מנכ"ל קצא"א לשעבר: "הפכנו את קצא"א מחברה מודממת למותג של אנרגיה ותשתית" - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מנכ"ל קצא"א לשעבר: "הפכנו את קצא"א מחברה מודממת למותג של אנרגיה ותשתית"

לאורך תקופת כהונתו בקצא"א סירב סקל להתראיין לתקשורת או להגיב על ידיעות שעסקו בחברה; היענותו לפניית TheMarker נובעת, לדבריו, מתחושתו שעם סיום תפקידו ראוי לשתף את הציבור במידע על הפיתוח הגדול שעברה קצא"א בעשור האחרון; "קצא"א נוהגת בשקיפות מוחלטת הן במתן שירותי תשתית והן בפרויקטים"

תגובות

על אף שבעשור האחרון חברת קו צינור אילת אשקלון (קצא"א), שהוקמה ב-1968 על ידי ישראל ואיראן, נהפכה משלד תשתיתי לאימפריה ששוויה נאמד ביותר ממיליארד דולר, נראה כי עדיין אופף אותה מעטה של חשאיות. מנכ"ל קצא"א לשעבר, אלוף (מיל') עמנואל סקל, שפרש באחרונה מתפקידו לאחר יותר מעשור, מרים לראשונה, בראיון ל-TheMarker, את המסך מעל החברה.

לאורך תקופת כהונתו בקצא"א סירב סקל להתראיין לתקשורת או להגיב על ידיעות שעסקו בחברה. היענותו לפניית TheMarker נובעת, לדבריו, מתחושתו שעם סיום תפקידו ראוי לשתף את הציבור במידע על הפיתוח הגדול שעברה קצא"א בעשור האחרון, שהפך את קצא"א "מחברה מודממת למותג של אנרגיה ותשתיות", כדבריו. לדברי מקורבים, הסכמתו להתראיין גם קשורה לתחושתו שיש גורמים המנסים לנכס לעצמם הישגים לא להם.

קצא"א היא "חברה פרטית" בבעלות משותפת של ישראל (50%) וממשלת איראן (50%), שהיא כיום שותפה לא פעילה. החברה עוסקת בהזרמה, אחסון ויבוא ויצוא נפט גולמי ותזקיקים כולל גפ"מ (גז בישול המשמש גם כלי רכב). החברה פועלת מתוקף חוק הזיכיון, המשחרר אותה מתשלום מס הכנסה, ארנונה ודמי חכירה ופוטר אותה מחובת המכרזים - כל זאת בתחומי פעילותה.

קצא"א כפופה משפטית ועסקית לשר האוצר, שממנה מנכ"ל ו"מפקח מיוחד" העומד בראש דירקטוריון בן שישה חברים. בתפקיד המפקח המיוחד משמש כיום אלוף (מיל') אורן שחור - אותו מינה שר האוצר לשעבר בנימין נתניהו.

החברה אינה מפרסמת מאזנים ודו"חות כספיים, וכמה מהנתונים על פעילותה העסקית חסויים. לדברי מקורות בתעשיית הנפט, הדבר נועד, בין היתר, כדי למנוע מעבר נתונים לשותפה האיראנית, שאיתה מנהלת ישראל זה כמה שנים בוררות בינלאומית ליישוב התביעות ההדדיות של שני הצדדים.

קצא"א הוקמה כאמור ב-1968 על ידי ישראל ואיראן, בימים שבהם הידידות בין המדינות פרחה, וניזונה מאינטרסים פוליטיים, צבאיים וכלכליים משותפים. האינטרסים הללו הביאו את המדינות להניח צינור נפט ענק (42 אינץ') מאילת לאשקלון, שנועד להזרמת נפט איראני לאירופה תוך עקיפת תעלת סואץ. כמו כן הוקמו שני נמלי נפט, באשקלון ובאילת.

ב-78'-61' הזרים הצינור, שהקמתו הוסתרה מהציבור, כ-40-30 מיליון טונות נפט גולמי לשנה מאילת לאשקלון. ב-79', בעקבות המהפכה באיראן ועלייתו של חומייני לשלטון, נותקו הקשרים בין המדינות והופסקה הזרמת הנפט בצינור. מאז הצינור מושבת כמעט לחלוטין ומשמש בעיקר להזרמת כמויות קטנות של נפט מצרי לשימוש עצמי של ישראל. לאחרונה משמש הצינור גם ל"הזרמה הפוכה" של נפט מאשקלון לאילת למטרות אחסון. בנוסף מזרימה קצא"א נפט גולמי לבתי הזיקוק בחיפה ובאשקלון.

בשנים האחרונות קצא"א שותפה בכמה פרויקטים בתחום התשתית שאינם קשורים לזיכיון, למשל ייצור חשמל פרטי (שותפות ב-30% בחברת דוראד), יצוא ויבוא כימיקלים, הקמת נמל כללי והתפלת מי ים. בכמה מהפרויקטים הללו החברה מתחרה במגזר הפרטי. איך זה משתלב עם תנאי הזיכיון?

סקל: "אף פרויקט שאינו כלול במעטפת חוק הזיכיון לא נהנה מההטבות שמקנה הזיכיון. דוראד תשלם למדינה דמי חכירה, מסים, ארנונות והיטלים. הפעילות העסקית של קצא"א שאינה כלולה במעטפת הזיכיון מוסדרת בחברה הבת שירותי תשתיות אילת אשקלון (שתא"א). כל פרויקט של החברה הבת חייב באישור של האוצר".

הובלת נפט רוסי למזרח הרחוק

הפרויקט המדובר ביותר בשנים האחרונות הוא "ההזרמה ההפוכה". במקום הנפט האיראני אתם מציעים לחברות הנפט להוביל נפט רוסי למזרח הרחוק בהזרמה מאשקלון לאילת. האם הפרויקט הזה מתוכנן להתחרות בתעלת סואץ?

"מאז הפסקת הזרמת הנפט האיראני חיפשנו אפשרות לנצל את כושר אחסון הנפט באילת, כ-1.1 מיליון מ"ק. הפתרון שנמצא היה להסב את צינור הנפט להזרמה דו-כיוונית (מאילת לאשקלון ומאשקלון לאילת), ולאפשר בכך את אחסון הנפט באילת.

"ביצענו את ההתאמות הנדרשות בהשקעה של פחות מ-9 מיליון דולר, פירסמנו את עצמנו בעולם ואיתרנו לקוחות המעוניינים לאחסן נפט באילת. זהו פרויקט מוצלח. ביצענו כבר כמה הזרמות של כמה מאות אלפי טונות. הפרויקט יצבור תאוצה ככל שייווצרו הבדלים במחירי הנפט בין המערב למזרח. כלומר, ניצול הפרויקט לטעינת נפט באילת ושינועו למזרח יהיה מותנה בתנודות המחירים בשוק הנפט הבינלאומי, דבר שאינו בשליטתנו. רשימת חברות הנפט והטריידרים שכבר חתמו איתנו על הסכמי מסגרת לניצול ההזרמה ההפוכה כוללת חברות מהגדולות בעולם. הרעיון לנצל את פרויקט ההזרמה ההפוכה לשינוע נפט ממערב למזרח היה של סמנכ"ל לתפעול ומסחר (לשעבר) בחברה, אנדרי מנור".

באילו הכנסות מדובר?

"אני מעדיף שלא להיכנס לנתונים. מדובר בהכנסות נכבדות מאוד".

היו פרסומים ולפיהם העמדתם את "הזכות לדרך" שיש לקצא"א בתוואי הצינור מתוקף חוק הזיכיון, לרשות חברות הסלולר, לטובת הנחת מערכת סיבים אופטיים. האם אין זה ניצול לרעה של חוק הזיכיון?

"מערכת הסיבים האופטיים בתוואי משמשת אותנו לשדרוג מערכות התקשורת שלנו. חשבנו שיש מקום לנצל את הזכות לדרך שקיבלנו גם מבחינה מסחרית, ועשינו זאת עם סלקום וחברות אחרות. אין בכך הפרה של תנאי הזיכיון והאוצר אישר זאת במסגרת הפעילות של החברה הבת".

"קצא"א נוהגת בשקיפות מוחלטת"

האם מתן נגישות לסלקום ולמשתמשים אחרים לרצועת הדרך שזכיתם בה מתוקף חוק הזיכיון אינו מנוגד לחוק המכרזים?

"קצא"א נוהגת בשקיפות מוחלטת הן במתן שירותי תשתית והן בפרויקטים. כשעולה על הפרק פרויקט מסוים אנחנו מציעים הצעה עסקית זהה לכל הגורמים הרלוונטיים. כך נהגנו בנושא תחנות הכוח, שפתוח לכל מי שרוצה להצטרף, בגפ"מ, בכימיקלים, במסוף התזקיקים ובנושאים אחרים. האוצר, כסמכות עליונה, מאשר כל פרויקט או התקשרות".

האם קיימת הצדקה להמשיך לתת לקצא"א את הפטורים מהם היא נהנית מתוקף חוק הזיכיון? הרי הפטור ממס נועד לעודד את הפרויקט להזרמת נפט איראני.

"חוק הזיכיון תקף עד 2017 ובצדק. לאחר מכן יוחלט לפי העניין. כרגע לא נכון לשנות את החוק מפני שהוא משרת את האינטרסים החיוניים של המדינה באמצעות קצא"א".

מה הרציונל של חברה לתשתיות נפט הנמצאת בשליטת הממשלה, להשקיע בייצור חשמל פרטי, פעילות האסורה על חברות ממשלתיות אחרות?

"קצא"א היא חברה פרטית שהממשלה שותפה בה. בגלל היותה חברה פרטית לא מוטלות עליה המגבלות המוטלות על חברה ממשלתית. לכן קצא"א רשאית, באמצעות חברה בת, להיות שותפה בתחנת כוח פרטית. יש לנו קרקע פנויה במכלול אשקלון (4,500 דונם מדרום לעיר) ולא ראינו סיבה מדוע לא לנצל אותה, בכלל זה להקמת תחנת כוח פרטית. קצא"א תקצה לדוראד 70 דונם ותגבה ממנה תקבולים. אנו גם נבצע את התפעול והאחזקה באמצעות החברה הטורקית זורלו. בנוסף רכשנו עם שותף 30% מהזכויות בתחנה".

בערוץ 10 שודרה כתבה לא מחמיאה על פרויקט אחסון הגפ"מ של קצא"א מדרום לאשקלון. האם קיבלתם אישור להקמת מאגר גפ"מ ענק של 10,000 טונות?

"בעניין הגפ"מ - שמעסיק מאוד את התקשורת בגלל ניסיונות של גורמים פוליטיים וגורמים מקומיים בעיר אשקלון לעשות רווחים מהנושא, כמו תשלום ארנונה - אומר שהפרויקט הזה כלול במעטפת הזיכיון. מדובר בהגדלת נפח האחסון מ-4,500 טונות כיום ל-10,000 טונות כמתחייב מהתחזית לגידול בביקוש. מאגר הגפ"מ הקיים של קצא"א מאפשר אחסון של 4,500 טונות והוא מורשה כדת וכדין בידי כל הגורמים הרלוונטיים. בשנתיים וחצי האחרונות מטפלת קצא"א בהשגת אישורים להגדלת האחסון ל-10,000 טונות. הצורך בהגדלה מתחייב כאמור מהגידול בביקושים".

מתי יוסר מסך החשאיות סביב החברה?

"אין כל חשאיות סביבנו למעט זו שיוצרים כמה מגורמי התקשורת, פוליטיקאים ועיריית אשקלון מסיבותיהם הם, בעיקר מסיבה שנקראת ארנונה".

טוענים שאתם מניחים פצצה מתקתקת לפתחם של תושבי אשקלון. 1.5 קילומטר מבתיה הקיצוניים של העיר.

"אלה דברי הבל. הפרויקט זכה לכל האישורים וההיתרים, בין היתר מהמשרד לאיכות הסביבה ופיקוד העורף, שציין כי חוות המכלים ממוגנת לדרישות מלחמה".

האם נכון שקצא"א פעלה להגדלת נפח ההתפלה במתקן באשקלון שהוקם על קרקע שלה, מ-50 מיליון מ"ק ל-100 מיליון לשנה?

"בהחלט. ראשית, עזרנו למערכת להחליט שההתפלה תהיה באשקלון. זה לא היה מובן מאליו. היו הרבה התלבטויות והצעות למיקומים אחרים. החלק שלנו היה לשכנע את הרשויות המחליטות שהשטח שלנו הוא המתאים ביותר. לקצא"א יש ים, תשתית, חשמל, קרקע פנויה וידע. בסופו של דבר הבין מי שהחליט כי השטח שלנו הוא המתאים ביותר למתקן התפלה. עזרנו גם בכך שהצענו להגדיל את הכמות מ-50 מיליון מ"ק ל-100 מיליון מ"ק בשנה".

בעסקים אין ארוחות חינם. מה אתם מרוויחים מפרויקט ההתפלה שהוקם על הקרקע שלכם?

"אנו נותנים שירותים שונים למתקני פנים גדר של פרויקט ההתפלה. רצינו לבצע תפעול ואחזקה לפרויקט, אבל לא קיבלנו אישור לכך. קיבלנו אישור לבצע תפעול ואחזקה של מתקני חוץ גדר, כגון אבטחה וכיבוי אש, פעילויות שמכניסות לקופה שלנו סכום מסוים. קצא"א גם מבצעת תפעול ואחזקה לתחנת השאיבה ולמתקנים פריפריאליים אחרים של הפרויקט.

"למודי ניסיון, כשדובר על תחנת הכוח דוראד, הצבנו תנאי להסכמתנו למסור את הקרקע ליזמים, ולפיו קצא"א תבצע את התפעול והאחזקה - וקיבלנו את זה.

"פרויקט נוסף ברמה הלאומית שדחפנו לקדם אותו הוא מתקן הקבלה לגז הטבעי. אני יכול להאריך ולספר על דרך היסורים שעבר הפרויקט הזה, עד שבסופו של דבר שוכנעו מקבלי ההחלטות כי בגלל מיקומה של קצא"א, מדרום לאשקלון, נכון יהיה להביא את הגז לאשקלון ללא קשר לשאלה מהיכן הוא יגיע".

צפויים בג"צים והפתעות

מדוע הגז של ים תטיס לא הגיע לקצא"א באשקלון אלא לאשדוד, בניגוד לתוכנית המקורית?

"חברת החשמל לחצה והתוכנית שונתה, וחבל, משום שהתוכנית להביא את הגז לאשקלון היתה יותר נכונה. בתוכנית ששונתה הגז יוזרם בצינור יבשתי דרך קרית גת 'באיגוף ימני עמוק'. זה עלול ליצור פיגור גדול במועד הגעת הגז. עוד לא חפרו את המטר הראשון של התוואי הזה וצפויים, לדעתי, בג"צים והפתעות. אני אומר לידידי דני ורדי, מנכ"ל נתיבי גז, 'אתה לא תביא את הגז ב-2006 כפי שנקבע בלוח הזמנים'".

חלמאות?

"אני לא מחלק ציונים. כשמדובר בכניסה לקרקעות פרטיות, הדבר עלול להיתקע בבג"צים. לכן לוח הזמנים שמפרסמת נתיבי גז אינו ריאלי. מי שיסבלו מהפיגור יהיו בעיקר שני צרכנים גדולים: תחנת הכוח הפרטית להפעלת מתקן ההתפלה הגדול באשקלון ותחנת הכוח של דוראד".

יש פרויקטים נוספים בצנרת של קצא"א שניתן לחשוף?

"פרויקט גדול ואפשרי הוא הזרמת תזקיקים מאילת צפונה. עקב תנאי השוק, חברות גדולות באירופה, למשל BP (בריטיש פטרוליום), מזרימות תזקיקים - בעיקר סולר ודלק סילוני לתעופה האזרחית (דס"ל) - מבתי הזיקוק במזרח אסיה (הודו) צפונה לאירופה דרך תעלת סואץ. הצעתי ל-BP לבחון הזרמת תזקיקים מאילת לאשקלון באמצעות הצינור הקטן (16 אינץ') שלנו, במקום לשנע אותם צפונה דרך התעלה. לדעתי, בפרויקט הזה טמון פוטנציאל עסקי גדול מאוד לקצא"א.

"אני רואה אפשרות שחברת התעופה אל על תייבא דס"ל דרך אילת מהמזרח, וגם בכך יש פוטנציאל עסקי לא מבוטל. כדי להסב את הצינור הקטן למטרות אלה יש צורך בהשקעה מדורגת של עד 20 מיליון דולר - לא יקר בהשוואה לפוטנציאל העסקי הטמון בפרויקט. לאחר שנקים את התשתית נוכל לפרסם את הפרויקט בעולם".

תשתית לפני חוזים?

"למדתי שקודם מציבים לפני הלקוח תשתית קיימת. כשאתה מדבר על פוטנציאל בלי שיש לך גיבוי של תשתית, אומרים לך 'קח כרטיס ביקור ותתקשר כשתהיה לך תשתית'. לכן המלצתי לבנות את התשתית כך.

"לגבי פרויקטים עתידיים נוספים, יש תוכנית לשנע מזוט ברכבת מאשקלון לים המלח ומישור רותם. יש שם צרכני מזוט גדולים. בכך ננצל באופן מיטבי את מסילת הרכבת המקשרת את מכלול אשקלון למישור רותם".

בעבר דיברת על חשיבות בניית תשתית ליבוא LNG (גז טבעי נוזלי) במכליות.

"LNG ייכנס בוודאות לישראל, והמדינה תעשה נכון אם תכין תוכנית מתאר לכך. לפני כמה שנים היו אצלי נציגי חברה אוסטרלית, שם קיימת טכנולוגיה מתקדמת מאוד בתחום ה-LNG, וביקשו לבחון האם יש לנו בקצא"א תשתית להקמת מתקן ימי/יבשתי לרה-גזיפיקציה - החזרת LNG למצב גזי. הם קבעו שהאתר שלנו באשקלון מתאים להקמת מתקן כזה. בחוזה שיש לקצא"א עם חברת החשמל נקבע כי ניתן להניח צנרת LNG לאורך מזח פריקת הפחם. לצערי, לא עסקו אצלנו ברצינות מספקת בעניין הזה".

"לא יהיו עוד תחנות כוח פרטיות באשקלון"

בעיתונות נכתב שהיו בקשות נוספות להקמת תחנות כוח במתחם שלכם באשקלון.

"יש הרבה פניות להקמת תחנות כוח פרטיות בשטח שלנו. לאחר שדוראד קיבלה את האישור נפתח הפתח בפני יזמים נוספים. אנחנו אומרים לכולם, 'השיגו את האישורים הדרושים, שלמו עבור השטח - וקצא"א תבצע תפעול ואחזקה של תחנות הכוח שתקימו. אם תשאל לדעתי - לא יהיו תחנות כוח פרטיות נוספות באשקלון.

"לגבי הקמת תחנת כוח בשטח שלנו באילת, נבחנות אפשרויות שונות. בין היתר ביצעה חברת סולל בדיקת היתכנות להקמת חוות קולטים לייצור חשמל ברמת יותם או בסמוך לאחת מתחנות השאיבה שלנו (פארן, יטבתה, משאבי שדה). יזמים ממקסיקו פנו אלי עם תוכנית לייצא אמוניה דרך הנמל שלנו באשקלון. הנושא הזה נמצא בבדיקה. יש גם רעיון לייצר ביו-דיזל באשקלון. חברה אמריקאית פנתה אלינו בהצעה להקמת מפעל שינצל נגזרות של סויה לייצור סולר. דבר נוסף שעלה בימים האחרונים - חברת נמלי ישראל (חנ"י) בוחנת איתנו מיזם משותף לשינוע מלח דרך המזח שלנו באילת למזרח הרחוק. לחנ"י יש מגבלת שטח נמלי לפרויקט כזה ולנו יש שטח נמלי עם יכולות שינוע. פרויטק נוסף הנמצא בבדיקה הוא מפעל לשדרוג דלק כבד במכלל שלנו באשקלון".

40-30 מיליון טונות נפט בשנה, עד שחומייני עלה לשלטון

הרעיון לנצל את הפרוזדור היבשתי אילת-אשקלון - 254 קילומטר - לשינוע נפט מהמפרץ הפרסי לאירופה, חלופה למונופול של תעלת סואץ על הזרמת הנפט למערב, עלה לראשונה בעקבות מבצע קדש (56'), שפתח לראשונה את נמל אילת בפני מכליות נפט.

הצינור הראשון שהונח היה בקוטר 8 אינץ' ובאמצעותו הוזרם נפט גולמי לבתי הזיקוק בחיפה. ב-61' הניחה חברה בבעלות הברון רוטשילד צינור גדול יותר, 16 אינץ', שנועד אף הוא להזרמת נפט לשימוש מקומי.

התחממות היחסים בין איראן לישראל בשנות ה-60 הביאה להקמת פרויקט משותף - חברת קו צינור אילת אשקלון (קצא"א). ממשלת ישראל קבעה כי מדובר בפרויקט כלכלי-לאומי המצדיק חקיקת חוק זיכיון מיוחד, בדומה לחוקי הזיכיון שמכוחם פעלו חברת בתי הזיקוק, כימיקלים לישראל ועוד.

חוק הזיכיון מקנה לקצא"א, הנמצאת עדיין בבעלות משותפת ישראלית-איראנית, פטור מדמי חכירה על אלפי הדונמים שקיבלה מהמדינה, ממס הכנסה ומתשלום ארנונה לרשויות המקומיות (אילת, אשקלון, הקריות ועוד). הזיכיון מכוחו פועלת קצא"א, שניתן ל-50 שנה, יפוג ב-2017.

מלבד צינור נפט בקוטר גדול (42 אינץ') שהונח מאילת לאשקלון, הוקמו חוות אחסון ל-2.5 מיליון מ"ק נפט גולמי ומקשרים לעגינה והטענה של מכליות נפט בנפח ענק של עד 500 אלף טונות.

בשנים 79-'69' הזרים הצינור 40-30 מיליון טונות נפט גולמי בשנה מאילת לאשקלון, ושימש בכך גשר יבשתי לשינוע נפט איראני מהמפרץ לאירופה. ב-79', בעקבות המהפכה ועלייתו של חומייני לשלטון, הפסיקה איראן באופן חד צדדי את הזרמת הנפט בצינור ופרשה מניהול החברה.

בסוף שנות ה-90, ככל הנראה לבקשת האיראנים, הסכימה ישראל לקיים בוררות בינלאומית לישוב התביעות ההדדיות של המדינות, הנובעות מההשקעה בחברה ומפעילותה. איראן תובעת פיצוי על השקעתה בחברה ודיווידנדים מהרווחים שהיו לקצא"א מאז עברה לניהול בלעדי של ממשלת ישראל. ישראל תובעת פיצויים בגין הנזקים שנגרמו לה מעצירת הזרמת הנפט.

שמו של הבורר, או הבוררים, לא פורסמו. לפי מקורות בינלאומיים, הבוררות מתקיימת בשווייץ. בראש הצוות הישראלי עומד עו"ד צבי ניקסון. בעבר פורסם כי יועצו המשפטי של בנימין נתניהו, עו"ד דורי קרספלד, מעורב אף הוא בבוררות. ככל הנראה מתקיימים שני דיונים נפרדים: דיון בתביעות לתקופה בה פעל הצינור ודיון בתביעות לתקופה שלאחר הפסקת ההזרמה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#