רגיעה בענף האבטחה: מספר העובדים ירד ב-15 אלף - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

רגיעה בענף האבטחה: מספר העובדים ירד ב-15 אלף

תחושת הביטחון היחסית גרמה לצמצום במספר השומרים והמאבטחים בבתי העסק, בשכר בענף ובהיקף ההכנסות של החברות

דימיטרי מירוסלבסקי, שומר במקצועו, נהנה מתחילת 2001 ובמשך כשלוש שנים נוספות מתעסוקה מלאה. בשנה הראשונה הוא שימש סלקטור בקניונים בנתניה ובחדרה ובשנתיים שלאחר מכן שמר בכניסה למסעדות גדולות בתל אביב. היו אלה השנים של פיגועי טרור רצופים שיצרו ביקוש גבוה לשומרים ומאבטחים ומירוסלבסקי חש שבידיו כוח מיקוח במשא ומתן שניהל עם כל מעסיק חדש בעניין תנאי העסקתו. בשלוש השנים הללו הוא הצליח להשתכר יותר משכר המינימום במשק - שהוא כיום 17.95 שקל בשעה.

כיום, לנוכח הרגיעה הביטחונית היחסית, התהפך הגלגל לרעת מירוסלבסקי. שוק השומרים והמאבטחים משחק שוב לטובת המעסיקים. מספר מקומות העבודה המוצעים לשומרים ומאבטחים קטן לעומת ההיצע הגדול יחסית של מועמדים המבקשים לעבוד בתחום זה. התוצאה: מירוסלבסקי מתקשה כיום למצוא תעסוקה קבועה כשומר או מאבטח. כאשר הוא כבר מצליח להיקלט בתפקיד זה, שכרו נמוך יותר כפי שהיה לפני שנה או שנתיים ובדרך כלל אינו גבוה יותר משכר המינימום במשק.

"הציבור פחות חושש כיום מפיגועי טרור מכפי שחשש לפני שנה ושנתיים", אומר דוד לוי, הבעלים של חברת "שמירה וביטחון", החמישית בגודלה בענף. לדבריו, תחושת הביטחון היחסי החזירה את הציבור למקומות הבילוי והקניות וחלק מבתי העסק שבעבר הקפידו להציב שומר בכניסה, כבר אינם טורחים לעשות זאת.

"מקומות גדולים והומי אדם, כגון קניונים, מגרשי ספורט סגורים, מלונות, בתי קולנוע ואולמות שמחה, ממשיכים להעסיק שומרים ומאבטחים גם כיום, לאחר הירידה בעוצמת האינתיפאדה, מכיוון שהמשטרה והרשות המקומית מחייבות אותם לעשות זאת", אומר לוי. "עם זאת, הצטמצם מספר השומרים והמאבטחים המועסקים בכל אחד ממקומות אלה. כך לדוגמה, אולם אירועים שב-2003 העסיק שלושה שומרים ומאבטחים, מסתפק כיום בשניים ולעתים הוא מחליט שדי לו בשומר אחד".

לדבריו, חנויות בינוניות בגודלן, פאבים, מסעדות ובתי קפה, שבתקופת שיא הפיגועים הקפידו להציב שומר בכניסה לבית העסק, ויתרו לגמרי על הרעיון כדי לחסוך בעלות השכר הכרוכה בהעסקת השומר.

"מי שיילך כיום לאורך אחד מרחובות העסקים המרכזיים של תל אביב, כגון אלנבי, בן יהודה או דיזנגוף, לא יבחין בשומר בכניסה לאחד מבתי העסק", אומר לוי.

ענף האבטחה והשמירה שבימי שיא האינתיפאדה הגיע למחזור נאה בסכום כולל של 8-7מיליארד שקל בשנה, מגלגל כיום, לפי הערכות, 6-5 מיליארד שקל, עקב הירידה בגיוס של מאבטחים ושומרים. המספר הכולל של העובדים בחברות השמירה בימי האינתיפאדה היה 105 אלף, ואילו כיום הוא מגיע ל-90 אלף - ירידה של 14.3%. במקביל, השכר הממוצע בענף ירד ב-7%-5% והוא נמנה עם שלושת הענפים במשק המשלמים לעובדים את השכר הנמוך ביותר, יחד עם ענף המלונות והניקיון. רוב החברות המעסיקות עובדי אבטחה ושמירה מעסיקות גם עובדי ניקיון וזו הסיבה לכך שהשכר של קבוצות העובדים הללו דומה.

הפרופיל של השומר המוצב בכניסה לקניון או המלון והפרופיל של המאבטח שמתפקידו גם להסתובב בתוך המתחם, מורכב משתי קבוצות אוכלוסייה שונות של החברה הישראלית. מצד אחד, רבים מהשומרים והמאבטחים הם צעירים, משוחררי צה"ל, הנהנים ממענק חד-פעמי של 7,000-5,000 שקל בגין עיסוקם ב"מקצוע מועדף" (הניתן רק למאבטחים של מוסדות חינוך ואוטובוסים) או סטודנטים הרואים בעיסוק זה עבודה זמנית. מצד שני, לא מעטים מהעוסקים בענף הם עולים חדשים בגילאי 40 ו-50. חלקם הם בעלי השכלה אקדמית ממדינות מוצאם שלא נקלטו כאן במקצועם המקורי.

לטענת מנהלים של חברות שמירה, אזרחים ערבים אינם נקלטים כמעט בענף. "שום לקוח שלנו אינו מוכן להעסיק ערבים כמאבטחים, שומרים או סלקטורים", הם מסבירים.

לדבריהם, התירוץ של הלקוח המסרב לכך שחברת השמירה תשגר לבית העסק שלו שומר ערבי הוא שעובד זה לא שירת בצה"ל, ולפיכך הוא בעל מיומנות נמוכה בתחום הפעלת נשק בעת חירום. "לעומת זאת, כמעט שום לקוח לא גילה התנגדות להעסקת שומר דרוזי או צ'רקסי".

מנהלת עמותת קו לעובד להגנה על עובדים ישראלים וזרים, חנה זוהר, אומרת שענף השומרים והמאבטחים מתאפיין בניצול גורף של העובדים, אף כי מדובר בישראלים ולא בעובדים זרים הפוחדים מגירוש. "נתחיל מכך ששומר או מאבטח מקבל את שכרו לפי שעות, שכן לא קיים בענף שכר חודשי כמו ברוב ענפי המשק. שנית, כמעט כל השומרים מקבלים שכר מינימום של 17.65 שקל לשעה, ורק מי שמתקדם במעמדו והופך לאחראי משמרת, עשוי להשתכר עד 25 שקל לשעה. גם אלה שמשתלבים ביחידה לאבטחת אישים זוכים לקבל 25 שקל לשעה". לטענתה, חברות שמירה רבות שמתמודדות במכרזים הכוללים את הקריטריון של תשלום שכר גבוה יחסית לשומרים, כגון 23 שקל לשעה, משלמות בסופו של דבר לשומרים את שכר המינימום של 17.95 שקל לשעה ומשלשלות את ההפרש לקופתן.

לדברי זוהר, מסכת הניצול של השומרים והמאבטחים נמשכת גם בנוגע לחישוב שכר המינימום עצמו. "בניגוד לפסיקות המשפטיות, חברות השמירה נוהגות להתחכם: הן כוללות בתוך 17.95 השקלים את הזכויות הסוציאליות, כגון: ביגוד, דמי מחלה ודמי הבראה, אף על פי שעליהן לשלם זכויות אלה בנפרד", היא אומרת.

"וזה עוד לא הסוף", אומרת זוהר, "קו לעובד מקבלת עשרות תלונות מדי חודש משומרים שלא קיבלו תשלום עבור עבודה בשעות נוספות או שנקנסו בסכום גדול על נזק שגרמו בשוגג לציוד כלשהו, כמו מכשיר הקשר. הקנס מוטל על השומרים הללו מבלי שהם יודעים באמת כמה שילמה החברה עבור התיקון, שלא לדבר על כך שעצם הטלת הקנס היא בלתי חוקית".

לטענת זוהר, הסיבה לכך שקיים ניצול גורף של כוח אדם בענף השמירה והאבטחה טמונה במכרזים שמפרסמים המעסיקים הגדולים של שומרים ומאבטחים - משרדי הממשלה, רשויות מקומיות וחברות ממשלתיות. גופים אלה, המרבים לפרסם מכרזי אבטחה, מעדיפים לקבל את ההצעות הזולות ביותר, כלומר הזוכות במכרזים הן חברות האבטחה המשלמות לעובדיהן את השכר הנמוך ביותר.

"רק גופים בודדים ערים לסכנת הניצול של שומרים ומאבטחים", אומרת זוהר. לדבריה, אחד הגופים הללו הוא עיריית חיפה, הנוהגת למסור לעובדים אלה מידע מלא על זכויותיהם. עירייה זו מציינת בפנייתה לשומרים המועסקים בה כי שכרם ברוטו הוא 23 שקל לשעה, וכי הם זכאים לתוכנית פנסיה לאחר שנה רצופה של העסקה. במכתבה לשומרים העירייה גם מציינת את שמו של עובד מטעמה המוסמך לטפל בכל בעיה של אי תשלום השכר במלואו. גם קופת חולים כללית טורחת למסור לשומרים המועסקים בה דף המפרט את זכויותיהם.

"מתן מידע לשומרים ולמאבטחים המזהיר אותם מפני ניצול, הוא תמיד פרי יוזמה פרטית של עובד פנימי של המוסד", אומרת זוהר, "ולא של ההסתדרות".

ענף האבטחה

* המחזור ירד מ-8-7 ל-6-5 מיליארד שקל בשנה

* מספר העובדים ירד ב-14.3% ל-90 אלף

* השכר הממוצע ירד ב-7%-5%



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#