למה "רשימת ה-500" גורמת לכם אי נוחות - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

למה "רשימת ה-500" גורמת לכם אי נוחות

קומץ בעלי ההון, הנהנים מהשפעה אדירה על השלטון, הם סכנה אמיתית לדמוקרטיה. האם יקומו התארגנויות נגד ללובי החזק והאלים של קומץ זה?

"רשימת העשירים", הסברתי בשבוע שעבר לאחד מעשירי הרשימה, "מורכבת משני סוגים עיקריים של אנשים: הסוג הראשון הוא אלה שעשו את הונם הודות ליכולתם לקבל הטבות מהממשלה - ברגולציה מקלה, במכרזים, בפטורים, בעסקות, בקשרים עם האנשים הנכונים. חלק גדול מהם ינקו או יונקים את רווחיהם ממונופולים וקרטלים, גם אם חלקם מתחזים לעסקים הפועלים בשוק תחרותי. הסוג השני הוא אנשים שעשו את הונם בחדשנות, יזמות וכישרון". "שכחת את הסוג השלישי", הוא ירה לעברי בלי למצמץ, "אלה שגנבו".

אתם יכולים לנחש לאיזו קבוצה משייך את עצמו אותו מולטי מיליונר. הוא מקפיד תמיד להגיד שמעולם לא קיבל שקל מהמדינה, אין לו שום עסק עם המדינה וכל הונו מבוסס על עסקיו הבינלאומיים שהתאפיינו רובם בחדשנות. אבל מה שבטוח הוא שכאיש עסקים שצבר יותר מ-100 מיליון דולר בעסקיו ב־30 השנים האחרונות, הוא מבין דבר או שניים בדרך שבה נצבר העושר בארץ ובעולם.

רשימת "500 העשירים", המתפרסמת כאן זו השנה השביעית ברציפות, מעוררת עניין רב בקרב קהל מגוון: אלה הקשורים במישרין או בעקיפין לאימפריות ולעסקים של חברי הרשימה, אלה שמבקשים לגייס כסף לעסקים או לעמותות שלהם - וכמובן אלה שפשוט אוהבים לדעת מה קורה, מי עולה, מי יורד, מי התעשר ומי התרושש.

אבל הרשימה השנתית הזאת אינה רק סיפור של מיקרו כלכלה, של 500 איש, אלא בעיקר של מקרו כלכלה, שלטון ודמוקרטיה. הרכב "רשימת ה-500" מלמד הרבה על אופיו של המשק הישראלי. כיצד צוברים הון במדינת ישראל, כמה מהעושר נובע מהיעדר תחרותיות וקרבה יתרה בין ההון לשלטון, כמה ממנו נובע מירושות וכמה מכישרון אמיתי ביזמות, ניהול וחדשנות.

רוב חברי "רשימת ה-500" רוצים לראות עצמם כמי שעושרם נובע מכישרונם המיוחד. אבל לצערנו רק חלק קטן מהעושר מגיע משם. יבוא רכב הוא לא התחום הכי דינמי וחדשני בעולם, בטח לא בישראל. אבל כמעט כל יבואני הרכב מופיעים ברשימה, חלקם במקומות גבוהים.

רוב הקוראים שלנו מרגישים אי נוחות כלשהי כאשר הם רואים את העושר האדיר שנצבר בידי חברי הרשימה. זה מוזר: ישראל הרי הפכה מזמן לחברה המאמינה בשוק חופשי, בתחרות ובכישרון. העושר האדיר שנצבר בישראל בעשור האחרון צריך לכאורה רק להוכיח את היכולות של המשק ושל היזמים המוכשרים. האם זו פשוט קנאה וצרות עין שמעוררת את הרגשות האלה? לא בטוח.

גם אם רוב הקוראים לא יודעים להסביר באופן רציונלי את אי הנוחות שהם חשים למראה העושר האדיר שנצבר בידי מעטים, האינטואיציה שלהם לא מטעה אותם. חלק גדול מהעושר שנצבר בידי מעטים לא משקף את היכולות המופלאות של השוק החופשי, אלא דווקא את כשלי השוק של הקפיטליזם. הוא משקף את המבנה הכלכלי־חברתי־שלטוני המאפשר לרבים לצבור עושר על חשבונם של אחרים: בהטבות ממשלתיות, בקרטלים, במונופולים ובגישה לכסף של אנשים אחרים. הוא לא משקף כישרון אלא תחרותיות נמוכה ומבני שוק מפגרים.

אבל זו לא הסיבה היחידה לדאגה. סיבה חשובה ממנה היא החולשה של מוסדות השלטון ושל העיתונות בעמידתה מול 10, 20 או 30 איש מתוך הרשימה המופיעה כאן.

מרכזי המפלגות לא נהנו בעשור האחרון מעיתונות חיובית. הפוליטיקאים הוצגו כעבדים של חברי המרכז. אבל הסכנה האמיתית לדמוקרטיה אינה אלפי חבריהם של מרכזי מפלגות, אלא קומץ בעלי הון הנהנים מהשפעה אדירה על השלטון. הם משפיעים על השלטון דרך הג'ובים שהם מסדרים לפוליטיקאים, דרך העיתונים שבשליטתם, דרך אנשי האקדמיה שהם קונים בכספם, דרך עורכי הדין ורואי החשבון שעובדים אצלם.

מובן שזו לא תופעה ישראלית. היא קיימת ברוב מדינות העולם, בחלקן יותר ובחלקן פחות. אבל זה לא צריך לנחם או להרגיע אותנו. המשק הישראלי זקוק להתארגנויות פוליטיות, חברתיות ואקדמיות שיפעילו כוח נגד - מול הלובי החזק והאלים של 20 או 30 עשירי ישראל המשפיעים על השלטון. התארגנויות עצמאיות, מתוחכמות, שיזכו ללגיטימיות ציבורית.

עשירים רבים ברשימה מתגאים שלא קיבלו מהמדינה שקל, שהונם נצבר בדרכים לגיטימיות ושהם מחזירים לחברה בתרומות ובפעילות חברתית. מעניין יהיה לראות אם מי מהם יהיה מוכן לצאת נגד חבריו לרשימה ולתת כוח להתארגנויות שהוזכרו כאן, שמטרתן להעניק כוח לקבוצות באוכלוסייה שהשפעתן על השלטון פחותה בהרבה.

הופיע גיליון אפריל של מגזין TheMarker

להזמנות חייגו 1-700-700-250



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#