הרפורמה הגדולה של שר האוצר הבא - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הרפורמה הגדולה של שר האוצר הבא

קצת הזדרזנו שלשום עם הכותרת הראשית של TheMarker: "שוחטים את הפרה הקדושה: כל המפלגות תומכות בקיצוץ בתקציב משרד הביטחון".

הפרה היא אכן קדושה, וגם די שמנה. הנכונות של המפלגות הגדולות, ערב בחירות, לדבר בפומבי על תקציב הביטחון, היא ביטוי לשינוי טקטוני המתרחש ביחסה של החברה והפוליטיקה הישראלית למערכת הביטחון.

עצם הדיון הציבורי בנושא הוא הישג משמעותי לשיח הכלכלי והחברתי בישראל, שבמשך שנים ארוכות כמעט והתעלם מהנטל האדיר של מערכת הביטחון; ברם, המרחק מהרגע שבו הפרה עלתה על שולחן הדיונים ועד הרגע שבו יעזו לגעת בה - הוא גדול.

הדיבורים על קיצוץ בתקציב הביטחון משתלבים היום יפה אצל רוב המפלגות באווירה "החברתית". בניסיון להראות כאילו הסיסמאות שלהן על המלחמה בעוני אינן תלושות מהמציאות התקציבית, מצביעים הפוליטיקאים על קיצוץ בתקציב הביטחון כמקור מימון לתקציבים חברתיים, וזאת לאחר שזיהו שהחשדנות של הציבור כלפיו גוברת.

אבל ההכרזות על קיצוץ של מיליארד, שניים או ארבעה מיליארד שקל בתקציב הן לא רציניות במיוחד; מי שינבור בארכיוני העיתונים יגלה שכל שנה או שנתיים יש הכרזה של האוצר על קיצוץ של מיליארד או שניים בתקציב הביטחון - אך בפועל תקציב הביטחון של 46 - 2006 מיליארד שקל - הוא הגבוה ביותר אי פעם, למרות שכיבוש עיראק על ידי האמריקאים שינה ללא הכר את מפת האיומים על ישראל.

מה שנדרש הוא תוכנית רב שנתית לחיתוך של 30%-20% בתקציב הביטחון, המבוססת על שינוי תפישתי יסודי: הצבא - כמו מערכת החינוך והבריאות - מספק שירות לאזרחים. לשירות הזה צריך להיות מחיר כלכלי ואף הוא נכלל במסגרת סדרי העדיפויות של המדינה.

הדרך הטובה ביותר להתניע את הדיון הזה היא להתחיל עם הנתונים המרכזיים בתקציב מערכת הביטחון. הנה כמה מהם:

ס כיצד זינקה המחויבות האקטוארית לתשלומי פנסיה לאנשי הקבע מ-20 ל-100 מיליארד שקל מאז תחילת שנות ה-90. תוך כמה שנים יגיע התשלום השנתי השוטף לגמלות אנשי הקבע ל-10 מיליארד שקל. 10 מיליארד שקל שיהיו חסרים בתקציבי החינוך, הבריאות והרווחה.

ס מה העלות האמיתית (כולל פנסיה ותנאי שכר נלווים) של כל בעלי השכר הגבוה בצה"ל. כמה מאות או אלפים מאנשי צה"ל זכאים לפנסיות בעלות אקטוארית של יותר ממיליון דולר עם פרישתם.

ס מהי עלות השכר האמיתית של כל בעלי המקצועות האזרחיים בצה"ל - פקידים, שלישים, כלכלנים, פסיכולוגים, רופאים, טכנאים. האם היא גבוהה ב-50% ,20% ,10% או 100% מהעלות של בעלי מקצועות דומים באזרחות. כיצד ניתן להסביר את ההפרשים האלה.

ס מהו מספר הפקידות/ פקידים/ שלישים/ נהגים/ עוזרים ושאר סייעים בכל משרדי צה"ל ומשרד הביטחון ביחס למספר המנהלים. מהו היחס המקובל בארגונים אזרחיים.

ס כיצד נראים תלושי שכר של בכירי צה"ל, אילו רכיבי שכר יש שם, אילו תוספות מיוחדות וכיצד הן נקבעות. כמה שנות לימוד על חשבון הצבא זכאים אנשי הקבע לקבל, מהי העלות של שנות לימוד אלה. אילו הסדרי מיסוי יש על כל ההטבות המיוחדות של אנשי מערכת הביטחון, בהשוואה להסדרי המיסוי במערכות אזרחיות.

ס מהם התקציבים של כל הפרויקטים המרכזיים של פיתוח כלי נשק ורכישת כלי נשק; כמה מיליארדים למשל עלה עד היום הפיתוח של טנק המרכבה החדש ומהו התקציב השנתי שלו.

ס כמה יועצים חיצוניים מועסקים בכל יחידות מערכת הביטחון הרחבה; מהן העלויות השנתיות של יועצים אלה, וכיצד התפתחה העלות לאורך השנים האחרונות. כמה מהיועצים האלה הם אנשי מערכת הביטחון לשעבר שנאלצו לפרוש מהמערכת בעקבות קיצוצים, אבל קיבלו מיד עבודת ייעוץ.

ס מהי העלות של משלחות הרכש הגדולות של משרד הביטחון בחו"ל, ומה הצורך שיש בהן. מהו הגודל של משלחות רכש מקבילות. איזו ירידה, אם בכלל, היתה בתקציבן של המשלחות האלה בשנים האחרונות לאור ההתפתחויות הטכנולוגיות. כמה שליחים בעלות של יותר ממיליון שקל בשנה נמצאים כיום בשירות מערכת הביטחון.

לא, זה לא ממצה את רשימת השאלות שיש לנו, ושיהיו לכל מי שייגש לבדוק את הנעשה בתקציב הביטחון. הבעיה היא שתקציב הביטחון הוא קופסה שחורה ואטומה, ששום מידע לא דולף ממנה.

איש המפתח בחשיפת כל הנתונים האלה הוא הממונה על התקציבים באוצר, קובי הבר, שהיה בעבר האחראי על תקציב הביטחון במשרד האוצר.

הבעיה עם הבר, כמו עם כל פקידי האוצר לדורותיהם, היא שהוא אולף על ידי מערכת הביטחון, והציפיות שלו לגילוי נאות והתייעלות במערכת הן צנועות מאוד. הבר יודע שכל קודמיו בתפקיד, כמו גם רוב שרי האוצר, נכשלו בכל מאמציהם להשיג קיצוצים משמעותיים בתקציב הביטחון - משום שברגע האמת, ראשי הממשלה תמיד יכריעו לטובת מערכת הביטחון.

לפני שנתיים נפתח חלון ההזדמנויות לחשיפת נתוני מערכת הביטחון וטיפול שורש בה; המשק היה עדיין בטראומת המשבר הכלכלי, נדרשו קיצוצים כואבים בתקציב והאמריקאים כבשו את עיראק. את החלון הזה החמיצו אנשי האוצר - קל יותר היה לחתוך בקצבאות הזקנה.

עכשיו עשוי להיפתח חלון הזדמנויות נוסף: בראשונה בתולדות המדינה, שלושת העומדים בראש המפלגות הגדולות אינם גנרלים בדימוס: אהוד אולמרט, בנימין נתניהו ועמיר פרץ הם אנשים בעלי השקפת עולם אזרחית.

הדיון בתוכנית ההבראה למערכת הביטחון צריך להיות מובל על ידי אזרחים, ולהיעשות במונחים כלכליים.

מובילי הדיון צריכים להבהיר מראש את ההבדל בין קיצוץ "בביטחון" לבין קיצוץ "בתקציב הביטחון". אל להם להירתע מתוכניות ההפחדה הרגילות של הגנרלים - שבענו מהן.

אנשי אגף התקציבים ומשרד האוצר מעדיפים להתראיין ולשוחח על נושאים "חיוביים" כמו תקציבי התשתיות והרכב, אבל התפקיד ההיסטורי של קובי הבר ושר האוצר שיתמנה בחודש הבא הוא לפתוח בפני הציבור את כל הנתונים הסודיים ביותר של מערכת הביטחון: שום סודות צבאיים לא צריך לחשוף, רק נתונים כלכליים יבשים. כאשר אלה יהיו בחוץ - תהיה לממשלה ולכנסת רוח גבית ציבורית אדירה להוביל את הרפורמה החברתית ביותר שהיתה בישראל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#