משחק מכור - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

משחק מכור

ועדות הערר העירוניות לענייני ארנונה אמורות לפעול באופן אובייקטיווי. בפועל במקרים רבים הן פועלות בתיאום עם הרשויות, מהן חברי הוועדות מקבלים את שכרם

ועדת ערר לנושאי ארנונה בפרדס חנה קיבלה לידיה ערעור על גובה ארנונה של אדם מסוים ונתנה החלטה בלתי מנומקת. בית המשפט החזיר את התיק לוועדה כדי שתנמק את החלטתה. אז הסבירה הוועדה שלא היתה מודעת לחובה לנמק. עוד הוסיפה הוועדה כי לא נימקה את החלטתה משום שלא רצתה שיידעו כי העורר יוצג בעבר על ידי מי שהיה בעבר יו"ר ועדת הערר. זהו רק סיפור אחד, ולאו דווקא הגרוע ביותר, אודות ההתנהלות הבלתי תקינה של ועדות הערר העירוניות לנושאי ארנונה.

מה הן בעצם ועדות הערר לענייני ארנונה? על פי החוק, סמכותן צרה למדי והן מוגבלות בעיקרון לעניינים טכניים כגון מחלוקת שנפלה בין בעלי הנכסים לרשויות המקומיות סביב שטח הנכס, שימושו וסיווגו.

ומה קורה כשבעל נכס אינו מרוצה מהטיפול שקיבל מוועדת הערר? עד לחקיקתו של חוק בתי משפט מינהליים, הדרך לחלוק על החלטת ועדת הערר היתה באמצעות הגשת בקשת המרצה לבית המשפט המחוזי. לפני שנים חוקק חוק בתי משפט מינהליים, אך משרד המשפטים הניח שוועדת הערר לענייני ארנונה היא ערכאה שיפוטית ראשונה. עקב כך נקבע בחוק כי מחלוקת על החלטת ועדת הערר תהיה בדרך של ערעור מינהלי, במקום עתירה מינהלית. הדבר גרם להעצמת כוחן של הוועדות, ולפיכך אמור היה להביא גם להתנהלות קפדנית ואתית. בפועל, מה שקורה הוא ההפך.

אין ידע, אין כישורים, אין ביקורת

דוגמאות להתנהלות הרשלנית לא חסרות: באחת העיריות אחד מיושבי הראש של ועדת הערר לשעבר כיהן בתפקיד במקביל להיותו יועץ משפטי של חברה בת של העירייה; בעיר אחרת הגיש אדם ערר על גובה הארנונה לפני כשבע שנים. מנהל הארנונה לא השיב במועד, דבר המחייב לקבל את ההשגה על פי חוק. לאחר דיון אחד "נעלם" התיק כלא היה והחלטה בעניין לא ניתנה עד היום; בעיר נוספת לא נתן הרכב ועדות הערר החלטות במשך שנים. בעקבות עתירה הורה בית המשפט ליו"ר הערר להעביר התיקים להרכב אחר; במועצה אזורית היה מקרה שבו מנהל הארנונה השיב להשגה של האזרח לאחר שהתייעץ עם ועדת הערר שאמורה לדון בערעור על החלטתו.

כיצד הגיע המצב לידי כך שוועדות שאמורות להתנהל לפי סטנדרטים משפטיים גבוהים מאוד, מתנהלות בפועל בצורה כה ירודה? עו"ד עדי מוסקוביץ, שייצג את ועד מחוז תל אביב והמרכז בלשכת עורכי הדין בעתירה שהוגשה לבג"ץ על התנהלות הוועדות, מסביר: "ועדת הערר ממונה על ידי מועצת הרשות המקומית, שהיא צד ישיר וקרוב לסכסוך עם הנישום. נושא כשירותם של חברי הוועדה, שכרם ומקום מושבם לא הוסדר בחיקוק כלשהו והוא נותר עלום.

"יתרה מכך, במצב המשפטי הקיים אין כל דרישה לכישורים או השכלה מיוחדים מחברי הוועדה. חברי הוועדה נטולי כל הכשרה לעסוק בהכרעה בסכסוכים המובאים בפניהם. כמו כן, ועדות הערר אינן מרבות להתכנס ובמקרים רבים מקבלות החלטות סתמיות ולא מנומקות, ואינן שומרות על סדרי דין תקינים בשלב ניהול הראיות", אומר מוסקוביץ.

"חברי ועדת הערר הם הדיוטות, שהדרישה היחידה לגביהם היא כי יהיו תושבי העיר", אומר עו"ד יצחק מיוחס, ממשרד עו"ד יצחק מיוחס ושות', שמשרדו הגיש אף הוא עתירה בנושא. "בהיעדר תנאי כשירות, למרבית חברי ועדת הערר אין ידע וכישורים מקצועיים להכרעה במחלוקות שמובאות בפניהם. יתרה מזו, הרשויות המקומיות עצמן אינן קובעות קריטריונים לבחירת חברי ועדות הערר ואין כל ביקורת ציבורית על הליך הבחירה".

אחת הבעיות היא שחברי ועדות הערר אינם "סתם" אנשים. לרוב הם מקורבים לפעילות הפוליטית והעסקית ברשויות המקומיות, ולא פעם מנהלים עסקים עם העירייה או המועצה המקומית או האזורית. לפיכך, ועדות הערר מתנהלות במקרים רבים מתוך מחויבות למנגנון הרשות המקומית.

"אנו מייצגים לא מעט נישומים שמגישים ערר על הארנונה שקיבלו, ובמקרים רבים חשים עורכי הדין מטעמנו כי חברי ועדות הערר אינם משוחררים מתלותם ברשות המקומית", מספר עו"ד מיוחס. "כך למשל, הופיע עו"ד מטעמנו בפני ועדת ערר של מועצה אזורית מסוימת לפני כשנתיים. לאחר סיום הישיבה אמר אחד מחברי הוועדה לבא כוחה של אותה מועצה 'אנחנו לא צריכים להאמין לכל מה שהעוררת מצהירה. שיגידו מה שהם רוצים, ואנחנו במועצה צריכים להביא את המומחים שלנו; אני לא מבין איך אתה לא מביא מומחה מטעמנו'. רק חבר ועדה אחר שנכח באותה שיחה הזכיר לו, כי הוא אינו עובד עבור המועצה".

רבים מהעוררים מופתעים לקבל לידיהם הזמנה לדיון בוועדת הערר על גבי נייר המכתבים של אגף ההכנסות ברשות המקומית. "כבר קרה שעוררים הגיעו למקום ומצאו שם את חברי הוועדה משוחחים שיחת רעים עם מנהל הארנונה ומתכבדים בכיבוד שהכינה מזכירתו. אז כיצד מצפים שהנישום לא יחשוד בפורום הזה?", שואל מיוחס.

"כמעט תמיד ועדת הערר יושבת בתוך בניין הרשות המקומית ולעתים חבריה מקבלים שכר על ידי הרשות", מספר מוסקוביץ. "גובה השכר נקבע באופן שרירותי, כאשר גזבר הרשות המקומית, שהוא בדרך כלל מנהל הארנונה או האחראי הישיר עליו, מעורב מתוקף תפקידו בגובה השכר שישולם ובביצוע התשלום בפועל". כך, חבר ועדת ערר יתקשה לקבל החלטה כנגד זה שמשלם לו את המשכורת.

ככל שהיישוב קטן - הבעיות גודלות

בעיה נוספת שמעגנת את השליטה המוחלטת שיש לרשויות המקומיות על הוועדות, שאמורות להיות בלתי תלויות, היא שלרשות המקומית יש אפשרות להחליף ועדה שהחלטותיה אינן מוצאות חן בעיניה, ובכך לשלול מחברי הוועדה את השכר הכרוך בעבודתם, דבר שיוצר תלות מוחלטת של הוועדה.

ככל שקטן מספר תושביה של הרשות המקומית, הולכות ומוחרפות הבעיות וזאת מחמת הקרבה בין חברי ועדת הערר לרשות המקומית, נבחריה, נושאי התפקידים בה והגורם הממנה את הוועדות.

כך, למשל, באחת הרשויות המקומיות במרכז מתבררות מחלוקות בין משרדי הממשלה בפני ועדת ערר שבראשה עומד מי שכיהן עד לאחרונה כסגן ראש העיר. ברשות מקומית אחרת הוחלף יו"ר הוועדה באדם אחר, בגלל שיו"ר הוועדה הקודם נהפך להיות עובד עירייה.

וכיצד הגיבה המדינה לעתירות? בתגובתה היא טענה כי ועדות ערר לענייני ארנונה הן פורום מינהלי פנימי שאין לצפות ממנו לפעול בסטנדרטים של בית משפט, אך הוסיפה כי לאחר הגשת העתירות, הניחה המדינה בפני הכנסת הצעת חוק העיריות שאמורה לתת מענה למרבית הבעיות שהועלו.

בעקבות זאת קבע בג"ץ כי יש לאפשר לכנסת לסיים את הליכי החקיקה, תוך שהוא מדגיש כי יש לעשות זאת בפרק זמן סביר, שאם לא כן יוכלו העותרים להגיש עתירה חדשה. עוד נקבע כי העותרים יוכלו לעתור במידה שיתברר כי ההסדר הסופי אינו נותן מענה הולם לבעיות שהתגלו.

עוה"ד מוסקוביץ ומיוחס מוטרדים מהחלטת בג"ץ. מוסקוביץ מספר כי הצעת החוק ששימשה את המדינה כדי לדחות את ההכרעה הוקפאה באחרונה לבקשת שר הפנים החדש. לדעתו, לאור התופעות החמורות שנתגלו בפעולותיהן של רוב ועדות הערר ובשל הקפאת הצעת חוק העיריות, "פרק הזמן הסביר" שקצב בג"ץ להסדרת הנושא אמור להימשך שבועות ספורים ולא יותר מכך.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#