"לנפט פוטנציאל גדול יותר מהגז להיות המשאב הלאומי של ישראל" - חיפושי גז ונפט - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"לנפט פוטנציאל גדול יותר מהגז להיות המשאב הלאומי של ישראל"

הגיאולוג ג'פרי וולטר, שהיה שותף לתגליות הגז של ים תטיס ותמר, "חצה את הקווים" לקידוחי הנפט ומונה למנכ"ל אדירה, שמתכננת שלושה כאלה בישראל ■ "ישראל רושמת בכל יום צ'ק של 26 מיליון דולר לאזרבייג'אן, וזה כסף שיכול להישאר פה"

19תגובות

"תחום הגז בישראל גדול מאוד כיום. הייתי הגיאולוג של נובל אנרג'י בקידוחי נועה, מארי B ותמר, אבל אני מאמין שדווקא לנפט יש פוטנציאל גדול בתור המשאב הלאומי של ישראל" - כך אומר ג'פרי וולטר, מנכ"ל חברת הקידוחים הקנדית אדירה אנרגיה, בראיון ראשון ל-TheMarker.

וולטר, שבילה את מרבית חייו המקצועיים בחברת הקידוחים נובל אנרג'י וכיהן עד 2009 כסגן נשיא החברה לאירופה והמזרח התיכון, גויס לפני שמונה חודשים בידי אדירה כדי להוביל את פעילות הפיתוח של שלושת רישיונות הקידוח שבהם היא מחזיקה במים הרדודים שלחופי ישראל: גבריאלה, יצחק ושמואל (ראו מפה).

עמ 24 נובל אנרג'י
אלבטרוס

אלא שבניגוד לפעילות הרווחת בענף הקידוחים בישראל, החליטה אדירה שלא להתמקד בחיפושי גז טבעי, אלא לנסות ולהגיע אל "הזהב השחור", אף שזה איכזב במשך עשרות שנים את היזמים בישראל.

"אתרי הקידוח לנפט נמצאים ברצועה הקרובה יותר לחוף, בעוד שאזורי הגז מרוחקים יותר, ולכן קשים יותר לפיתוח בגלל המרחק ועומק המים", מסביר וולטר את הרציונל שעומד מאחורי ההחלטה. "הקידוחים המתוכננים במים הרדודים של ישראל נעשים בעולם כבר 30-40 שנה, הם מאוד שגרתיים, ובעולם יש הרבה ניסיון לגביהם. יש בישראל תשתית צינורות נפט שתוביל אותו, אם יתגלה, לבתי הזיקוק. אנחנו רוצים להיות אחת החברות הראשונות למסחר את הנפט הזה, ואנחנו מאמינים שזה יהיה מאוד משמעותי לישראל מבחינת השחרור שלה מהתלות בנפט זר".

"מה שרוב תושבי ישראל לא מבינים הוא שבכל יום מגיעות לישראל מכליות נפט גדולות, כי ישראל צורכת 238 אלף חביות נפט ביממה. זה הרבה מאוד", אומר וולטר. "מחיר הנפט הגיע באחרונה ל-114 דולר לחבית. כלומר, ישראל רושמת בכל יום צ'ק של 26 מיליון דולר לאזרבייג'אן וליצרניות הנפט האחרות. כשאנחנו נפיק את הנפט, הכסף הזה יוכל להישאר פה, ותקבלו גם את המיסוי ואת התמלוגים מההפקה. לכן אנחנו חושבים שזה מאוד חשוב, לא רק לאדירה אלא גם לישראל, להתייחס לנפט כפי שעד היום התייחסו כולם לגז הטבעי".

וולטר ממהר כמובן להכתיר את פעילות אדירה בהצלחה, אף שזו טרם קדחה לחופי ישראל, אך חזונו מפתיע גם לנוכח בחירתה של נובל אנרג'י להתמקד דווקא ברישיונות הגז שהיא מחזיקה בלב ים, חרף המורכבות הטכנית הגדולה שכרוכה בפיתוחם, במקום לפנות לנפט. "כשהייתי בנובל, ידענו על הנפט הזה", משיב וולטר לתהייה. "הפוקוס שלנו היה על הגז, כי הרזרבות היו גדולות, ולא ניתן להחזיק במספר רישיונות בלתי מוגבל. כמו כן, השתמשנו במידע שהושג בזכות הנפט שהתגלה בעבר ברישיון גבריאלה למשל כדי להחליט על ביצוע הקידוח בלווייתן".

הקידוח של אדירה ברישיון גבריאלה שמול חופי גוש דן צפוי אמנם בתחילת 2013, אך למעשה הרישיון נקדח כבר ב-1994 על ידי חברת ישראמקו, שאף מצאה בו נפט. קצב הפקתו, עם זאת, היה נמוך - כ-800 חביות ביממה - ולא הצדיק את המשך הפיתוח במאגר, והאסדה נתקלה בקשיים.

"כשישראמקו קדחו את הבאר, הם נתקלו בקשיים טכניים רבים. לקח להם 277 יום לקדוח אותה, ואנחנו חושבים שנצליח לעשות זאת ב-115 יום, כי יש לנו ניסיון עשיר יותר. בנוסף, ב-1994 מחירי הנפט נעו סביב 20 דולר לחבית, וזה פשוט לא השתלם אז. כיום המצב שונה. אנחנו מחפשים נפט שכבר נמצא בעצם. הוכיחו שהוא שם, והפיקו 800 חביות ביום. אנחנו משתמשים במומחיות של 2012, ועכשיו קל יותר לקדוח וזה יותר משתלם.

"בנוסף, כשקדחו את הבארות בעבר, לא היו בידי היזמים סקרים סיסמיים תלת ממדיים, ולא היה להם את הסיוע הטכני שמעניקה לנו Halliburton (ענקית הנדסת הנפט האמריקאית, א"ט), למשל", אומר וולטר. "באדירה מיצו את הנתונים שהתקבלו ב-1994, צירפו לנתונים החדשים, והסתבר שהבאר שנקדחה ב-1994 לא היתה במיקום האופטימלי, ולכן אנחנו נקדח במיקום קצת שונה.

"יש לנו סקרי תלת ממד, שעשינו בטכנולוגיה שלא היתה בשימוש לפני כן בישראל. גם אסרטגיית הקידוח שונה. השכבות הגיאולוגיות באזור סדוקות ושבורות, ומזכירות קצת קוביות קרח. הבאר המקורית נקדחה בסלע, ועדיין מצאה נפט. אנחנו נכוון לסדקים, וכך יהיה לנו סיכוי טוב מאוד להפיק כמות מסחרית".

"אין היגיון לגייס הון כיום בתל אביב"

אדירה היא חברה ציבורית שנסחרת בבורסה בטורונטו ורוב מניותיה בבעלות קנדית. עם בעלי המניות הישראלים נמנית קרן BRM של אלי ברקת, מבעלי בית ההשקעות דש אייפקס. בראיון שהעניק לפני שנה המנכ"ל הקודם של אדירה ומנכ"ל משרד התשתיות לשעבר, חזי קוגלר, הבהיר כי בכוונת החברה לצאת בהנפקה קרובה בבורסה של תל אביב. אלא שמאז גייסה אדירה דווקא בקנדה, בעיקר מהמשקיעים הקיימים.

"הכנו כבר את כל המסמכים הדרושים, כדי שנוכל להנפיק כשיגיע הזמן המתאים", אומר וולטר. "הצטרפתי לאדירה בפברואר, וקשה לי להתייחס למה שנאמר לפני כן. אבל מאז, השוק הגלובלי נמצא בקשיים. אין היגיון בללכת לגיוס בשווקים כמו תל אביב, עד שנרגיש שיכולה להיות לנו הזדמנות טובה".

עמ 25 ג'פרי וולטר ועמוס לסקר
עופר וקנין

בשבוע שעבר פירסמה נובל אנרג'י הערכה שלפיה קיימת הסתברות של 25% למציאת נפט בשכבת הסלע שמתחת למאגר הגז בלווייתן, ואמדה את נפחו בטווח שבין 210 מיליון ל-1.5 מיליארד חביות נפט. הפוטנציאל הגדול שיכנע את נובל ושותפותיה למאגר לווייתן לחכור אסדה מיוחדת לקידוח במים עמוקים, לאחר שניסיונותיה להגיע לשכבות העמוקות באמצעות האסדות שלה עצמה לא צלחו. במקביל, פועלת גם שמן לביצוע קידוח נפט במים הרדודים, מול פלמחים.

"אם יימצא נפט, זה יאשרר את הפוטנציאל של גבריאלה, וככל שימצאו יותר נפט - כך יהיה טוב יותר, כי יש לנו את הרישיונות הכי טובים להפקה שלו - קרוב לחוף ובמים רדודים", אומר וולטר.

אלא שנתוני קידוחים שנראו מעודדים על הנייר התבררו באחרונה כרחוקים מהמציאות. ברישיון גבריאלה, כ-25 ק"מ מחופי גוש דן, אדירה מחזיקה 15%, ושותפתה הגדולה בו היא מודיעין אנרגיה, שבשליטת אי.די.בי פיתוח וצחי סולטן, המחזיקה ב-70%. ברישיון שמואל, על קו החוף של אשדוד, מחזיקה אדירה 41.3%, ו-30% נוספים מוחזקים על ידי GGR, שותפתה של מודיעין בקידוחי מירה ושרה המאכזבים. בקידוח נוסף שבו שותפה מודיעין, שמשון, התגלה באחרונה כי כמות הגז היא רק כרבע ממה שהוערך לפני הקידוח.

"אני סומך מאוד על מודיעין. הם שותף חזק ופעיל", אומר וולטר. "בעסק הזה, אתה לא יכול להיות מוצלח כל הזמן. קודחים גם בארות יבשות, ומירה ושרה היו כאלה, למרבה הצער. אני בטוח שהם נתקלו בקשיים במהלך הקידוח, ושהיו להם סיבות טובות לקבל את ההחלטות שקיבלו במהלכו. אבל העסק לא מושלם, לא מצליחים כל פעם".

ובכל זאת, כיצד נובל, השחקן הגדול בשוק, ויתרה על כל רישיונות הנפט האלה?

"בישראל מותר להחזיק עד 12 רישיונות. לנובל יש כבר 12 רישיונות, ולכן הם לא יכולים לקחת עוד. אני לא יכול לדבר בשמם, אבל אני בטוח שהם היו רוצים להיות חלק מזה, אך הם לא יכולים".

"אנחנו מחפשים שותף עולמי"

לפני כחודש פירסמה ועדת צמח לבחינת המדיניות במשק הגז את המלצתה לאפשר יצוא של יותר מ-50% מהגז שיימצא לחופי ישראל, וכי הממשלה תשתתף "באופן פעיל" בתכנון תשתית משותפת לקליטת הגז הטבעי, כדי להנגיש את תשתיות הגז גם למאגרים קטנים.

"תהיה לזה השפעה על אדירה", אומר וולטר, ומכוון לאפשרות כי תגלית נפט עשויה להיות מלווה בגילוי מצבורי גז קטנים נלווים. "ועדת צמח היתה ברורה באמירה שהממשלה צריכה להשתתף בתכנון, כך שלא יהיו צינורות מיותרים בכל מקום. חלק ממה שהם אמרו היה שתישמר קיבולת בצינורות גם עבור מאגרים קטנים, כדי שהם יוכלו להגיע לשוק".

עמ 24 אינפו תור הנפט

מה אתה חושב על מסקנות הוועדה ועל קביעת הרף ליצוא?

"זה יהיה קשה, כי אפילו הוועדה עצמה חישבה את צורכי המשק ומצאה שיש הרבה גז לייצא. יצוא הוא הזדמנות גדולה לישראל".

חברות הגז נוטות להתלונן על הרגולציה בענף, ולטעון שהיא מבריחה יזמות מישראל.

"כשאתה נוסע הביתה ומוצא רמזור חדש שעוצר אותך בדרך, גם זה רגולציה. אף אחד לא אוהב רגולציה, אבל ישראל עושה זאת בצורה מאוד מחושבת. הרגולציה פה חדשה, כי לא היה בה צורך עד כה. לא היו פה גז ונפט. זה תהליך למידה עבור ישראל, וגם עבור החברות שצריכות להתמודד עם הרגולציה. לא הייתי אומר שזו בעיה, אלא תהליך למידה".

קידוחי הנפט קרובים מאוד לחוף, ולכן מדאיגים מאוד את ארגוני הסביבה. האם לא צריך להימנע מסיכון רצועת הים הקרובה לחופים, שבה ממוקמים הרישיונות שלכם?

"כחלק מהרגולציה, צריך להגיש תוכנית פעולה לשעת חירום, שכוללת מצופים שכולאים את הנפט ואמצעים לטיפול בתקלות אחרות. סטטיסטית, אסונות כמו זה שאירע במפרץ מקסיקו הם כל כך נדירים, שהקידוחים בכל רחבי העולם המשיכו בלי בעיה. גם בישראל, הקידוחים נקדחו בלי בעיה עד היום".

חוץ מקידוח הנפט בלווייתן, שבו פרצו מים מהבאר, והשותפות נאלצות להשקיע עשרות מיליונים באיטום.

"למיטב ידיעתי, אלה היו רק מים. אבל צריך לזכור שכדי לתדלק את המכונית שלך, לטוס לחו"ל ולייצר חשמל, אתה מביא לישראל כל יום מכליות נפט מאזרבייג'אן, שגם בהן יכולה לקרות תקלה. אני אומר, 'בוא נפחית את הסיכון הזה למינימום על ידי ייצור נפט מקומי'. זה האינטרס של ישראל, לא רק כלכלי, אלא גם אסטרטגי".

ועדת צמח שמה דגש נוסף על ניסיון להביא לכאן חברות נפט גדולות ("מייג'ורז"), שעד כה לא פעלו בישראל. מדוע לא רואים אותן באמת?

"דווקא שומעים באחרונה על חברות גדולות שבוחנות כניסה לישראל, ודלק פירסמה לא מזמן שהיא עומדת להכניס שותף ב-30% מהאחזקות שלה בלווייתן. אני חושב שזה רק עניין של זמן עד שייכנסו לפה המייג'ורז. כדי שחברה כמו טוטאל תיכנס, צריך פרויקטים שיתאימו לה. העניין הוא איך עושים כסף. אנחנו מאמינים שכשנוכיח שמאגרי הנפט מסחריים, גם חברות גדולות יתעניינו בהם. אנחנו מחפשים שותפים שייכנסו אתנו לתחום הנפט פה, כי 600 מיליון חביות זה הרבה מאוד".

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם