לפרוץ את חומת הבטון - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לפרוץ את חומת הבטון

בעוד שבאירופה ובארה"ב נעשה שימוש רב בשלד פלדה חכם, הרי שבישראל ממשיכים לדבוק בבנייה בבטון מזוין - למרות המגבלות הרבות של שיטת הבנייה הוותיקה

שיטות הבנייה בארץ לא השתנו כמעט במאה השנים האחרונות. מוצא הפועלים אולי השתנה: מפועלי הבניין של נעמי שמר לפלשתינאים ואחר כך, לסינים, הרומנים והטורקים של היום - אבל מבחינת השימוש בחומרים, הבטון המזוין נשאר חומר הבנייה הנפוץ ביותר. הבנייה בישראל היא שמרנית בהקשר זה.

בעולם חלו התפתחויות משמעותיות בתהליכי הבנייה, שמשפיעות כמובן גם על האדריכלות. לדוגמה, השימוש הגובר בפלדה הביא להקמת גורדי השחקים בתחילת המאה הקודמת, כשבניית מגדלי התאומים ב-1973 נחשבה לאחד מסמלי הבנייה משלד פלדה. המגדלים היו בתקופתם הגבוהים ביותר, הגדולים ביותר ובעיקר - סמל לאדריכלות בשירות הקפיטליזם. כל הסיבות הללו גם הביאו בדיעבד להפלתם.

מגמות אקולוגיות משפיעות גם הן על הבנייה. בנייה אקולוגית שואפת להיות חסכונית בצריכת אנרגיה, למעט ביצירת פסולת מוצקה ולהקטין את הנזק הסביבתי שיוצרת הבנייה. גם היכולת למחזר כמעט את כל הבית, למעט הממ"ד ויסודות הבטון, הם יתרון לדורות הבאים. כיום קיימות בישראל כמה שיטות בנייה המנסות להוות אלטרנטיווה לשקי המלט, הנחשבים אצלנו חלק בלתי נפרד מבניית הבית.

"ישראלי קונה בית כמו שהוא קונה אבטיח", אומר רביק זרם יו"ר חברת הוםסטיל הבונה בתים בטכנולוגיה של שלד פלדה, "הוא דופק על הבית ונהנה לשמוע את הקול שיוצר הבטון". לדבריו, משנות ה-60 של המאה הקודמת, אחרי התפתחות תעשיית הפלדה כתוצאה ממלחמת העולם השנייה, רוב הבנייה באירופה ובארה"ב היא בשלד פלדה חכם. בארץ חדרה הבנייה בשלד פלדה רק למגדלי משרדים (מגדלי עזריאלי, מגדל המוזיאון - ש.ש), ולא למגורים. השימוש העיקרי הוא בבנייה בבטון מזוין, כלומר בטון מחוזק בפלדה - טכנולוגיה מיושנת, בזבזנית, עתירת כוח אדם ויוצרת מפגעים סביבתיים.

בניית בתים משלד פלדה חכם מתאימה גם לחדוות השיפוצים של הישראלי. מכיוון שהקירות החיצוניים הם קירות נושאים, כלומר מחזיקים את עומס הבית, והקירות הפנימיים הם בטכנולוגיה של גבס, ניתן לשנות את עיצוב הפנים - להזיז ולהציב קירות בקלות יחסית ובעלות נמוכה.

דרור שמיר מנכ"ל אוסטק-שמיר מספר כי הטכנולוגיה שבאמצעותה בונה החברה מבוססת על שלד פלדה מגולוונת ועל קירות בעובי 24 ס"מ, המשלבים מערכות בידוד ולבני סיליקט. חיתוך הפלדה נעשה בלייזר במפעל, לפי התוכנית האדריכלית, והפלדה מובלת לאתר כשהיא מוכנה להרכבה.

לדבריו, השימוש בשיטות המתועשות הללו מאפשרת לבנייה בפלדה להציע גימורים מדויקים, בלא תלות במצב רוחו של הפועל. שמיר מוסיף כי מבחינת העיצוב האדריכלי אין מגבלות - ניתן לעשות חלונות מסך במפתח של 7 מ' על 7 מ', וגם המפתחים בבית אינם מוגבלים.

האדריכלית סיגל פרי, בעלת משרד לאדריכלות ועיצוב פנים, מספרת כי בבתים שתיכננה ונבנו על ידי אוסטק-שמיר היא מעדיפה להשאיר את קורות הפלדה גלויות ולהשתמש באלמנטים של לבנים, כדי להדגיש את החומריות של השיטה. המשחק עם הלבנים בפנים הבית יוצר נישות שהופכות את עיצוב הפנים למעניין יותר.

לדבריה, חומרים טבעיים מתחברים יותר למבנה הפלדה, אבל מבחינת הטכנולוגיה אין מגבלה בשימוש בחומרים מגוונים. הגמר של הבנייה הוא ברמה גבוהה ומאפשר שליטה במפגשים של חומרים - דבר שכמעט ואינו אפשרי בבנייה קונוונציונלית, ולכן לרוב היא מעדיפה את היתרונות של הבנייה עם שלד הפלדה.

הבנייה בשלד פלדה מאפשרת לאדריכלים שליטה טובה יותר על עיצוב הבית, מכיוון שמסיום התכנון עם הלקוח עובר הבית, בשיטות שחלקן מתועשות, לבנייה - אין סטיות של כמה סנטימטרים, עניין מקובל בבנייה מבטון. יתרון נוסף של השיטה הוא מהירות הבנייה, כחצי שנה, כך שהלקוחות לא מספיקים להתחרט או להציע רעיונות שראו אצל השכנים אחרי סגירת התכנון.

עומרי דודש, אדריכל ושותף בסטודיו Arcasa, אומר כי הבנייה באמצעות שלד פלדה נותנת אופציות לאדריכלים, הנחשבות בעייתיות בבנייה הקונוונציונלית. ניתן לשלב בקלות נפחים שונים ולהדגיש נפח מסוים בבניין על ידי חיפוי בחומרים כבדים, כמו לבנים, לעומת משחק בנפחים משניים בגמר של טיח.

לדבריו, המעטפת יכולה גם "לקבל" בקלות מערכות אלקטרוניות וחשמליות. ניתן לשחק עם מערכות אלה ולהחביא אותן בצורות מגוונות, כדי לגרום להן "להיעלם" ולשמור על שפת עיצוב נקייה.

האדריכל ומתכנן הערים אבישי מירון, מהנדס חברת הוםסטיל, אומר כי בשיטת הבנייה של שלד הפלדה ניתן לבנות כל תוכנית אדריכלית - אבל יש מרכיבים שהופכים את הבנייה לכלכלית יותר כמו גגות משופעים, קירות ישרים ופתחים שאינם קירות מסך. הדיוק של הבנייה פותר גם בעיות של איטום ובידוד: "אין צורך בכמויות של סיליקון בשביל לסגור את הפערים בין מסגרת החלון לפתח הבנייה ואפשר לתכנן קירות וגבהים בדיוק של סנטימטרים".

ירידת ערך

השימוש המצוצמם בשיטת הבנייה של שלד הפלדה נעוץ בחוסר המודעות בארץ לשיטות בנייה נוספות על הבטון המזוין. יש מספר מצומצם של חברות בשוק שבונות בשלד פלדה ולכל אחת מהן טכניקה משלה. בנוסף, חברות הבנייה הגדולות לא בונות למגורים בשיטות אלו - כך שאם ברצונכם בבית משלד פלדה תצטרכו לרוב לבנות בית בפרויקטים של בנה-ביתך או על מגרש פרטי, ולא בבנייה מרוכזת של קבלן גדול.

מיעוט החברות הבונות בשלד פלדה הוא אחד הגורמים לכך שהישראלים שומרים אמונים לבטון ולבלוקים. כתוצאה מכך, מכירת בית שנבנה בשיטות אלו כיום היא מלאכה לא קלה ויש להביא בחשבון גם ירידת ערך מהירה יחסית, בין השאר מכיוון שהציבור מתקשה להבחין בין בנייה זו לבנייה קלה, כמו הקרווילות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#