צה"ל מציג את תוכנית ההתייעלות, בהמלצת מקנזי: חיסכון של עד 1.6 מיליארד שקל בשנה - החל מ-2014 - כללי - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

צה"ל מציג את תוכנית ההתייעלות, בהמלצת מקנזי: חיסכון של עד 1.6 מיליארד שקל בשנה - החל מ-2014

מקנזי מעניקה ציון לשבח: מערכות התחזוקה בצבא, ובעיקר בחיל האוויר - בין המתקדמות והיעילות ביותר בעולם

תגובות

מננכ"ל משרד הבטחון, פנחס בוכריס, וסגן הרמטכ"ל, האלוף בני גנץ, הציגו היום במסיבת עיתונאים את תוכנית ההתייעלות שהכינה חברת מקנזי לצבא. זהו שלב א' של תוכנית התייעלות והוא נוגע לתהליכי הרכש, הבינוי והאחזקה בצבא ובמשרד הביטחון. שלב ב' והעיקרי של תוכנית ההתיעלות, אשר יבדוק התייעלות אפשרית בכוח האדם בצבא, עדיין לא החל להיבדק.

לפי התוכנית שהוצגה היום, אמור הצבא לחסוך כבר בשנת 2010 כ-360-290 מיליון שקל בתקציבו כתוצאה מתהליכי ההתייעלות. עד שנת 2014 תגדל ההתייעלות השנתית ותגיע לסכום של 1.69-1.29 מיליארד שקל בשנה. ההתייעלות המדוברת היא תוצאה של יעול תהליכים ואינה כוללת את ההשלכות הצפויות לתוכנית ההתייעלות על כוח האדם בצבא ובמשרד הביטחון, דבר שכמובן יגדיל עוד יותר את היקף החיסכון השנתי.

מקנזי הצביעה על חוסר יעילות בולט של הצבא ושל משרד הביטחון בתהליכי הרכב והבינוי. חוסר ההתייעלות נובע מכך ששני התהליכים מתחילים בצבא ומסתיימים במשרד הביטחון תוך כפילויות בין שני הגופים וחוסר תיאום כרוני ביניהם. כך נמצא כי עלות הבינוי במערכת הבטחון גבוהה עד פי שניים מהבינוי של מבנים מקבילים במגזר האזרחי. התהליך, מתברר, מתנהל בין גורמים שונים, ללא תיאום ביניהם ובלי שאף גורם אחד נוטל אחריות על פרויקט בינוי כלשהו מתחילתו ועד סופו. כמו כן, ההתקשרות של מערכת הביטחון עם קבלנים חיצוניים, הבונים עבורה, היא לא מיטבית.

מקנזי ממליצה לבטל את אגף הבינוי במשרד הביטחון ומרכז הבינוי בצה'ל ולבנות תחתם אגף תשתיות חדש במשרד הביטחון, שבו יעבדו אזרחים וקצינים יחדיו ואשר ינהל את פרויקטי הבינוי של המערכת מתחילה ועד סופה.

בתחום הבינוי התקווה היא לחסוך 450-350 מיליון שקל בשנה - 14% מתוך תקציב של 3.3 מיליארד שקל. בתחום הרכש, הכשל הוא רב אף יותר מאחר שהצבא רוכש עשרות אלפי פריטים בשנה כאשר את הרכש עצמו מבצע משרד הביטחון. הצבא איננו מרכז את הזמנותיו מול משרד הביטחון, כל יחידה מזרימה הזמנות בנפרד, אין יתרונות לגודל וגם אין היזון חוזר בין הרכש במשרד הבטחון והצבא - למשל, אם ניתן להוזיל מכרז ממשמעותית באמצעות שינוי של פרמטר כלשהו בפריט המבוקש, צה"ל אינו יודע על כך ואינו נוהג בהתאם.

ההמלצה של מקנזי בתחום זה היא ליצור מערכות רכש משותפות לצבא ולמשרד הביטחון, כאשר כל מערכת תייצג משק מסוים בצבא ותרכז את כל הזמנות שלו לכל השנה. בתחום הרכש מקווה הצבא לחסוך 800-1001 מיליון שקל בשנה - כ-8% מתקציב של 12 מיליארד שקל.

גם בתחום האחזקה ממליצה מקנזי לחסוך כ-170-140 מיליון שקל בשנה מתוך תקציב שנתי של 2 מיליארד שקל. זאת למרות שבתחום זה מקנזי מעניקה ציון לשבח נדיר לצה"ל: היא קובעת כי מערכות התחזוקה בצבא, ובעיקר בחיל האוויר, הן בין המתקדמות והיעילות ביותר בעולם.

מנכ"ל משרד הביטחון, פנחס בוכריס, התחייב כי תוכנית ההתייעלות היא שלב ראשון בתוכנית ההתייעלות הכוללת וכי בסופו של דבר הצבא יעמוד בדרישה שהעמידה לו ועדת ברודט - חיסכון של 30 מיליארד שקל עד ל-2017. בוכריס גם אמר כי תוכנית ההתייעלות הוצגה בפני ראש אגף תקציבים באוצר, אודי ניסן, והוא בירך עליה.

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם