העדפה מתקנת: התקציב המוגדל של המגזר הערבי - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

העדפה מתקנת: התקציב המוגדל של המגזר הערבי

משרד הרווחה פועל לצמצום הפערים בין ערבים ליהודים

4תגובות

>> משרד הרווחה מוביל, מאז כניסתי לתפקיד באפריל 2007, מדיניות ברורה שלפיה הוא מעניק עדיפות תקציבית לרשויות שבהן מתגוררות קבוצות אוכלוסייה החיות בעוני ובמצוקה. מנכ"ל משרדי ואנוכי חותרים לכך כל העת, במטרה להביא לסגירת פערים במערכת שירותי הרווחה בין המגזר היהודי למגזר הלא יהודי.

משנתי האישית והפוליטית רואה בסגירת פערים של המגזר הערבי מטרה מרכזית וחשובה ביותר. בשל כך, אנו פועלים לקביעה ועדכון הקריטריונים להקצאת התקציבים, במסגרת ועדה משותפת למשרד, לרשויות המקומיות ולמרכז השלטון המקומי. בחינה מקיפה שערכנו על ההקצאות במסגרת סעיפי התקציב מעלה שבמרבית הסעיפים שנבדקו, בהם ילדים ונוער בקהילה, ילדים ונוער בסידורים חוץ-ביתיים, שירותים לקשישים, שירותי שיקום ושירותים לאנשים עם פיגור שכלי - יש עלייה בשיעור התקציב המוקצה לרשויות במגזר הערבי ומגמה ברורה של צמצום פערים.

מאמרה של מירב ארלוזורוב ("בסביון מקבלים יותר תקציבי רווחה מאשר בסכנין", TheMarker, 10.6) מוטעה בבסיסו, היות שהוא מתבסס על דו"ח מבקר המדינה מ-2006, שעסק קרוב לוודאי בשנים שקדמו לו. בשלוש השנים האחרונות אני יכול לקבוע חד-משמעית כי בכל פרמטר אנו פועלים לסגירת פערים, ותגברנו משמעותית את שירותי הרווחה במגזר הערבי כולו. ההסתכלות של המחברת על השורה האחרונה מובילה למסקנות שגויות בכל הקשור לפערים תקציביים בין רשויות שונות. מסקנות מוטעות אלה נובעות, כנראה, מאי הבנה של דפוס הצריכה של השירותים החברתיים ביישובים שונים, שהם תולדה של מאפיינים תרבותיים ומסורתיים של קבוצות אוכלוסייה שונות בחברה הישראלית.

כדי להבהיר את מהות הדברים, חשוב לדעת כי ברשויות החזקות שבהן מתגוררת לרוב אוכלוסייה יהודית, בוחרים התושבים הנדרשים לשירותי רווחה להשתמש במגוון שירותים מחוץ לבית, שמציע המשרד. מדובר בשירותים יקרים הרבה יותר מ"השירותים הקהילתיים", שבהם האדם הנזקק ממשיך לגור בביתו ונעזר בבני משפחתו וקהילתו. חברות מסורתיות יותר, המתגוררות לרוב ביישובים חרדיים וערביים השייכים לאשכולות סוציו-אקונומיים נמוכים, נוטות לצרוך יותר שירותים קהילתיים ולטפל בעצמן בבני קהילותיהן הזקוקים לשירותים מפאת מוגבלות שכלית, נכות או זקנה.

זו אחת הסיבות המובהקות לפערים שבין היישוב סביון לכפר סכנין, שעליהם הצביעה המחברת. מבדיקה שערכנו לגבי הרשויות שצוינו במאמר, מתברר כי בסביון ובהרצליה רוב ההוצאה (60%) היא על מסגרת פנימייה שבה העלות של המדינה פר מטופל גבוהה במאות אחוזים לעומת טיפול בקהילה. זאת, לעומת סכנין שבה ההוצאה על שירותים חוץ-ביתיים היא רק 27% וברג'ר - 0%.

מהנתונים עולה בבירור כי הרשויות היהודיות המבוססות העדיפו לשלב את המטופלים במסגרות חוץ-ביתיות. מסגרות אלה, שהן מסגרות טוטאליות המכסות את כל מהלך היממה, יקרות הרבה יותר.

כמובן שגם לרשויות הערביות עומדת האופציה לשלב את האוכלוסייה הנזקקת במסגרת חוץ-ביתית וכמעט שאין הגבלה על סידור מוסדי של מוגבלים, אך הן מעדיפות להשתמש פחות בכלי זה ולהשאיר את האנשים עם המוגבלות בתוך הקהילה.

פער שנובע מתרבות ומסורת - ולא מאפליה

ניתוח ממצאים מעלה בבירור כי הפער נובע מהטעמים התרבותיים והמסורתיים של קבוצות האוכלוסיות השונות ולא מעיד כהוא זה על אפליה. במטרה לתת מענה להבדלים התרבותיים קידמנו בשלוש השנים האחרונות תוכניות רבות שנועדו להביא לצמצום הפערים. בין היתר, איפשרנו לרשויות מהמגזר הלא יהודי, שאינן מנצלות את התקציב לסידור חוץ-ביתי לילדים בסיכון, להמיר מכסות לא מנוצלות לטובת תקציבי קהילה.

בתוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון, הרשויות הלא יהודיות מהוות כ-40% מהרשויות הנכללות בתוכנית במימון של 100%. בשל הקושי לפתח מענים הכרוכים בהשתתפות עצמית של 25%, אנו מגבשים הצעה לשינוי בהיקף ההשתתפות העצמית של הרשויות, שיהיה בתחומים ייעודיים ולפרקי זמן מוגבלים.

בנוסף, שליש מהרשויות הנכללות בפרויקט בתחום המחשוב שאנו מקדמים הן רשויות מהמגזר הלא יהודי. ב-2008-2009 הקצנו כ-300 משרות, כ-35% מתוכן הוקצו למגזר הלא יהודי. מדובר כמובן בשיעור גבוה הרבה יותר מחלקו של המגזר הלא יהודי בקרב כלל האוכלוסייה בישראל.

הדגשנו בעבר ואנחנו מדגישים שנית: ההקצאה והאפשרות העומדות לפני הרשויות מתחילת כל שנה התקציבית נעשים לפי קריטריונים אחידים ושוויוניים. יתרה מכך, בתחומים רבים אנו נוקטים העדפה מתקנת ברורה של מגזר המיעוטים והרשויות החלשות. אנו נמשיך לעשות כל שניתן כדי להביא לצמצום הפערים בין המגזר היהודי והלא יהודי. נושא חשוב זה גם הועלה במסגרת הדרישות התקציביות של המשרד ל-2011-2012 כאחד היעדים המרכזיים של המשרד.

הכותב הוא שר הרווחה והשירותים החברתיים וחבר כנסת מטעם מפלגת העבודה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#