משתלה במכון שטיפת מכוניות - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

משתלה במכון שטיפת מכוניות

הסטארט-אפ ביו-עוז מיד מרדכי יגייס 50 מיליון דולר בלונדון לפי שווי של 100 מיליון דולר בשבועות הקרובים. החברה פיתחה טכנולוגיות לחיסון וריפוי צמחים ולמניעת הידבקותם במחלות

בחממות של קיבוץ יד מרדכי הצמחים נראים ירוקים מתמיד לקראת ההנפקה של חברת ביו-עוז החודש בשוק ה-AIM בלונדון. החברה העוסקת בפיתוח חיסונים טבעיים לצמחים גרמה לכל ענף הביו-טכנולוגיה הישראלי החבוט להתחיל לזקוף קומה ולחייך. במיוחד לנישה המצומצמת שלו, הביו-טכנולוגיה החקלאית, שזו לה ההנפקה הראשונה בחו"ל. בענף משוכנעים שמדובר בסנונית ראשונה שמבשרת את בוא האביב להנפקות חברות ביוטק ישראליות, בישראל ובחו"ל.

אחרי בדיקות קפדניות הודיע החתם הלונדוני שניתן לגייס לחברה 50 מיליון דולר לפי שווי של כ-100 מיליון דולר אחרי הכסף. זה אמנם שווי נמוך יחסית לציפיות בחברה ולאינדיקציות הראשונות שקיבלה בשוק, אבל זה בהחלט שווי שהופך את ההנפקה של הסטארט-אפ הישראלי שמעסיק כבר 40 עובדים לאחת ההנפקות הישראליות הגדולות בלונדון. הגיוס מיועד בעיקר לממן את תחילת השיווק של מוצרי החברה בחו"ל.

ביו-עוז הוקמה ב-96' בקיבוץ נחל עוז ונרכשה על ידי קיבוץ יד מרדכי ב-2000. את החברה מנהל גל ירדן, שהיה בין מקימיה. "ההנפקה מיועדת לתמוך במאמץ החברה לעשות צעד שיווקי שיוביל לשוק את המוצרים שהבשילו בתהליך מחקר ופיתוח (מו"פ) שנמשך שמונה שנים", אמר ירדן. "הפיתוחים נעשו עם גורמי אקדמיה בישראל ובחו"ל, בהם מכון וולקני, האוניברסיטה העברית בירושלים, מכון ויצמן, קונסורטיום אירופי שהחברה שותפה בו וקונסורטיום ישראלי שבו שותפות קומפיוג'ן, הזרע ג'נטיקס ותרביות ראש הנקרה".

מה מייחד את הפיתוח של החברה?

"החברה פיתחה קונצפט ייחודי לחיסון צמחים בגישה הדומה לחיסון אדם. על ידי החדרת גורמי חיסון טבעיים אנחנו מאפשרים לצמח להתמודד עם מגפות ובנוסף לשפר את איכות היבול. החיסון מבוסס על וירוסים מוחלשים שאינם עוברים בתורשה ואינם מתפשטים בסביבה. המוצרים מתאימים למחלות בדלועים - אבטיח, מלון, דלעת, מלפפון, קישוא ותפוחי אדמה - ולעצי פרי גלעיניים כאפרסק, שזיף, משמש ודובדבן. החברה פיתחה גם טכנולוגיה ייחודית שמאפשרת להחדיר את החיסון למאות אלפי צמחים ביום.

"בנוסף פיתחה החברה טכנולוגיה המיועדת לא רק לחיסון, אלא גם לריפוי צמחים ומבוססת על תהליך השתקה שמנטרל את גורם המחלה. הצמח מפעיל באופן טבעי מנגנוני הגנה נגד מחלות. המנגנונים מורכבים מרצפים קצרים של חומר גנטי, שנצמדים לגורם המחלה (פטוגן) ומשבשים את פעילותו. מצאנו דרך להגביר את כמות הרצפים הגנטים האלה ולהפעיל אותם בצורה יעילה במנגנון שדומה לנוגדנים בגוף האדם. אנחנו גורמים להם להשתכפל בכמות גדולה יותר בצמח. שיטות אלה כבר אושרו על ידי ארגונים לחקלאות אורגנית בישראל ובאירופה".

כיצד מוחדר החיסון לצמח?

"גורם החיסון מוחדר לרקמות הצמחים בתהליך הדומה להזרקה. פיתחנו גישה שמאפשרת לירות את החלקיקים לרקמת הצמח. הצמחים עוברים במעין מנהרה והתהליך נראה כמו משתלה במכון לשטיפת מכוניות. ישנה מערכת שעובדת בשדה באמצעות ירי ידני, ואנחנו עובדים על מערכת שתהיה נישאת בטרקטור".

אתם עוסקים גם במניעת מחלות בצמחים, בנוסף לחיסון וריפוי?

"החברה פיתחה אסטרטגיית מניעה שעיקרה הרחקת חרקים נושאי מחלות מהצמח. המערכת מבוססת על שימוש ביריעות רשת צפות על פני הצמח, שמגוננות עליו מפני החרקים. את השלב החיוני של האבקת צמחים על ידי דבורים אנחנו משיגים באמצעות מניפולציה תקשורתית על הדבורים. מצאנו דרך לשכנע דבורים לעבוד מתחת לרשת. הפתרון ישים בעיקר לקבוצת מחלות שנקראת וירוסי ג'מיני, שמועברות על ידי כנימות עש הטבק. הגידולים הרגישים לכנימות אלה הם עגבניות, אבטיחים ומלונים".

יש לכם הכנסות?

"המוצרים נמכרים לחקלאים בישראל בפחות ממיליון דולר. בתקופה הקרובה החברה אמורה לקבל רשיון מסחרי למוצרים ולטכנולוגיות באנגליה ובמדינות נוספות באירופה, ובהמשך במכסיקו. הייחוד של הרשיון הוא בכך שהרשויות ראו בטכנולוגיות אלה פתרון ייחודי ומהפכני, שמונע את הצורך להתמודד עם רישוי מוצרים מהונדסים גנטית, שנתקלים בהתנגדות עזה באירופה. למעשה, הרשויות אימצו את הקריטריונים ואת נהלי האיכות של החברה כחלק מהרשיון".

מה גודל השוק של המוצרים שאתם מפתחים ומי המתחרים שלכם?

"על פי תחזיות של חברות כמונסנטו, סינג'נטה ובאייר, בעשר השנים הקרובות יגיע השוק העולמי למוצרים מסוג זה ל-3 מיליארד דולר והוא עשוי לגדול פי עשרה ב-25 השנים הבאות. הטכנולוגיות המתחרות הן מסוג שונה, בעיקר טכנולוגיות טיפוח קלאסי של צמחים, או טכנולוגיות טראנסגניות. ישנן גם שיטות מניעה עקיפות, שברובן לא מספיק יעילות".

קיבלתם שווי גבוה יחסית לחברות סטארט-אפ ישראליות. איך אתה מסביר את זה?



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#