90 טבע בראשונה הפיסיקאי ג'ין סטנלי, מהמרכז לחקר הפולימרים והמחלקה לפיסיקה באוניברסיטת בוסטון, את המונח אקונופיסיקה, כשביקש לתאר אוסף מאמרים שנכתבו באותן שנים על ידי פיסיקאים, בעיקר בעניינים הקשורים לשווקים הפיננסיים. הרעיון היה ליצור מחקר בין-תחומי במטרה להבין תהליכים ובעיות מורכבות מעולם הכלכלה באמצעות כלים שפיסיקאים משתמשים בהם.

סטנלי, החוקר שפירסם את מספר המאמרים הגדול ביותר בכתב העת היוקרתי "Nature" ותומך נלהב במדע בישראל, הבין שאוסף המאמרים שבו נתקל - ובתוכם גם מאמר שכתב הפיסיקאי רוזריו מנטניה מאוניברסיטת פלרמו שבאיטליה - מעידים על כיוון חדש ומעניין. יחד עם מנטניה, שמתמחה ב"תורת הרשתות", הוא כתב באמצע שנות ה-90 מאמר שנחשב לאבן דרך ואת הספר "מבוא לאקונופיסיקה". בעקבות הפרסומים, המדענים העוסקים בתחום החלו לצבור הכרה וביטחון עצמי. כמה שנים לאחר מכן, בתחילת המילניום, תפסו תאוצה תיאוריות פיסיקליות ששימשו לניתוח עולם הפיננסים. בשילוב הנגישות הגוברת למידע, החל התחום לקבל הכרה מחוץ לעולם הפיסיקה.

תורת הרשתות היא רק דוגמה אחת לשימוש בכלים פיסיקליים בעולם הכלכלי. תורה זאת מתארת ומכמתת את החשיבות של הצמתים שמחוברים ברשת אחת וכך היא מאפשרת למדוד דומיננטיות של אנשים ברשת חברתית. אם שני אנשים מתנהגים באופן זהה, ייתכן שהם באמת חושבים אותו הדבר, אבל גם יכול להיות שהם מושפעים בנפרד מאדם שלישי. באותו האופן ובאמצעות כלים מתמטיים אפשר לבחון את הקשר האמיתי החבוי בעולם המניות - אם יש קשר אמיתי בין ההתנהגות של מניות או שהן מושפעות מגורם שלישי.

"המודלים של רשתות אמנם מגיעים מפיסיקה, אבל זה לא משהו שרק פיסיקאים עושים. זאת דרך חדשה שיוצרת מודל לבחינת מערכת כדי לבחון את המאפיינים של המערכת", מסביר מנטניה, שהגיע לישראל לביקור קצר כאורח של אוניברסיטת תל אביב.

מנטניה מסביר שההסתכלות הפיסיקלית לא מתיימרת לחזות את האסון הבא - אבל היא בהחלט מאפשרת להעריך סיכון. "אפשר להשוות את זה לרעידת אדמה. אי אפשר לצפות מתי בדיוק תתרחש הרעידה הבאה, אבל בפיסיקה מצאו דרך לתאר את ההתנהגות של רעידות ההמשך (אפטר-שוק). אי אפשר לדעת מתי יהיו רעידות ההמשך הראשונות, אבל אחרי שמתחילות להופיע רעידות כאלה - אפשר לדעת בההסתברות די טובה מתי יהיו עוד רעידות המשך".

ההנחות הבסיסיות לא תמיד נכונות

רוב הסטודנטים המתחילים לפיסיקה מדמיינים מחקרים על אסטרו-פיסיקה, מכניקת קוונטים או תורת המיתרים, אבל יש מי שבוחר אחרת. דרור קנת הוא דוקטורנט באוניברסיטת תל אביב שעוסק במחקר בתחום האקונופיסיקה של מבנה ודינמיקה בשווקים פיננסיים, עם התמקדות בבורסה של תל אביב. הוא עובד עם ד"ר יואש שפירא, לשעבר ראש מחלקת מחקר בוועדה לאנרגיה אטומית וכיום מדען אורח באוניברסיטת תל אביב.

"אני אחד הסטודנטים הבודדים לפיסיקה בישראל שעוסקים בתחום זה, אם לא היחיד", אומר קנת. לפני כשנה הוא יצר שיתוף פעולה הדוק עם ד"ר גיתית גור-גרשגורן, ראש מחלקת מחקר של רשות ניירות ערך.

אנשי המדע מזמן לא מתרכזים רק במגדלי השן של האקדמיה. וול סטריט מוצפת בפרופסורים למימון, למתמטיקה ולפיסיקה, שנחשבים לשחקנים משכילים ומתוחכמים. הם עובדים על מודלים ועל נוסחאות מתמטיות במטרה למקסם את הרווחים של החברות ושל קרנות הגידור שגייסו אותם.

הפיסיקאים החלו השתלב בביצת הפיננסים כבר לפני שנים רבות. ההערכות מדברות על אלפי פיסיקאים בוול סטריט, שקיבלו את הכינוי "Quants" - מכיוון שהם מתעסקים במימון כמותי (Quantitative finance).

ואולם המשבר הפיננסי של השנים האחרונות הוכיח שהמודלים המתמטיים פשוט לא עובדים, ולכן אי אפשר להסתמך עליהם כהגנה מפני משבר. אחד המבקרים החריפים של אותם מודלים הוא החוקר והסופר נסים טאלב, שטוען כי אף אחד מהנוסחאות ומהמחקרים אינו עומד במבחנים המקובלים במדעים. לטענתו, בעולם הפיננסים יש סבירות גבוהה שיתרחש אירוע משמעותי מאוד, אך בלתי צפוי לחלוטין. טאלב טוען שהמערכת הגיעה לרמת מורכבות שאי אפשר לשלוט בה.

בראיון שנתן ל-Markerweek בעיצומו של המשבר, בסוף 2008, אמר טאלב: "בהתחלה המערכת הפיננסית לא היתה קיימת, אחר כך היא החלה ללכת, משם היא עברה לנסיעה על אופניים, משם למכונית, ועכשיו היא ברמת מורכבות של מטוס ג'מבו. אלא שהטייסים עדיין חושבים שהם רוכבים על אופניים. לטייסים אין מושג מה קורה והם לא מבינים את המטוס, אז ברור וידוע מראש שהמטוס הזה יתרסק במוקדם או במאוחר".

אנשי האקדמיה יכולים לענות לביקורת הזאת בשני אופנים. ראשית, הם לא מפתחים מודלים כדי למקסם את הרווחים אלא כדי להבין את פעולות השוק, ומי שיכול להסתייע בהם הוא דווקא הרגולטור. שנית, גם בן-יעקב, מנטניה וקנת מסכימים שיש בעיות רבות עם אותם מודלים - ולכן לא היה זה נכון להסתמך עליהם.

"המשבר הראה שההנחות הבסיסיות במודלים לא נכונות", מסביר בן-יעקב. "בבסיס המודלים ניצבות הנחות שהן לא תמיד נכונות, אבל הסתמכו עליהן באופן עיוור. תיאוריות שפיתחו חוקרים זוכי פרס נובל מניחות כל מיני הנחות שמעולם לא נבדקו לפני כן מנקודת מבט של מערכות, כמו שיודעים לעשות בפיסיקה. מדהים שמעולם לא בדקו אותן באופן ביקורתי".

אילו הנחות אינן נכונות?

בן-יעקב: "שיש רציונליות, שהשוק יעיל, שהמדגם אינסופי ועוד כל מיני אידיאליזציות, כמו קיומה של התפלגות נורמלית. מחקרים הוכיחו שבמקרים רבים היא לא קיימת".

קנת: "מצאנו גם שההנחה של 'מקדם ביתא' אינה נכונה. הגדרה של סיכון מבוססת על מקדם ביתא שמבטא את הרגישות של מניה ביחס לתנודתיות השוק. ההנחה מאחורי המקדם היא שיש קשר ליניארי בין מניה למדד ושכל שינוי של X גורם לשינוי קבוע ב-Y. אבל בפועל לא קיים קשר ליניארי. יש תלות אבל היא מסובכת. זה לא אחד לאחד, כשהמדד עולה המניה עולה ולהפך. בעבודה שפירסמנו באחרונה הראינו שבנייה של תיק השקעות לפי סיכונים אינה נכונה, כי דרך הגדרת הסיכון אינה נכונה".

אז למה עדיין משתמשים במקדם הביתא כדי להגדיר סיכון?

קנת: "כי זה נוח וכי אנשים כבר רגילים לבנות פורטפוליו לפי מקדם ביתא. הרי אם כלכלן צעיר יקבל משימה לבנות תיק השקעות ויגיד שמה שמקובל לא נכון - יסתכלו עליו כמו על משוגע. כיום כבר מאפשר הכוח המדעי לבצע אנליזה בסקאלה גדולה ולהוכיח שהנחות שנמצאות בבסיס של תיאוריות אינן נכונות. הפיסיקאים מביאים נקודת מבט חדשה: מצד אחד יכולת לפשט, ומצד שני הפישוט נעשה על ידי השוואה לדברים אחרים - כמו השוואה בין השוק לבין המוח".

איך שוק המניות דומה למוח?

בן-יעקב: "אנחנו עורכים השוואה למוח שסובל מהתקף אפילפסיה. בשוק המניות יש חלונות זמן קצרים שבהם יש עלייה משמעותית בהתאמה בין רוב המניות, ואז נשבר המבנה הבריא של ארגון מתאמים בהתאם לסקטורים הפונקציונליים. המצב דומה לזה של המוח בזמן התקף אפילפטי - המוח פועל באופן מסונכרן, וכך נמנע מהאזורים הפונקציונליים השונים לבצע את תפקודם הייחודי".

כמו מוח בהתקף אפילפטי

בן-יעקב וקנת מספרים על מחקר שבו בדקו את מצב השוק האמריקאי לפני ואחרי התפוצצות בועת האינטרנט. המחקר בדק את המתאם בין המניות במדד 500 S&P האמריקאי לאורך זמן - כלומר עד כמה המניות מתואמות מבחינת התשואה שלהן: אם המניות מתנהגות באופן זהה, כלומר על כל עלייה של 1% באחת, עולה גם השנייה ב-1% - אז המתאם מושלם. התוצאות הציגו מתאם נמוך בין המניות עד סוף 2001, אך לאחר מכן התרחשה קפיצה במתאם בין המניות ואפשר לומר שהשוק נעשה קשיח מאוד - כל המניות מתנהגות אותו דבר.

בשלב הבא בדקו השניים מה קורה למתאם בין המניות לאחר שמוציאים מהמשוואה את ההשפעה של המדד שאליו הן משתייכות, כלומר מהו המתאם השיורי בין המניות. באנלוגיה לתורת הרשתות, הרי שאם למניה א' יש מתאם גבוה עם המדד שאליו היא משתייכת ולמניה ב' יש מתאם גבוה עם המדד שאליו היא משתייכת - הרי שגם בין א' לב' יהיה מתאם גבוה, אבל לא בגלל הקשר ביניהן אלא בגלל הקשר שלהן למדד. לכן ניכוי המדד מראה את המתאם האמיתי בין המניות. התוצאות הראו שעד סוף 2001 היה מתאם אמיתי מסוים בין המניות במדד, ואולם מאז הוא נעלם. כלומר, המניות מושפעות כמעט באופן בלעדי מהמדד, או במלים אחרות - מהשוק.

לא מדובר במצב בריא. "אפשר לדמות את השפעת המדד להשפעת מוקד אפילפטי המשתלט על פעולת המוח, ואינו מאפשר לאזורים שונים בו לפעול בהתאם לפונקציות שהם צריכים לבצע", אומר בן-יעקב. הניתוח שבוצע עם מחלקת המחקר של רשות ניירות ערך חושף שעד היום לא חזר השוק האמריקאי למצב בריא. הנתונים מראים גם שיש פרקי זמן קצרים שבהם המניות מושפעות אף יותר מהמדד, וכולן פועלות על פי תופעת העדר. התוצאה הרסנית: "במצב של פאניקה, העדר זז מהר והמצב עלול להוביל לקטסטרופה בשוק", אומר בן-יעקב.

אבל אינטואטיבית כן נראה שיש קשר בין מניות שונות בסקטורים שונים.

קנת: "זה נכון בעיקר בישראל, אבל לא לגבי המדד האמריקאי. השוק המקומי קטן, אנחנו מושפעים משווקים אחרים וזה נותן לנו גמישות. באמצעות תורת הרשתות בדקנו גם את המניות של מדד ת"א 25 - איך כל מניה משפיעה על שאר המניות ואיך היא מושפעת מהמדד. מהתוצאות רואים שהמדד שולט על כל המניות - כולן מחוברות אליו עם חצים - ורוב המניות גם מתואמות עם המדד ברמה הכי גבוהה. בשלב הבא ניכינו את ההשפעה של המדד כדי למצוא את המתאם האמיתי בין המניות השונות (ראו תרשים מימין). בניגוד למדד האמריקאי, מצאנו כי המתאם השיורי גבוה יותר. כאן אנחנו כנראה רגילים יותר לטראומה והשוק בריא יותר. לא הכל מושפע ממה שקורה במדד כמו בארה"ב, אלא יש קשר בריא בתוך מגזרים, כמו שאמור להיות. השפעת העדר חלשה יותר".

לאילו מהמניות הגדולות בתל אביב יש את המתאם הכי גבוה ביחס לאחרות?

"הבדיקה שלנו נעשתה לפי המניות שהיו במדד ת"א 25 ב-2007, וראינו שלכלל ביטוח (שכיום כבר לא נמצאת במדד) ולבנקים יש את המתאם הכי גבוה עם המניות האחרות במדד. הופתענו לראות שמניית טבע היא אאוטסיידרית. ראינו גם שלאפריקה ישראל (שכיום כבר לא נמצאת במדד) יש מתאם נמוך עם שאר המניות. ובאמת, כשהיא קרסה לא ראינו השפעה דרמטית על השוק".

אז אם כלל ביטוח תיפול זאת תהיה בעיה?

בן-יעקב: "זאת תהיה קטסטרופה".

איזה שימוש אפשר לעשות בממצאים האלה?

"המטרה היא לזהות מוקדי סכנה ושינויים מבניים לא בריאים בשוק. לפי המודל שלנו אפשר היה לראות שלליהמן ברדרס היתה השפעה קריטית על השוק. הקשר בין מניות אחרות היה תלוי בקשר אתה, ובאמת כשהחברה קרסה בספטמבר 2008 - היא מוטטה אתה את השוק. יכול להיות שאם הממשל האמריקאי היה יודע את זה, אף על פי שלא ברור שלא ידעו את זה, זה היה משנה את ההחלטה".

עד כמה תורמת אקונופיסיקה להבנת המציאות של המשקיעים ושל השחקנים בשוק ההון?

"צריך להסתכל על זה משתי נקודות מבט. ייקח זמן עד שהניתוחים של הפיסיקאים יתרמו למקסום רווחים עבור המשקיע. אבל יש גם את נקודת המבט של הרגולטור, שרוצה לשמור על השוק. המודלים שבוחנים את המתאם בין שווקים שונים, את המתאם בין מניות בין מגזרים ואת הקשר בין אג"ח לשוק יכולים לסייע למערכת לדעת איך לשמור על שיווי משקל. באקונופיסיקה יש גם סוג נוסף של מודלים שנקרא Agent Based Model, שמטרתו היא לבחון איך התנהגות של שחקנים משתנה כשנכנס כוח חיצוני כמו רגולציה.

"התחום עדיין מתפתח, אבל בעקבות המשבר קיבלנו תשומת לב רבה יותר ולפתע גם מבינים שיש מקום לשנות את הנחות הבסיס. אני מעריך שלפחות בישראל ובאיטליה, הרגולטור יתחיל לאמץ את המסקנות ולהבין את החשיבות של המחקר. אני רוצה להאמין שזה יעניק לנו קפיצה נוספת. פיסיקאים יכולים לתרום מהנאיביות שלהם. בסך הכל הדברים פשוטים מאוד".

טבע אאוטסיידרית, הבנקים מרושתים באמצעות "תורת הרשתות" נבדק המתאם השיורי (בניכוי ההשפעה של המדד) בין המניות שנכללו במדד ת"א 25 ב- 2007. התרשים מציג את המתאמים בין המניות, ועולה ממנו כי המתאם הגבוה ביותר קיים בין מניות כלל ביטוח והבנקים לבין המניות האחרות במדד. כך, במקרה של שינוי משמעותי באחת ממניות אלה - נראה שינוי משמעותי גם במניות רבות אחרות שיש להן מתאם גבוה אתן.

למה העשירים מתעשרים עוד יותר?

בספרו "האטום החברתי" מסביר הפיסיקאי מרק ביוקנן איך אפשר להבין תופעות חברתיות חשובות באמצעות עולם הפיסיקה. החוכמה היא לחשוב על תבניות ולא על בני אדם

איך גורמים לספר שמקבל ביקורות בינוניות להגיע לרשימת רבי המכר? קונים עשרות אלפי עותקים, במיוחד מחנויות שעליהן מתבססות רשימות רבי המכר. למה נוצרים עומסי תנועה בכבישים גם ללא סיבה, והתנועה משתחררת שוב בפתאומיות? כי תבניות נוצרות באופן ספונטני וצוברות אנרגיה ועוצמה משלהן. למה אנחנו מעדיפים לאכול במסעדה מלאה באנשים מאשר במסעדה ריקה? כי אנחנו מחקים התנהגות של אחרים ומניחים שיש לאנשים סיבה טובה להיות שם.

את הדוגמאות האלה ורבות אחרות מציג הפיסיקאי האמריקאי מרק ביוקנן בספרו "האטום החברתי: למה העשירים מתעשרים עוד יותר, הרמאים נתפסים ושכניכם נראים בדרך כלל כמוכם", שהחודש יצא לאור בישראל (הוצאת עם-עובד). ביוקנן, שהיה העורך של כתב העת המדעי "Nature", מסביר שיש לתפוש את בני האדם כמולקולות או כאטומים הפועלים לפי חוקים פשוטים למדי, ולנסות ללמוד את התבניות שיוצרים חוקים אלה. שורשיו של המורכב נמצאים לעתים קרובות בפשוט. במלים אחרות, מדובר במחקר במדעי החברה - בדרכה של הפיסיקה.

הרעיון המרכזי של הספר, מסביר ביוקנן, הוא שהדרך היחידה להבין אירועים שונים כמו התפרצות של לאומנות אתנית, קשר תמוה בין השכלת נשים להגבלת הילודה, ועוד תופעות חברתיות חשובות או מעניינות בשווקים הפיננסיים, בפוליטיקה או בעולם האופנה - היא לחשוב על תבניות ולא על בני אדם.

ביוקנן מתאר את ההתנהגות החברתית של אנשים לפי תבניות של האטום המסתגל, האטום החקיין והאטום משתף הפעולה. תבנית האטום החקיין, למשל, מתקיימת בכל פעם ששני אטומים חברתיים או יותר נפגשים. בפיסיקה זה עובד כך: אטומים פועלים פעולת גומלין זה עם זה בתוך פיסת חומר מגנטי כגון ברזל. אפשר לדמותם לחצים זעירים המכוונים לכל מיני כיוונים. אם נשים את פיסת הברזל בשדה מגנטי חזק, ייטו כל החצים הזעירים להתיישר לפיו, כמו חיילים המסתדרים במבנה.

באותו האופן מחקים אנשים אלה את אלה ומשנים את דעותיהם ואת התנהגותם בהתאם לגורמים חיצוניים. ביוקנן מסביר שבדרך כלל אנו חיים את חיינו מתוך מחשבה שאנחנו מחליטים בעצמנו, אבל למעשה זה לא עובד כך לרוב. "רובנו מוכנים מן הסתם להסכים שהבחירות של האחרים משפיעות עלינו כשאנו בוחרים סרט או מכונית וקונים טלפון נייד או בגדים. הרבה יותר קשה לנו להודות שיש להן השפעה על מרכיבים חשובים יותר בחיינו - למשל על העבודה שבה אנו עובדים, על השקפותינו הפוליטיות והדתיות או על החלטתנו להביא ילדים לעולם".

ביוקנן מסביר שאחת התבניות הבולטות בשוק המניות היא שמשקיע רציונלי לחלוטין עלול להפסיד כסף מכיוון שהשוק מונע על ידי אמונות של אנשים אחרים - ולכן זאת זירה מוזרה להיות בה רציונלי. כמו שאנחנו לא יכולים לדעת בוודאות באיזה כביש הכי כדאי לנסוע בבוקר לעבודה - כי גם אם נבחר את הכביש הפחות עמוס יכול להיות שגם אחרים יחשבו כמונו והוא ייהפך לעמוס - כך לא ברור איך ינהגו המשקיעים סביבנו. "הרציונליות המושלמת מתקיימת מחוץ למקום ולזמן. לא כן בני האדם, ובזאת טמונה הבעיה בראיית בני האדם כאוטומטים רציונליים או כמכונות חישוב".

ביוקנן מתייחס גם לסוגיות של עושר ומסביר כי תהליך טבעי לחלוטין יכול לדחוף את רוב העושר לידיו של מיעוט, ללא כל קנוניה של בעלי ההון. יש גם לצפות הבדלים עצומים בעושר ללא קשר לחלוקת הכישרון בין בני אדם. "מחקר של שני פיסיקאים מצא כי מזל טהור גרם למקצת האנשים לצבור עושר רב יותר מהאחרים. לאנשים אלה היה עושר רב יותר להשקיע, והם זכו בהזדמנות להרוויח עוד עושר. וכאן אנו מגיעים לסוד האמיתי של אי יכולתנו להבין את אי השוויון בחלוקת העושר: חוסר ההערכה שלנו למהירות שבה רווחים המכפילים את עצמם נעשים גדולים".

כדי להמחיש זאת מציג ביוקנן את הדוגמה הבאה: קחו פיסת נייר דקיקה בעובי של 0.1 מ"מ. קפלו אותה לשניים 25 פעמים רצופות, וכך עם כל קיפול תכפילו את עוביה. לאיזה עובי תגיעו? ההתשובה היא שעוביו של הנייר המקופל יהיה כ-3 ק"מ, הרבה יותר מכפי שאנשים חושבים. "בדומה לזה, שרשרת של תשואות חיוביות מהשקעות די בה כדי לחולל הבדלי עושר עצומים באוכלוסיה - מאחר שהיא בונה את הונו של אדם לא בחיבור אלא בהכפלה. התוצאה היא שמרבית ההון מצטבר אוטומטית בידיו של מיעוט קטן".


"בכלכלה קודם בונים תיאוריה, אנחנו מתחילים מהנתונים"

"אי אפשר לצפות משברים, אבל אפשר להעריך באופן טוב יותר את הסיכון", מסביר הפיסיקאי פרופ' רוזריו מנטניה מאוניברסיטת פלרמו שבאיטליה, שהגיע לישראל לביקור כאורח של אוניברסיטת תל אביב. בין השאר הוא הרצה ברשות ניירות ערך הישראלית על התחום ועל המחקרים שעליהם הוא עובד.

פרופ' אשל בן-יעקב מספר שאיטליה היא השותפה המדעית השנייה בגודלה של ישראל אחרי ארה"ב. "סטפנו בוקאלטי, הנספח המדעי של איטליה בישראל בארבע השנים האחרונות, הוא פרופסור לפיסיקה שנמנה עם המומחים הגדולים בעולם לתיאוריית הרשתות, ומקדם את שיתוף הפעולה בין ישראל לאיטליה. פירסמנו מאמרים משותפים בתחומי רשתות עצביות ופעילות מוח אפילפטית. הוא משתף פעולה גם עם חוקרים ממכון ויצמן ומאוניברסיטת בר אילן".

"בכלכלה בונים את התיאוריה ורק אז בודקים מה קורה במציאות. במידה מסוימת, אנחנו דינמיים יותר, אנחנו מתחילים מהנתונים", מסביר מנטניה - ומספר על מחקר שבו נבחנו שוקי המניות הספרדי והפיני. הוא ושותפיו למחקר בדקו אם אפשר לקטלג משקיעים לפי קבוצות בהתאם לאופן ההשקעות שלהם, ומה המתאם בין התנהגות של משקיעים שונים בשוק המניות. הממצאים הסטטיסטיים הראו כי יש כמה קבוצות של משקיעים ובהן שתי קבוצות עיקריות: קבוצה של משקיעים שמתנהגים באותו האופן - קונים את מה שעולה ומוכרים את מה שיורד (מה שמכונה "אסטרטגיית מומנטום") - וקבוצה של שחקנים שמתנהגים אותו הדבר אבל ביחס הפוך לשוק, כלומר כשהמחיר עולה הם מוכרים ולהפך (אסטרטגיית Contrarian).

היות שגם זהות המשקיעים ידועה, המחקר מצא כי השחקנים המוסדיים הגדולים הם אלה שנוקטים את אסטרטגיית המומנטום. הם קונים את מה שעולה ומוכרים את מה שיורד, וכך עוזרים להמשיך לדחוף את השוק באותו כיוון.

למה זה שימושי? האפלקיציה השימושית ביותר של סיווג המשקיעים היא במציאת דפוסי התנהגות חריגים של משקיעים. סיווג המשקיעים ואופן הפעולה שלהם זה ביחס לזה יכולים להיות מענייניים עבור הרגולטור. כך לדוגמה, לרשות ניירות ערך יכול להיות עניין לדעת אם קבוצה של משקיעים שונים עוקבת אחרי השוק כי כל השחקנים מתנהלים לפי אותה אסטרטגיה, או שהם מתנהגים באותו מתאם גם בניכוי ההשפעה של השוק - ואז יש סיבה לחשוב שמשהו חשוד מתרחש.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#