חיים פרננדס: "מצחיק שאנשים מתפלאים כשיש הפסקות חשמל יזומות" - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חיים פרננדס: "מצחיק שאנשים מתפלאים כשיש הפסקות חשמל יזומות"

סגן הממונה על התקציבים באוצר, חיים פרננדס, סוגר חשבון בראיון פרישה תקיף: חברת החשמל היא ארץ האפשרויות המוגבלות - הבעיה העיקרית היא חוסר היכולת לנהל אותה? כולנו ניאלץ לשלם על מחדלי הממשלה בעבר כדי לממן את הרפורמה שצפויה להוזיל את התעריפים ב-10%-15%

>> "בעיית הבעיות של חברת החשמל היא חוסר היכולת לנהל אותה", כך אומר ל-TheMarker סגן הממונה על התקציבים באוצר, חיים פרננדס. "זו חברה עם מוטת שליטה גדולה, פעילות כלכלית עצומה והיקף מועסקים רחב - המייצרת ומספקת בלעדית מוצר חיוני למשק, עם מערכות בקרה לא מושלמות, שקיפות מועטה ומצב כספי לא אופטימלי.

"לכן אנו עדים לתופעות של הפסקות חשמל יזומות, ביטויי חוסר יעילות וקשיים פיננסיים, וקצת מצחיק לראות איך אנשים מתפלאים כשהן מתרחשות. הכל מתחיל בניהול".

והנהלת החברה לא מספקת את הסחורה?

"מוטי פרידמן ועמוס לסקר הם אנשים טובים, שעושים את כל מה שהם יכולים בארץ האפשרויות המאוד מוגבלות שלהם. הם רוצים אבל לא יכולים, בשל דרגות החופש הנמוכות והיעדר הגמישות הניהולית".

השבוע יעזוב פרננדס, 35, את אגף תקציבים לטובת סמנכ"לות הכספים בקופת חולים לאומית- תשע שנים לאחר שהחל את דרכו כרפרנט חקלאות, ועד שמונה לסגן הממונה העסוק באגף, בעודו חולש על תחומי האנרגיה, התקשורת, התמ"ת והחקלאות. בראיון הפרישה, מקדיש פרננדס חלק נכבד לאחד המהלכים המרכזיים שליווה בתקופת כהונתו הסוערת - הרפורמה הנדחית בחברת החשמל:

"הפתרון למצב הוא רפורמה מבנית, הנשענת על שתי רגליים: האחת היא הוצאת ניהול המערכת לחברה אחת, מלאה ועצמאית, עם יכולת ויסות ומסחר בחשמל, בלי כפילויות ועם כל הסמכויות", מסביר פרננדס, ו"עוקץ" את תוכניתו החלופית של יו"ר החברה, מוטי פרידמן, לפיה תוקם חברת ניהול מערכת נפרדת לחברה ולשאר המשק. "הרגל השנייה היא פיצול מקטע הייצור תוך הנפקתו. שם מעניין אותנו שיהיו סממני תחרות, תוך שילוב כוחות חדשים שיכניסו פנימה הון", מסביר פרננדס.

ואם יסכים יו"ר ועד העובדים לתנאים תמורת שמירת ועד אחד משותף גם לאחר הפיצול?

"חשוב מאוד שאם תהיה רפורמה היא תיבחן לפי עלות-תועלת. ברור לנו שהמדינה תצטרך לשלם בעקבותיה מענקים לנשארים ותצטרך להציע חבילות פרישה נדיבות. אבל אם זו לא רפורמה אמיתית אלא ניהול מערכת כפול ועובדים מושאלים, זה מרחיק אותנו מסיכום על רפורמה כי בממשלה לא יאהבו את זה, ולא ירצו לשלם עבור משהו שהתועלת בו לא ברורה".

ומה התועלת לציבור מהרפורמה היקרה הזו?

"הנחה של 10%-15% במחיר החשמל בתוך חמש-שש שנים. רוצה אינדיקציה? תראה בכמה מציעים כיום יצרני החשמל הפרטיים למכור את החשמל. הממשלה תיבחן במשוואה של מה שנותנים לעומת מה שמקבלים. אם לא נקבל רפורמה אמיתית אז לא תהיה רפורמה, כי זה לא יעמוד במבחן הציבור".

התלות בחברת החשמל גדולה

הרפורמה בדרך לדחייה נוספת. מה עושים בינתיים? התייעלות או ממתינים?

"מכיוון שהסבירות לרפורמה אמיתית לא גבוהה, משום שהוועד מתקשה ללכת לצעד שכזה, הדגש של הממשלה צריך להיות על הגברת הפיקוח והבקרה על החברה. תוכנית התייעלות משלימה את הרפורמה - ולכן היא מבורכת. אבל היא צריכה לבוא כחלק מרפורמה כללית".

אני כאזרח נדרש למעשה לשלם פעמיים. אולי מוטב להפנות כספים לעידוד חשמל פרטי ולתת לחברה להתייעל לבדה, גם אם לא תוכל לעמוד בכך?

"התלות של המשק הישראלי בחברת החשמל גדולה מאוד. נפילת חברת החשמל זה משהו שאי אפשר בכלל להביא אותו בחשבון. הוא לא נכון ולא ראוי לדיון. המשק הזה לא יוכל לחיות בלי חברת החשמל, ולכן כל כך קשה לקדם את הרפורמה. המערכת בחברה יודעת למנף את זה, ולכן יודעת גם לסכל כל מהלך להגברת השקיפות. האזרח רוצה לחיות במשק חשמל מפותח ומתקדם. ברור שלשם כך נשלם על מחדלי עבר, שבראש ובראשונה אחראית להם הממשלה, שבמשך שנים לא הצליחה לפקח ולבקר את חברת החשמל".

תן לי דוגמה לנסיונות סיכול שכאלה.

"כשהממשלה רוצה ליזום החלטות להגברת היעילות בחברה, המערכת בחברת החשמל יודעת לעצור דברים. הדוגמה הטובה ביותר היא תוכנית החירום למשק החשמל. באו ושמו אותנו במצב בלתי אפשרי, שבו מצד אחד אין חשמל ומצד שני שמים תגי מחיר בלתי אפשריים".

צריך בכלל תוכנית חירום?

"צריך עוד חשמל. האבסורד הוא שהגענו למצב שצריך תוכנית חירום. אחרי 60 שנות קיום אנו יוצאים לתוכניות טלאי שהציבור משלם בגינן מחירים הגבוהים ב-25%-30% מהעלות הנורמטיווית. גידול באוכלוסייה או עלייה ברמת החיים - אלה לא דברים שלא ידענו עליהם. הכל מעשה ידי אדם".

אם ברור לכל שבטווח המיידי יתייקרו תעריפי החשמל כדי לממן את הרפורמה, מדוע לא מייקרים אותם כבר כיום - למשל כדי לחסוך גיוסי הון בריבית של 10%?

"רשות החשמל קובעת תשואה נורמטיווית לחברת החשמל, וחשוב שתעשה את עבודתה ללא לחצים חיצוניים. האבסורד הוא שבמקום לסמוך על מודל תעריפים נורמטיווי עברנו ל"קוסט פלוס" (כיסוי עלויות בדיעבד). כיום אנו מפקחים על בזק ועל רשות הדואר, קובעים תעריפים פעם בארבע-חמש שנים, ומעולם לא קרה שעידכנו תעריפים תוך כדי תנועה. למה דווקא בחברת החשמל מעדכנים? כי הם המונופול הגדול, מפעילים מערכת לחצים רחבה ומחזיקים במוצר קריטי. לפתוח מודלים תעריפיים תוך כדי תנועה - זו הטעות הכי בסיסית שאפשר לעשות במשק רגולטורי".

"חברת החשמל לא פועלת ביעילות"

מ"מ מנהל רשות החברות לשעבר, שמעון בן-חמו, אמר שיש להיות חכמים ולא צודקים - ולייקר את תעריפי החשמל משום שאינם ריאליים.

"חברת החשמל לא פועלת ביעילות בעבודה השוטפת ובניהול ההון, וגם אם יעלו את התעריף בעוד 1%, ספק אם זה ישנה את התרבות הניהולית שם. יש חשיבות לכל שהתעריף ישקף את העלויות הנורמטיוויות לייצור חשמל. ברגע שאנחנו מתערבים, התעריף כבר לא משקף אותן, ואתה מרגיל את המערכת לעבוד בצורה לא יעילה ולא כלכלית".

אז מה, החברה תלך שוב לגייס בריבית של 10%?

"כאשר זה יהיה רלוונטי, נדון בזה".

איך אתה מסביר את היעדרם של יצרני חשמל פרטיים?

"לא עשינו בממשלה מספיק כדי לקדם זאת. הרעיון לקדם את השוק הפרטי באמצעות רישיונות אושר רק ב-2005, ובצער אני אומר שהממשלה לא היתה די עקבית במודל זה. היו כאלה שחשבו שיש מודלים נכונים יותר (מכרזים, א"ב) - והוויכוח הכמעט אידיאולוגי הזה גרם לנזק די גדול להתפתחות בענף".

מה עם התייעלות אנרגטית? הרי זו הדרך הזולה ביותר להגדלת ההיצע.

"קבענו יעדי התייעלות אנרגטית למשרדי הממשלה ותיקצבנו סכום כדי לעזור ולהקים קרן אשראי לטובת חברות התייעלות. ברגע שהסכום הזה ינוצל, אנחנו נתקצב כמה שיידרש. לא התקציב הוא החסם אלא יש חסמים ביורוקרטיים. המערכת עסוקה בלייצר החלטות, אבל לא תמיד עקבית בביצוען. המבחן הוא ביישום".

ספקית הגז הטבעי בריטיש גז (BG) לא פה בגללכם?

"המדינה עשתה המון טעויות, כולל החלטות שהפכו אחת את השנייה. זה לקח חשוב מאוד מדוע אסור לנו להתערב בשוק הזה".

במבט לאחור, איך אתה מנתח את פעילות אגף תקציבים בענף?

"אני חושב שברוב המהלכים שבהם טיפל האגף, הוא עשה זאת בצורה מקצועית ולטובת הציבור. כל הגופים האחראים פועלים מנקודת מבט אינטרסנטית, ומן הסתם נוצרים חיכוך, תרעומת וחוסר שביעות רצון".

למה פנית לתחום הבריאות?

"העיסוק בכספים מעניין אותי ותחום הבריאות לכשעצמו הוא מרתק, עם לא מעט כשלי שוק ומורכבויות המעמידים אתגר גדול ברמה המקצועית".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#