להפלות לטובה נשים וערבים - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

להפלות לטובה נשים וערבים

על המדינה לחלק הייצוג במרחב הציבורי באופן שוויוני

>> בעשור האחרון מתקיים דיון ציבורי בסוגיית ייצוגם החסר של מיעוטים וקבוצות לאומיות, תרבותיות, אתניות ומגדריות בשירות הציבורי. על אף שנחקקו חוקים והתקבלו החלטות ממשלתיות בעניין, עדיין קיים פער עמוק בין הצהרות הממשל והרשויות לעומת יישומן בפועל, וקיים תת-ייצוג קיצוני של נשים וערבים בשירות המדינה ובמוקדי קבלת החלטות.

יתרה מכך, גם אם ימומש ויושג הייצוג ההולם בקרב העובדים בשירות המדינה, קשה להאמין שזה יפתור את בעיית התעסוקה ואת השתתפותן השוויונית של הקבוצות המוחלשות והמודרות, כמו הערבים והנשים, בתהליך קבלת ההחלטות במדינה. לאור המדיניות הממשלתית לצמצם את היקף השירות הציבורי והיחלשות השפעתו, מתעורר הצורך לאתר זירות נוספות שבהן המדינה יכולה להתערב במגמה להרחיב את חובת הייצוג ההולם וההעדפה המתקנת. יש לבחון את סוגיית הייצוג ההולם גם בהתקשרויות הממשלה עם ספקים, בחברות הממשלתיות, בשלטון המקומי ובגופים סטטוטוריים נוספים, באקדמיה ואף במגזר הפרטי.

באחרונה הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק של ח"כ חנין זועבי (בל"ד), בתמיכת ח"כים מסיעות שונות, שנועדה להבטיח כי בכל רשימה שמתמודדת לבחירות לרשות המקומית יהיה ייצוג לשני המינים בכל שלישיית מועמדים. מדובר בהצעת חוק חשובה ונחוצה, לאור הייצוג החסר של הנשים מקרב נבחרי הציבור בשלטון המקומי. לפי נתוני מרכז המחקר והמידע בכנסת, השיעור הממוצע של הנשים בקרב כלל חברי המועצה ברשויות מוניציפליות הוא 11%, וב-38% מהן כלל לא מכהנות נשים כחברות מועצה. שיעור זה נמוך באופן משמעותי לעומת שיעור הנשים במועצות המוניציפליות במדינות כמו צרפת, ספרד ויוון. מנתוני מרכז השלטון המקומי עולה כי מתוך 250 הרשויות בישראל, רק בראשן של חמש עומדת אשה.

תמונת המצב ברשויות הערביות היא חמורה אף יותר. מנתוני עמותת נשים נגד אלימות עולה כי רק שש נשים ערביות נבחרו לכהן כחברות מועצה ברשויות הערביות מתוך 249 נשים שהגישו את מועמדותן, זאת לעומת יותר מ-960 גברים שנבחרו. הייצוג במרחב הציבורי הוא משאב ציבורי שצריך להיות מחולק באופן שוויוני, ועל המדינה ליצור את התנאים למימוש תוצאה זאת.

כדי שנוכל להגיע לשוויון מהותי, על המדינה לנקוט במקרים מסוימים מדיניות של העדפה מתקנת והגברת הייצוג של מגוון מרכיבי החברה במוסדות השונים. ניתן למנות שורה של הצדקות להפעלת מדיניות של העדפה מתקנת וקביעת מכסות לייצוגן של הנשים בשלטון המקומי - בהן כישלונה של המדיניות הנייטרלית להביא לשוויון הזדמנויות, דמוקרטיזציה של הפוליטיקה ועידוד הקהילה לקחת חלק בניהול ענייניה. יצירת סביבה חברתית ופוליטית הטרוגנית יותר מעשירה את דרכי החשיבה, מגבירה חדשנות ועושר תרבותיים וסוללת את הדרך בפני פוליטיקאיות מוצלחות לפעול גם ברמה הארצית, בנוסף לשיקולי צדק חלוקתי ומתקן. מדינות רבות בעולם נקטו גישה זו וחוקקו חוקים במטרה להעלות את ייצוג הנשים במוקדי קבלת ההחלטות.

המתנגדים לגישה זו טוענים כי היא מקבעת את "סינדרום הנחיתות" של נשים ומיעוטים. ואולם ניתן להתמודד עם טענה זו על ידי קיום תוכניות הכשרה והעצמה וקמפיינים לשינוי התודעה הציבורית.

הכותב הוא מנכ"ל שותף של עמותת סיכוי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#