לאיזו עיר דואג משרד הרווחה יותר מכולן? - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לאיזו עיר דואג משרד הרווחה יותר מכולן?

בסביון מקבלים יותר תקציבי רווחה מאשר בסכנין

25תגובות

לאיזו רשות מקומית משרד הרווחה דואג יותר מכל? התשובה, לא תאמינו, היא סביון. כן, שכונת היוקרה העשירה ביותר בישראל מקבלת מהמשרד תקציב של 4,195 שקל למטופל בשנה. לשם ההשוואה, הרשות המקומית שמקבלת את התקציב הנמוך ביותר היא הכפר הערבי רג'ר. שם מסתפק המשרד בתקציב של 282 שקל בשנה למטופל - אחד חלקי 15 מהתקציב שמוקצה לתושב בסביון.

לאיזו עיר בישראל דואג משרד הרווחה יותר מכולן? הרצליה. העיר העשירה, הממוקמת רק כמה קילומטרים מתל אביב ומתהדרת באחת משכונות היוקרה המפורסמות בישראל - הרצליה פיתוח, מקבלת תקציב של 4,429 שקל למטופל בשנה . לשם ההשוואה, העיר שמקבלת את התקציב הנמוך ביותר ממשרד הרווחה היא העיר הערבית הענייה סכנין. שם מסתפק המשרד בהקצאה של 757 שקל למטופל בשנה.

את הממצאים האלה הביא מבקר המדינה בדו"ח ביקורת מ-2006. הדו"ח בדק את מידת השוויוניות בהקצאת תקציבים של משרד הרווחה לרשויות המקומיות, וגילה כי השוויוניות היא מהמשרד והלאה. על אף שהמשרד מטפל באוכלוסיות עניות ואמור לתרום להקטנת הפערים בחברה באמצעות צמצום העוני, המבקר הצביע על כך שהמשרד עושה את ההיפך המוחלט: הוא מגדיל את הפערים באמצעות הקצאה גדולה יותר של תקציבי רווחה לרשויות מקומיות חזקות. לעתים, הקצאה שנעשית בפועל על חשבון הרשויות החלשות.

כך, המשרד מעביר את תקציבי הרווחה לרשויות עם דרישה להשתתפות עצמית שלהן בשיעור של 25%. דרישת ההשתתפות העצמית זהה לכל הרשויות בישראל. מטבע הדברים, רשויות חזקות מעבירות את חלקן ומקבלות ממשרד הרווחה את התקציב המלא. לעומת זאת, רשויות חלשות מתקשות לעתים לעמוד בחלקן בתקציב, ואינן מעבירות את ההשתתפות העצמית שלהן. כתוצאה מכך הן לא מקבלות את התקציב מהמשרד.

פרדוקסלית, כך נוצרים למשרד הרווחה עודפי תקציב לא מנוצלים. מה הוא עושה עם העודפים? כמובן, מעביר אותם לרשויות החזקות, המסוגלות לנצל את התקציבים במלואם. כך, המשרד מעשיר את הרשויות החזקות על חשבון הרשויות החלשות. במלים אחרות, משרד הרווחה מגדיל את הפערים בתחום הרווחה, במקום להקטין אותם.

התוצאה היא שהעשירים מקבלים יותר - והעניים מקבלים פחות. בעיקר עניים ערבים. לפי ממצאי דו"ח המבקר, רשויות יהודיות מקבלות ממשרד הרווחה תקציב של 2,130 שקל למטופל, רשויות ערביות מקבלות 1,047 שקל למטופל, רשויות דרוזיות מקבלות 882 שקל למטופל ורשויות בדואיות מקבלות 853 שקל למטופל. בני המיעוטים מקבלים שליש עד חצי מהסכום שמקבלים היהודים, וזאת למרות שהאוכלוסייה של בני המיעוטים היא הענייה ביותר בישראל.

זהו אינו הנתון היחיד שמערכת הרווחה מפלה בו את ערביי ישראל. עמותת סיכוי, לקידום השוויון בין ערבים ליהודים, חישבה ומצאה כי עובד סוציאלי במגזר הערבי מטפל ב-50% יותר מטופלים מעובד סוציאלי במגזר היהודי. דוברת משרד הרווחה העמידה אותנו כאן על טעותנו: לא 50% יותר, אלא לעובד סוציאלי במגזר הערבי יש רק 36% יותר מטופלים - על אף שבעליל העוני והקשיים במגזר הערבי הם הגדולים ביותר בישראל.

דו"ח המבקר יצא ב-2006, והיה דו"ח שני באותו עניין. קדם לו דו"ח מ-2001 שהעלה ממצאים זהים. כבר ב-2001 המליץ מבקר המדינה כי על משרד הרווחה לפעול לשינוי התקצוב שלו את הרשויות המקומיות, ובעיקר לוותר או לרכך מאוד את דרישת ההשתתפות העצמית מרשויות חלשות. נכון ל-2006, לא נעשה דבר בנדון.

נכון ל-2010, משרד הרווחה טוען כי נעשו שינויים. המשרד טוען כי הוא פועל להקטנת ההשתתפות העצמית של רשויות חלשות בפרויקטים מסוימים, וכי לעתים הוא גם מוותר על ההתניה של השתתפות עצמית בהעברת תקציבים. במקום זאת התקציב מועבר במלואו ולאחר מכן מנסה המשרד לגבות את חלקה של הרשות כחוב. המשרד, לדבריו, גם מגלה התחשבות בגביית החוב, לפי מצבה של הסוציו-אקונומי של הרשות.

משרד הרווחה טוען עוד כי הפרשי התקציב בין רשויות שונות נובעים גם מפערים תרבותיים - מספר המטופלים המופנים לטיפול במסגרות חיצוניות, לעומת מי שנשארים ומטופלים בידי המשפחה בבית. הערבים כמעט שאינם מפנים למסגרות חיצוניות, שהן כמובן יקרות בהרבה מטיפולים בבית. משרד מבקר המדינה כבר העיר על התשובה הזו, שהיא עדיין אינה מצדיקה את העובדה שמרבית תקציבי הרווחה יוקדשו דווקא לרשויות חזקות.

TheMarker Online on Facebook



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#