דו"ח בנק ישראל: הטייקונים - סכנה ליציבות המשק; ממליץ הטלת מס על דיווידנד פנימי ולהגביל השליטה - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

דו"ח בנק ישראל: הטייקונים - סכנה ליציבות המשק; ממליץ הטלת מס על דיווידנד פנימי ולהגביל השליטה

"להטיל מס על דיווידנד בתוך הקבוצה, להגביל את אחוזי השליטה בחברות בנות ולהוציא את השליטה בחברות הביטוח ובבתי ההשקעות"

41תגובות

מאת מירב ארלוזורוב ומוטי בסוק

>> בנק ישראל יוצא נגד חברות האחזקה הגדולות במשק הישראלי - כמו אי.די.בי, החברה לישראל וקבוצת דלק. הבנק מזהיר כי חברות האחזקה הגדולות מייצרות סיכון ליציבות המשק בעת משבר, וממליץ להגביל את פעילותן. בין השאר מציע הבנק לשקול הטלת מס על חלוקת דיווידנד בתוך חברות אחזקה ולהגביל את השליטה של חברות אחזקה בחברות הבנות.

ההמלצה הדרמטית ביותר של בנק ישראל היא ההצעה לאסור על חברות האחזקה להחזיק בחברות פיננסיות. אם תיושם המלצה זו עשויה קבוצת אי.די.בי לעמוד בפני החובה למכור את אחזקותיה בכלל ביטוח וקבוצת דלק תיאלץ למכור את אחזקותיה בחברת הביטוח הפניקס.

בנוסף, אם ההמלצה של בנק ישראל תחול גם על אחזקות ישירות של אילי הון, ייאלץ מוזי ורטהיים, הבעלים של קוקה קולה ישראל ובעל מניות בזכיינית ערוץ 2 קשת, למכור את אחזקותיו בבנק מזרחי טפחות, וכך גם יולי עופר (אחיו של סמי עופר, שמשפחתו מחזיקה בחברה לישראל), בעל השליטה השני בבנק, המחזיק בחברת מליסרון. במקרה כזה צפויים להיפגע גם צדיק בינו, המחזיק בשליטה בחברת פז ובבנק הבינלאומי, ושרי אריסון, המחזיקה בשליטה בחברת שיכון ובינוי ובבנק הפועלים.

פרויקט הריכוזיות במשק ב-TheMarker

הדמוקרטיה בסכנה - המשפחות החזקות משתלטות על המשק; שינוי של מיסוי החברות יפרק פירמידות כוח

תשובה משתלט על משק האנרגיה: ממאגר הגז - עד למים בברז

הריכוזיות במשק הישראלי: דביר עובר בין הבנקים רק בפרסומות

ענף הפרסום: 3.7 מיליארד שקל מתחלקים בין ארבעה מוכרים וארבעה קונים

מרדימים את הצרכן: חברות הסלולר מבלבלות את הצרכנים ומונעות תחרות על המחיר

פרשנות: כוח גדול בידי מעטים - סכנה לדמוקרטיה

פרשנות: להפיל את הטייקונים: כך עשו זאת בארה"ב ובבריטניה

לקחי המשבר בעולם

בנק ישראל עסק בסוגיית הריכוזיות במשק הישראלי כחלק מלקחי המשבר הפיננסי העולמי, שחידד מאוד את שאלת הסיכון המערכתי: האם קריסתה של חברה בודדת עלולה לסכן את יציבות הכלכלה כולה. במשבר הפיננסי האחרון סיכנה קריסתן של חברות כמו ליהמן ברדרס ו AIG את הכלכלה האמריקאית כולה - ובעקבותיה את הכלכלה העולמית.

בנק ישראל מציין כי בדרך כלל קריסה של חברות שאינן מהתחום הפיננסי אינה מייצרת סיכון מערכתי - פרט למקרה של חברות אחזקה גדולות, שבשל גודלן עשויות לייצר סיכון משקי אם יקרסו. בבנק אף מתריעים כי מדינת ישראל "נמנית עם המדינות הריכוזיות בעולם המערבי".

דו"ח בנק ישראל קובע כי קבוצות האחזקה הגדולה בישראל שולטות בחלקים גדולים מהכלכלה, וזאת בשעה שהן מתאפיינות ב"נטייה מובהקת להתמקדות במגזר הפיננסי" וכן ב"רמת צמיחה נמוכה ובמינוף פיננסי, ולכן גם ברמות סיכון גבוהות מאלה של חברות אחרות".

בנוסף, בנק ישראל מציין נקודות סיכון מובהקות נוספות של חברות האחזקה הישראליות. לפי הבנק, "קיימת רשת הדוקה של קשרי גומלין בין המגזר הבנקאי לקבוצות העסקיות, כך שבעליהן, וגם הקבוצות העסקיות עצמן, תואמים את הגדרת הסיכון המהותית ביותר של לקוחות הבנקים". לשם התמודדות עם סיכון זה הטיל המפקח על הבנקים הגבלות על מתן אשראי לקבוצת לווים.

מאפיין מסוכן נוסף הוא מערכת הקשרים בין קבוצות עסקיות שונות במשק. בבנק ישראל רומזים כי הדבר עלול אף לפגוע בתחרות המשקית. לפי דו"ח הבנק, בישראל קיימת "מערכת ענפה של קשרים בין קבוצתיים, התבטאת בבעלות משותפת או בישיבה של דירקטוריונים של חברות רבות. מצב זה מעמיד את המשק הישראלי בפני סוגיות כלכליות מורכבות, כמו טיב המידע הנגיש למשקיעים ושקיפות הפעילות של קבוצות עסקיות".

סיכון שלישי הוא האופי המשפחתי של הקבוצות העסקיות, "ממצא שיש בו כדי להשליך על יציבותה של המערכת הפיננסית ועל הפעילות הכלכלית במשק - זאת מכיוון שביצועיהן של הפירמות מותנים בטיב הקשרים בתוך המשפחות, באסטרטגיה ובטעמים של אנשים מעטים, ובעיקר בטיב הכישורים הניהוליים של דור הממשיכים".

על סמך כל אלה קובע בנק ישראל כי ניתן להכליל את הקבוצות העסקיות בישראל עם הגופים המגלמים פוטנציאל לסיכון מערכתי. על רקע מסקנה זו, קורא בנק ישראל להגביל את הסיכון שמייצרות חברות האחזקה למשק הישראלי.

לחזק את ניהול הסיכון

לשם הגבלת הסיכון של חברות האחזקה, ממליץ בנק ישראל על כמה צעדים דרמטיים. הבנק מציע להגביר את חובת הדיווח של חברות האחזקה על העברות בין חברות בקבוצה, ולחייב את הגופים המוסדיים לכלול את הערכת פעילותן של קבוצות עסקיות במודלים המשמשים לניהול סיכונים - בדומה למגבלה המוטלת על הבנקים בהעמדת אשראי לקבוצת לווים.

המלצה דרמטית יותר היא הצעת הבנק לאמץ חקיקה מהעולם נגד חברות האחזקה. בארה"ב, למשל, מוטל מס על חלוקת דיווידנדים בין חברות בתוך אותה קבוצה, כך שמשיכת דיוובידנדים מחברות בתחתית הפירמידה לחברה בראש הפירמידה - שבה יש לבעל השליטה את האחזקה המירבית - נהפכת ללא כדאית. בבריטניה קיימת חקיקה המגבילה את השליטה של חברות אחזקה בחברת ציבורית (בורסאית) ל 30% לכל היותר.

האזרח ירגיש השיפור בכלכלה

"אי אפשר לתת הבטחות - החיים מלאים הפתעות, אבל הציפייה, הלא בטוחה, היא שהצמיחה בתקופה הקרובה תהיה הרבה יותר גבוהה מקצב גידול האוכלוסייה. האזרח הממוצע ירגיש שהמצב הכלכלי משתפר", כך אמר היום נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר במסיבת עיתונאים בירושלים עם הצגת הדו"ח החדש של בנק ישראל.

לדברי הנגיד לא רואים במשק נקודות חולשה בנושאים החשובים. "בנק ישראל בודק כל הזמן את המצב. אנחנו צריכים להיות על המשמר מכל מיני סכנות שיגיעו אלינו, מכל מיני מקומות. איש לא צפה את המשבר האיסלנדי, עם זאת אני מעריך שהשנה הקרובה תהיה הרבה יותר טובה מהשנה הקודמת", אמר פישר.

 

לדברי הנגיד, בניגוד לשנות ה-80 ותחילת שנות ה-90, למשק הישראלי יש היום כרית ביטחון מאוד חשובה - עודף בחשבון השוטף. "תמיד חשבנו שאם נצמח יותר מדי ניגרר לגירעון. העודף בחשבון השוטף יאפשר לנו לצמוח בשנים הקרובות, ללא חשש לגירעון בחשבון השוטף".

בנושא הגבלת שכר הבכירים במשק, אמר הנגיד כי "יש בתחום הזה בעיה. המפקח על הבנקים פועל בתחום שלו. העמדה שאנחנו צריכים לטפל בה זו בעיה מאוד קשה, אנחנו צריכים לגבש עמדה לאיזה כיוון אנחנו צריכים ובאיזה מסגרת יש לטפל בבעיה".

הנגיד הוסיף כי "עכשיו צריך להסתכל קדימה, לשמור על משמעת פיסקאלית, לעודד השקעות במשק, ולעבור לשלב הבא - שלב צמיחת המשק, להגיע לאחוזי צמיחה הרבה יותר גבוהים".

בנק ישראל עידכן את תחזית הצמיחה ל-2010: המשק יצמח השנה ב-3.7% ולא ב-3.5% כפי שחזה לפני מספר חודשים. ב-2011 המשק יצמח ב-4.0% - כך נמסר היום במסיבת עיתונאים שכינס בנק ישראל לרגל הצגת הדו"ח השנתי של הבנק ל-2010.

לפי תחזית הבנק, התוצר העסקי של המשק יצמח השנה ב-4.3% (תחזית קודמת 4.1%) וב-2011 ב-4.6%. היצוא יגדל ב-9.2% (8.6% בתחזית הקודמת), וב-2011 יגדל היצוא ב-7.4%.

הצריכה הפרטית תעלה השנה ב-4.5% ובשנה הבאה ב-4.3%. ההשקעה הגולמית במשק תגדל השנה ב-6.2% ובשנה הבאה ב-9%.

היבוא, שקטן ב-2009 ב-13.4%, יגדל השנה ב-10.2% ושנה הבאה ב-9.2%. האבטלה שעמדה השנה על 7.7% תרד ב-2010 ל-7% וב-2011 תגיע ל-6.7%.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#