מדוע מסתירים את הסירחון הביטחוני - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מדוע מסתירים את הסירחון הביטחוני

נניח שהיו עוצרים אתכם מחר בבוקר בחשד למתן שוחד לבכירים בגוף ציבורי גדול בעסקות ענק שהמדינה מעורבת בהן. מה היה הסיכוי שהייתם מקבלים מבית המשפט צו איסור שהיה מונע את פרסום שמכם ואת החשדות נגדכם?

סיכוי עלוב. ככל שהכסף הציבורי המעורב בעניין גדול יותר וככל ששורת אנשי הציבור המעורבים מתארכת - הנכונות של בית המשפט לתת צו איסור פרסום כזה נמוכה יותר.

אלא אם כן הפרשייה שבה מדובר היתה ביטחונית - או אז ההיגיון הפשוט נעלם. בית המשפט עומד דום, כולם עוטים על פניהם ארשת חשיבות פטריוטית - והכל נסגר בחדרי חדרים.

חלפו שלושה חודשים מאז שנעצר ושוחרר בערבות איש עסקים ישראלי בכיר כשבמקביל נחקר גם מנכ"ל התעשייה האווירית משה קרת - והעיתונות מנועה מלפרסם כל פרט מהותי על החקירה הזאת.

כמובן שכל עיתונאי כלכלי, כל איש עסקים בתעשייה הביטחונית ומחוצה לה וכן פוליטיקאים רבים יודעים היטב במי מדובר ומהן החשדות - אבל בית המשפט בשלו: ממשיך להגן על הסירחון הביטחוני ומונע פרסום שם של חשוד.

מערכת הביטחון והתעשיות הביטחוניות בישראל מגלגלות עשרות מיליארדי שקלים מדי שנה; מיליארדי שקלים זולגים מהמערכות האלה לספקים, ללקוחות, למתווכים, למאכערים, ללוביסטים וכמובן גם לעשרות אלפי העובדים שנהנים מתנאי עבודה ופנסיה חלומיים.

אבל כגודל הבזבוז, כעומק השחיתות - כך ביחס הפוך הוא היקף הגילוי על הנעשה בזירה הענקית הזאת. באמתלות שונות ומשונות מצליחים מקורבי המערכת לקבל הגנה טוטלית מאור השמש.

הפטריוטיות היא מפלטו של הנבל - וכנראה גם של החשודים במתן או בקבלת שוחד במערכת הביטחון; היא גם מפלטם של אלה הקשורים במערכת הביטחון - ומאפשרת להסתיר מעיני הציבור את ההתנהלות הכספית של המערכת הביטחונית.

כלבי השמירה שלנו עומדים דום כאשר מדובר בנושאי ביטחון; משרד האוצר מסייע בידי מערכת הביטחון להסתיר את זרימת הכספים שלה ובתי המשפט ממהרים לתת צווי איסור פרסום.

זה לא מקרה שמבקר המדינה החדש מיכה לינדנשטראוס, שהכריז שהוא מתכוון לכלול בדו"חות שלו את שמותיהם של המבוקרים, מוגדר כבר במשרדים הכלכליים בירושלים כ"אויב העם". לינדנשטראוס החליט לנקוב בשמו של מנכ"ל התעשייה האווירית בדו"ח החמור על הרכישה האומללה של אלישרא, למרות לחצים כבדים לנפק דו"ח כללי ומעורפל ללא שמות.

האם פישמן יחזור למדינה הנוראית

האם ייתכן שאליעזר פישמן חוזר? אתמול הודיעה חברת מבני תעשייה על רכישה של מחצית מקניון גדול בנצרת ב-50 מיליון שקל - בו היא כבר מחזיקה במחצית מהמניות. ההודעה התפרסמה בהמשך לידיעות בעיתונות על כך שבעל השליטה בקבוצה שוב בוחן השקעות שונות בישראל בתחומים החביבים עליו. בין השאר מתפרסמות ידיעות על אפשרות שחברת הכבלים הממוזגת, בה פישמן הוא בעל מניות מיעוט, תרכוש את ענקית הסלולר פרטנר.

פישמן, ואת זה אי אפשר לשכוח, חזר וטען במשך שנות המשבר במשק שהוא לא יעשה יותר עסקים בישראל, שמדובר במדינה נוראית ושהרגולציה כאן הורסת כל חלקה טובה.

אז מה קרה? הרגולציה השתפרה? כמובן שלא. מה שקרה הוא ששוק ההון התהפך; פישמן, שעשה בתחילת העשור השקעות ממונפות ויקרות, מתחיל להתאושש ושוקי ההון נפתחו שוב בפניו - והוא כנראה גילה מחדש שישראל אינה מקום כה נוראי לעשות בו עסקים.

וכאשר השווקים הולכים בכיוון של פישמן, מתברר שזאת דווקא מדינה לא רעה ושפישמן דווקא שמח לעשות עסקים עם משקיעיה: בחודשים האחרונים גייס פישמן מהציבור הרחב מאות מיליוני שקלים בהנפקות של איגרות חוב למשקיעים מוסדיים המנהלים את כספינו.

פישמן נהג לספר בעבר כי היעד המועדף להשקעות שלו הוא גרמניה. בין השאר הוא רכש לעצמו נכס נחמד בשדרה הנאה והיוקרתית ביותר בברלין - אונטר-דן-לינדן. שם, הוא אומר בחיוך, נותנים לו לעשות עסקים בשקט.

האם אין בגרמניה רגולציה? בוודאי שיש: פישמן אמנם משקיע בעיקר בנדל"ן באירופה - אבל הוא יכול להתעניין אצל המיליארדר חיים סבן, ששלשום ראה כיצד רווח של כמה מאות מיליוני דולרים מתחיל להתרחק ממנו, כאשר הרגולטור של המדיה בגרמניה עצר את העסקה בה הוא היה אמור למכור את מניותיו ברשת הטלוויזיה פרוזיבן סאט1 לידי המו"ל הענק אקסל שפרינגר תמורת כארבעה מיליארד דולר.

לרגולטור הגרמני היו טענות מעניינות מאוד מדוע יש לעצור את העסק: הוא חשש מהכוח האדיר שתרכז אקסל שפרינגר בשוק העיתונות הגרמני. זו טענה מן הסוג שפישמן עצמו ספג בישראל בימי הגאות העליזים, כאשר הוא בלע והקים חברות תקשורת אחת אחרי השנייה.

ומה אמר לעיתונות מתיאס דופנר, מנכ"ל אקסל שפרינגר, כאשר התברר שהרגולטור הגרמני עשוי לטרפד או לסבך את עסקת חייו עליה הוא עובד כבר שנה? "נכבד את ההחלטה וניקח את זה בצורה ספורטיווית".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#