"חלוקת האחריות בניהול מצבים מיוחדים בעורף ברורה ומתפקדת היטב" - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"חלוקת האחריות בניהול מצבים מיוחדים בעורף ברורה ומתפקדת היטב"

ראש רשות החירום הלאומית, בצלאל טרייבר, אומר כי מדרג הסמכויות במצבי חירום פועל היטב מאז מבצע צוק איתן, וכי המשטרה היא זו שמנצחת על פעילותם של הגופים האחרים ■ טרייבר: "מערך הכבאות עבר מהפך"

כוחות כבאות והצלה פועלים עם המשטרה באזור השריפה בזכרון יעקב, בשבוע שעבר
עבדאללה שמא

"חלוקת האחריות בניהול המצבים המיוחדים בעורף ברורה ומתפקדת היטב" - כך קובע ראש רשות החירום הלאומית (רח"ל) במשרד הביטחון, בצלאל טרייבר, בעקבות השריפות האחרונות. עם זאת, טרייבר מצביע עדיין על כמה חולשות בניהול העורף במצבי חירום, ובהן חוסר אחידות ברמת הניהול של הרשויות המקומיות, וכן חולשה בתפקוד המחוזות של משרדי הממשלה, שאינם חלק מהמערך הקבוע של הטיפול בחירום בעורף. לשם כך מנסה רח"ל לקדם הצעת חוק שתגדיר את סמכויות משרדי הממשלה בשעת חירום.

רח"ל היא הגוף המרכזי במשרד הביטחון האחראי על טיפול בעורף. היא פועלת לצד פיקוד העורף, הכפוף כמובן לרמטכ"ל, והאחראי על החילוץ וההצלה. בנוסף לשני גופים אלה במשרד הביטחון, פועל גם המשרד לביטחון פנים, האחראי על שלום העורף באמצעות המשטרה ומערך הכבאות.

ריבוי הגופים האחראים על מצבי החירום בעורף יצר בעשור האחרון בעיות קשות בהתמודדות במצבי חירום, ופעם אחר פעם התברר כי ריב הסמכויות בין הגופים השונים מכשיל את ניהול העורף. כך היה במלחמת לבנון השנייה ב-2006, בזמן השריפה בכרמל ב-2010, ושוב בזמן סופת השלגים הגדולה ב-2013. ריב הסמכויות הבלתי־פוסק הביא לשלושה דו"חות ביקורת חמורים של מבקר המדינה בתוך שמונה שנים, שבהם נכתב שתפקוד העורף במצבי חירום כושל משום שלא הוסדרו סמכויות הגופים השונים. הריב הוביל גם לפירוק המשרד להגנת העורף בידי השר גלעד ארדן ב-2014, לאחר שזה הגיע למסקנה כי חוסר הנכונות של פיקוד העורף להישמע להוראות המשרד מרוקן את המשרד מתוכן.

הפיקוד האחוד שיפר את מערך הכבאות

לאחר שנות הסכסוך הארוכות, וחוסר הבהירות בנוגע לפוסק האחרון במצבי החירום בעורף, נראה כי מאז צוק איתן השתרר סדר היררכי חדש. אף שלא נעשה שינוי חוקי בסמכויות הגופים השונים, טרייבר מדווח כי התקבעה נורמה שלפיה המשטרה היא הגוף הקובע - היא האחראית על האירועים בעורף, וכל הגופים המעורבים, לרבות פיקוד העורף, הכפוף על פי חוק לרמטכ"ל בלבד, נשמעים לה.

"בשנתיים האחרונות", אומר טרייבר, "נעשו פעולות שהבהירו את חלוקת האחריות, ונקבע כי משטרת ישראל היא האחראית על האירועים המיוחדים בעורף. זה הגיוני - למשטרה יש הסמכויות והיכולת לנהל את האירועים, ולהבין מה נדרש בהם. פיקוד העורף פועל לצדה ומסייע לה, לפי בקשותיה".

הגופים האחראים על מצבי החירום בעורף

בנוגע למתח בין המשטרה לפיקוד העורף - בשאלה מי בכיר יותר - טרייבר טוען כי המתח הזה כבר חלף, וכי הדברים מסתדרים מעצמם בלי צורך בהגדרה משפטית של מי כפוף למי. לדבריו, ההתמחות של פיקוד העורף היא בחילוץ והצלה, והוא נהפך לדומיננטי יותר בשעת מלחמה - לפיקוד העורף סמכויות להפעיל צופרים ולהורות על פתיחת מקלטים, סגירת מוסדות ציבור או פינוי אוכלוסייה - אך גם כך חלוקת תחומי ההתמחות נעשית ברורה יותר. "והנה, באירוע הפעם המשטרה היא שהורתה על פינוי 60 אלף תושבים בחיפה, וזה נעשה באופן טבעי", אומר טרייבר.

חלוקת הסמכויות הטבעית יותר איפשרה לכל הגופים לפעול בשיתוף פעולה, ולנהל היטב את ריבוי השריפות - לרבות פינוי חלקים מחיפה. טרייבר חולק שבחים למערך הכבאות, שהתורפה הניהולית הקשה שלו נחשפה במלחמת לבנון השנייה וגם באסון הכרמל, אך מאז עבר מהפך מבני - הוא הועבר למשרד לביטחון פנים ונהפך לרשות ארצית בעלת פיקוד אחוד.

גם התקציבים שהוקצו לכבאות גדלו פי שניים ויותר, לרבות הקמת טייסת כיבוי. לדברי טרייבר, השינוי ניכר היטב: "ראיתי אותם פועלים באופן אחוד, עם חפ"ק שמנהל את כל הכוחות בארץ. מבחינתם, האירוע הפעם הוא כמו מלחמה כוללת, בגלל ריבוי השריפות במוקדים שונים בארץ. זה חייב התגייסות כוללת וניהול סדר עדיפויות. זה היה מרשים ביותר: היה אירוע קשה בבית החולים כרמל, שקשה מאוד לפנותו, והלהבות התקרבו אליו. החפ"ק של הכבאות קיבל החלטה הירואית להילחם בכל מחיר על הצלת בית החולים, תוך שהוא מסיט כוחות להגנה על בית החולים על חשבון בתים פרטיים שהושארו להישרף. זאת החלטה אכזרית, אך הכרחית".

קוצר ידיהם של משרדי הממשלה

לצד שלוש הזרועות העיקריות - משטרה, כבאות ופיקוד העורף - פעלה רח"ל כמתאמת פעולות של שאר משרדי הממשלה, וכן כמתאמת הפעולות בין הממשלה ולרשויות המקומיות. בתחומים אלה טרייבר מבחין בחולשה מסוימת. הוא מעיר על היעדר אחידות בפעילות הרשויות המקומיות, וגם על הקושי של הרשויות להתמודד עם חלק מהבעיות הכרוכות במצב חירום - כמו הצורך לפנות אוכלוסייה. "ראש העיר הטוב ביותר אינו יודע לפנות בית חולים סיעודי, כפי שנדרש בבית החולים פלימן בחיפה", אומר טרייבר. "את זה רק הממשלה יכולה וצריכה לעשות".

טרייבר משבח את העבודה של משרדי הממשלה שאינם מורגלים במצבי חירום - משרד הבריאות, שמפקח על הפינוי של בתי החולים בכרמל; המשרד להגנת הסביבה, שמטפל במצבי זיהום חריגים; משרד הרווחה, שמטפל באוכלוסיות המפונות; משרד הפנים, שניהל את מערך הפינוי; וכן משרד השיכון, שדואג לדיור חלופי - וציין כי בחלק מהמשרדים האלה פקידים התנדבו לעבוד יממות שלמות כדי להתמודד עם מצב החירום החריג.

בצלאל טרייבר
עופר וקנין

למרות הירתמותם, משרדי הממשלה, ובייחוד המחוזות שלהם, אינם מורגלים בעבודה במצבי חירום. בשל כך, רח"ל מנסה לקדם בימים אלה הצעת חוק שתרחיב את סמכויות משרדי הממשלה הרגילים בשעת חירום ותעניק להם סמכויות אכיפה. "למשרד התשתיות, למשל, אין סמכות להורות כיום לחברת החשמל כיצד לפעול במצבי חירום", אומר טרייבר. "אז אמנם במקרה של חברת החשמל אין בעיה, זאת חברה שיודעת להתגייס בשעת חירום, אבל העובדה שאין סמכויות בעייתית".

לדברי טרייבר, ניהול אירוע השריפות עובד עד כה מצוין בסך הכל, "אבל זה אירוע קל יחסית: מדובר בהרבה אירועים, אבל מקומיים בלבד, שנענים על ידי כל מערכת החירום הארצית - ולכן זה עובד היטב. זה לא מבחן אמיתי למצב חירום כלל ארצי. לכן ברור שלקראת אירוע חירום כולל צריך להמתין ולתקן את כוח הביצוע של הרשויות ואת מוטת השליטה של משרדי הממשלה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#