הוצאות השכר בשיא: כ-20 מיליארד שקל מתקציב הביטחון - לשכר וגמלאות - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הוצאות השכר בשיא: כ-20 מיליארד שקל מתקציב הביטחון - לשכר וגמלאות

שכר אנשי הקבע ב-2013 מסתכם ב-10.4 מיליארד שקל - זינוק של 37% מאז 2006 ■ לשם השוואה, שיעור האינפלציה באותן שנים היה רק 19.3% ■ תקציב הגמלאות של מערכת הביטחון גדל בשלוש שנים האחרונות ב-56% - ומשאיר פחות כסף להצטיידות

227תגובות

תקציב הביטחון השנה לנושאי שכר, גימלאות, שיקום ותשלומים למשפחות מגיע לסכום שיא של 18.6 מיליארד שקל - יותר מתקציב המשרד לביטחון פנים, מתקציב ההשכלה הגבוהה בישראל ומתקציב משרד הרווחה. ב–2014 ובכל אחת השנים שאחריה הסכום הזה צפוי להיות גבוה עוד יותר, כי ככל הנראה מתוכנן גידול ניכר בתקציבי הגמלאות והשכר, וגם השיקום והמשפחות.

מנתונים רשמיים שפירסם האוצר על תקציב 2013, באתר מאגרי המידע הממשלתיים, עולים פרטים חדשים על הוצאות מערכת הביטחון השנה בסעיפי שכר אנשי הקבע וחיילי הסדיר. הפרטים, החסויים עד כה, מסבירים את הסיבה למצוקה שאליה נקלע תקציב הביטחון ב–2014.

כתבות נוספות באתר TheMarker:

חושבים לקנות בית פרטי בארה"ב? לא בטוח שזה ישתלם לכם

מחירי הדירות גבוהים מדי? הפתרון היצירתי שלא חשבתם עליו

אמיל סלמן

תקציב מערכת הביטחון נטו ל–2013 הוא 52.8 מיליארד שקל. הסיוע האמריקאי לתקציב מסתכם ב–9.9 מיליארד שקל. כלומר, תקציב הביטחון ממקורות משלם המסים הישראלי הוא 42.9 מיליארד שקל. מתוך סכום זה, 18.6 מיליארד שקל ‏(43.4%‏) מוצאים לנושאי שכר, גמלאות, שיקום ותשלומים למשפחות. כשהוצאות אלה גדלות בערכים מוחלטים - הוצאות מערכת הביטחון להתעצמות ושכלול יכולות הלחימה של צה"ל קטנות. זאת הבעיה של מערכת הביטחון, שלא נפתרה על ידי הקבינט המדיני־ביטחוני בישיבה שקיימה בנושא ביום חמישי.

1. בשל הסכמים ששר הביטחון הקודם, אהוד ברק, והרמטכ"ל הנוכחי, בני גנץ‏, נלחמו עליהם בשיניים, תקציב הגמלאות של מערכת הביטחון וצה"ל קפץ בשנים האחרונות בצורה דרמטית, מ–4.3 מיליארד שקל ב–2011 ל–6.8 מיליארד שקל ב–2014 - גידול של כ–50%. הקפיצה הגדולה הזו תימשך גם ב–2015 ו–2016, בשל ההסכם שהושג לפני יותר משנה בין האוצר למשרד הביטחון, על הגדלת קצבאות גמלאי צה"ל כפיצוי על המעבר של אנשי הקבע בצה"ל מפנסיה תקציבית לצוברת.

מדובר בבעיה מקרו־כלכלית. כלומר שר הביטחון והרמטכ"ל נלחמו בשבועות האחרונים במידה רבה לא על הגדלת תקציב ההתעצמות של צה"ל, אלא על ההטבות למשרתים בצבא, בעיקר אנשי הקבע, בעבר ובהווה. למרבה הפלא הם זכו לתמיכה בקבינט מראש הממשלה, בנימין נתניהו, ומשרים אחרים. לאכזבתם, המספרים של הגדלת נטל הגמלאות לא נפתרו לגמרי והם ירדפו אחריהם בשנה הבאה ובשנים הבאות.

2. מהנתונים החדשים עולה כי שכר אנשי הקבע ב–2013 הסתכם ב–10.4 מיליארד שקל, כלומר כרבע מכל תקציב הביטחון ממקורות ישראליים. רק לארבעה משרדי ממשלה תקציב גבוה מזה ‏(ביטחון, חינוך, בריאות וביטחון פנים‏). בנוסף, סכום זה מהווה קפיצה של 38% לעומת שכר אנשי הקבע ב-2006, 7.6 מיליארד שקל. קפיצה משמעותית לאור העובדה שהאינפלציה באותה תקופה היתה רק 19.3%.

הצבא התחייב להוריד את מצבת אנשי הקבע בשנים האחרונות, אך בפועל אנו יודעים כי המצבה רק גדלה בעקביות. עם הגידול במספר אנשי הקבע גדל גם שכרם בעקביות עד שהגיע לכ–25% מתקציב מערכת הביטחון בשקלים, הסעיף הכבד ביותר בתקציב.

לתופעה הנקראת שכר אנשי הקבע נלווית תופעה חריגה, חסרת תקדים בהיקפה בשירות הציבורי, שכן מדי שנה השכר בפועל גבוה בהרבה מהשכר המאושר. כך, ב–2006 אושר לאנשי הקבע שכר של 6.7 מיליארד שקל בעוד השכר בפועל הגיע ל–7.6 מיליארד שקל - חריגה של 12.4%. ב–2012 היה השכר המאושר 8.4 מיליארד שקל בעוד השכר בפועל זינק ל–10.2 מיליארד שקל - חריגה של 22%. כלומר, ייתכן שרוב התוספת לתקציב הביטחון הולכת להשלמת הפערים בהוצאות השכר.

דו"ח ברודט ל–2008–2017 קבע כי צה"ל צריך להתייעל ב–30 מיליארד שקל, וכי הכספים שייחסכו יוקדשו כולם להתעצמות. ההמלצה לא יושמה ולא תיושם על ידי מערכת הביטחון. גם ההבטחות להסכם עם חברת מקינזי לייעול כוח האדם בצה"ל נותר על הנייר לבד.

לא רק שכר אנשי הקבע מכביד על התקציב. נתוני האוצר חושפים כי שכר עובדי משרד הביטחון השנה יגיע ל–884 מיליון שקל, שכר האזרחים עובדי צה"ל יסתכם ב-2.3 מיליארד שקל, שכר עובדי יחידות הסמך יגיע ל–1.1 מיליארד ושכר חיילי החובה ל–1.2 מיליארד שקל.

3. במהלך הדיונים בין נציגי האוצר לנציגי משרד הביטחון, שוב עלתה השאלה מי ינהל את תשלומי הגמלאות של מערכת הביטחון ומי יטפל בנכי צה"ל.

לצבא יש אינטרס להוציא את הוצאת הביטחון לגמלאות, לנכים, ולמשפחות, מתקציב הביטחון שכן מהלך כזה יוריד את גובה התקציב השנתי נטו לביטחון של מדינת ישראל מאזור ה–50 מיליארד שקל פלוס, לאזור ה–40 מיליארד שקל, מה שעשוי, לדעת קובעי המדיניות במשרד הביטחון, לשפר את מיצובה של המערכת בדעת הקהל המקומית. גם גודלו של תקציב הביטחון ביחס לתוצר המשק ולתקציב המדינה ייקטן. הוצאת תקציבים אלה מתקציב הביטחון קריטית, שכן הם צפויים לגדול בצורה משמעותית. במערכת הביטחון טוענים כי מדובר בתקציבי הגדלים בקצב מפחיד. הפער בין תקציב הגמלאות ל–2014 ו–2012 הוא 56%.

אבל לאן מעבירים את התקציבים האלה? למרבה האבסורד מינהלת הגמלאות במשרד האוצר משרתת את כל עובדי המדינה, אבל לא את הגופים הביטחוניים, שלכל אחד מהם מערכת גמלאות נפרדת עם המנגנון הנדרש.

במערכת הביטחון אומרים עתה כי עלות הגמלאות לעובדי משרדי הממשלה אינה מוטלת על תקציב המשרדים, אלא על האוצר. לפיכך, אומרים במשרד הביטחון אין סיבה שתקציב הגמלאות יהיה חלק מתקציב הביטחון .

במשרד האוצר מסכימים עקרונית לטענה ומוכנים לדרישת משרד הביטחון אבל בתנאי שמי שיקבע, לאחר המעבר, בכל נושא זכויות הגמלאים יהיה האוצר ורק האוצר, בהתאם להחלטות הממשלה - ולא משרד הביטחון. כלומר, האוצר מוכן לשינוי - אם כל הסמכויות עוברות אליו. אבל מערכת הביטחון מסרבת לכך, ומבקשת: אנחנו נקבע את תנאי הפנסיה - ואתם תשלמו. גם בנושא הנכים עמדת מערכת הביטחון דומה.

במסגרת החלטת הקבינט המדיני־ביטחוני ביום חמישי על תוספת של 2.75 מיליארד שקל לתקציב הביטחון הוחלט גם על הקמת ועדה ציבורית לבדיקת תקציב הביטחון על כל סעיפיו. סביר להניח כי ועדה זו תתייחס גם לשאלה אם להוציא את נושא הטיפול במערכת הגמלאות והשיקום בצה"ל ממשרד הביטחון.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#