המשקיעים המקצוענים נערכים לסיבוב חדש בסחורות החקלאיות - האם הם צודקים? - MarketMoney - TheMarker

המשקיעים המקצוענים נערכים לסיבוב חדש בסחורות החקלאיות - האם הם צודקים?

מחירי החיטה, התירס והסויה עדיין רחוקים מהשיאים שרשמו לפני שלוש שנים, אך באחרונה הם רושמים עליות עקב עונת הגשמים החלשה במדינות רבות ■ האם מחירי הסחורות והמזון אכן עומדים לעלות שוב? ואם כן, כיצד יכול משקיע מהשורה להרוויח מכך?

בשבוע שעבר פורסם דו"ח מומחים של האו"ם שחקר את ההשפעות הצפויות של שינויי האקלים במאה הקרובה. מסקנתו העיקרית היתה כי צפוי מחסור במזון. אחת התחזיות המבהילות המופיעות בדו"ח מצביעה על אפשרות של הפחתה של 25% בכמות המיוצרת של כמה גידולים חקלאיים עיקריים, בהם חיטה, אורז ותירס.

הביקוש למזון נחשב באופן מסורתי לקשיח. אנשים עדיין צריכים לאכול. האתגר מצוי בצד ההיצע. מכיוון שמספרם של בני האדם החיים על פני כדור הארץ עדיין צומח בקצב מהיר, נשאלת השאלה - האם האנושות מסוגלת כיום לייצר יבולים חקלאיים בכמויות מספקות כדי להאכיל את כל אוכלוסיית העולם?

התחזית האפוקליפטית שפירסמו מומחי האו"ם לא צריכה לגרום לנו לדאגה אקוטית ביחס לשנים הקרובות. מדובר בטווח הארוך. למרות זאת, בשנים האחרונות עוסקת הקהילה הבינלאומית במרץ רב בניסיון להימנע ממשבר מזון בעתיד, ובמיוחד ממצב שבו לשיעור גבוה מאוכלוסיית העולם לא תהיה נגישות סבירה למוצרי מזון בסיסיים.

"כמגמה ארוכת טווח, גידול האוכלוסייה לצד סטגנציה (קיפאון) בגידול מקביל של שטחים חקלאיים מעובדים עלול להקשות על האכלת האנושות בעשורים הקרובים", מסביר בני אברהם, מנכ"ל קבוצת אופקים, העוסקת בניהול סיכוני שוק ומפעילה חדר עסקות חוץ־בנקאי.

"אוכלוסיית העולם גדלה בשנים 1961–2011 בשיעור של 120%, וצפויה לעלות ב–30% נוספים עד 2050. לעומת זאת, בשנים 1961–2011 שטחי החקלאות המעובדים גדלו ב–9% בלבד", ממשיך אברהם.

"התפתחות הטכנולוגיה החקלאית לצד שימוש בדשנים וקוטלי מזיקים איפשרו לנו להגדיל יבולים בשטחים הקיימים. אבל קיים חשש כי בטווח הארוך, התפתחות הטכנולוגיה לא תאפשר הגדלה של היבול בקצב העונה על הביקוש", מסכם אברהם.

הגורם המשפיע בטווח הקצר - מזג האוויר

שינויים בתפוקות המזון שנוצרים בטווח הקצר נובעים בעיקר מתנודתיות באקלים. בעונות שבהן היבולים נמוכים נרשמת קפיצה במחירי הסחורות החקלאיות.

ב–2010–2011 חווה העולם מיני־משבר מזון. זה קרה כאשר ארה"ב, יצרנית מזון מובילה ומעצמה חקלאית, חוותה חורף יבש במיוחד, ויבולי התירס והחיטה היו נמוכים. מחיר הסחורות החקלאיות הבסיסיות האמירו בתקופה זו והגיעו לשיא של כל הזמנים.

מחירי הסחורות החקלאיות זינקו בחדות בין יוני 2010 למרץ 2011. מדד הסחורות החקלאיות של סטנדארד אנד פור'ס קפץ בתקופה זו ב–100%. מדד דומה של חברת דאו ג'ונס זינק באותו זמן ב–82%.

בני אברהם
בני אברהם
צילום: תמר מצפי

ואולם, מאז חלה ירידה משמעותית במחירי הסחורות החקלאיות. מחיר החיטה למשל ירד מאז אמצע 2012 בכ–25%, מ–9 דולר לבושל ל–6.7 דולר. מחיר התירס ירד באותה תקופה ב–40% מ–8.2 דולר לבושל ל–5 דולר. מחיר פולי הסויה ירד אז ב–20%, ובשיעור דומה ירדו גם מחירי הסוכר. הירידה שנרשמה בחודשי הקיץ והסתיו של 2013 נבעה מציפייה לעונה חקלאית מצוינת בחצי הכדור הצפוני.

השנה, כך נראה, המגמה חוזרת ומתהפכת - ומחירי הסחורות שבים ועולים. מתברר שלא רק בישראל סבלנו מחורף שחון. גם ארה"ב, אוסטרליה וברזיל נאבקות השנה בבצורת.

ארה"ב, כאמור מגדלת היבולים החקלאיים הגדולה בעולם, נפגעה במיוחד מפגעי הבצורת, בעיקר באזורי הגידול העיקריים שלה - מדינות המערב התיכון, מדינות הדרום וקליפורניה. מושל קליפורניה, ג'רי בראון, אף הכריז על מצב חירום במדינה לאחר ש–2013 היתה השנה היבשה ביותר שתועדה אי פעם. פגעי מזג האוויר יוצרים אפוא מחסור ביבולים, ומשמשים כר נוח לעלייה במחירים.

מה חוזים המקצוענים

בארה"ב ישנם מנהלי השקעות שמתמחים בתחום הסחורות, ומשקיעים בהן באמצעות חוזים עתידיים שנסחרים בעיקר בבורסת שיקגו. קרנות אלו מגלות באחרונה סנטימנט "פרי" מובהק כלפי הסחורות החקלאיות. על פי מומחי ניהול הסיכונים של קבוצת אופקים, נכון לאמצע מארס, המסחר בחוזים על 13 הסחורות החקלאיות המובילות הנסחרות בבורסות בארה"ב מצביע כי רמת האחזקות מצד הקרנות המתמחות נמצאת בשיא של כשלוש שנים וחצי שנים.

"לראשונה מאז מארס 2011, הקרנות רכשו כמיליון חוזי רכש על עליית מחירי הסחורות (long) יותר מאשר חוזים על ירידת מחירי הסחורות (short). על כל חוזה שורט שנרכש נרכשו 31 חוזי לונג", מציינים באופקים. "נראה כי מנהלי קרנות הגידור האמריקאיות מהמרים על המשך עליית מחירים בסחורות החקלאיות".

תכניס לי שני תירס למיכל

גורם נוסף שמאיץ את עליית מחירי הסחורות החקלאיות הם מחירי האנרגיה הגבוהים. מדינות רבות מעודדות שימוש בתוצרת חקלאית (בעיקר תירס וסוכר) ליצירת דלק טבעי (אתנול) כתחליף לדלק. באופן הזה נוצר ביקוש נוסף לסחורות אלו.

ב–2011, כ–27% מכלל התירס שגדל בארה"ב יועדו לייצור אתנול. מגמה דומה קיימת גם בגידולי קני סוכר בברזיל, מדינה שבה השימוש באתנול הוא מהגבוהים בעולם.

"כל עוד מחירי הנפט יישארו גבוהים, יש לצפות כי שיעור גדל והולך של היבולים החקלאיים יופנה לטובת הפקת אנרגיה - ובהתאם ידחף את מחירי הסחורות כלפי מעלה", סבור אברהם.

חמשת אבות המזון

כאשר מדברים על משבר מזון בעולם מתכוונים, בעיקר לחמש סחורות חקלאיות המשמשות כבסיס התזונה ל–7 מיליארד תושבי כדור הארץ. חלק מסחורות אלו משמשות גם מזון לבעלי חיים, כלומר חומר גלם לגידול חיות לתעשיית הבשר.

עם סחורות אלו נמנות החיטה, האורז, התירס, הסויה והסוכר. מרבית המסחר העולמי בסחורות חקלאיות מתמקדת בסחורות אלה. קבוצה זו אחראית לכשני שלישים מהרכבו של מדד הסחורות החקלאיות של דאו ג'ונס.

למרות העליות של תחילת השנה הנוכחית, מחירן של חמש הסחורות הללו עדיין רחוק מהשיאים של 2012. חשוב עם זאת לזכור כי הסחורות החקלאיות שונות מעט זו מזו. כל אחת מהן מושפעת מתנאי השוק בצורה שונה.

תירס: מחיר התירס כיום הוא 5 דולר לבושל (בושל = 35.23 ליטר = 8 גלון) בבורסת שיקגו. מחירו עלה בכ–20% מתחילת 2014. ההתייקרות נבעה בעיקר מעונת הגשמים השחונה השנה בארה"ב, שהיא יצרנית התירס הגדולה בעולם.

חיטה: מחיר החיטה הוא כיום 6.7 דולר לבושל. גם הוא עלה בכ–28% מינואר ועד אמצע מארס 2014, ומאז ירד בכ–7%. גם מחיר החיטה מושפע מהבצורת בארה"ב.

סוכר: מחיר הסוכר נע כיום סביב 1.7 דולר לליברה (ליברה = 0.453 ק"ג). מחיר הסוכר החל לטפס במידה משמעותית רק בסוף ינואר 2014, בשל מיעוט גשמים בברזיל. בשיאו השנה, בתחילת מארס, עלה חוזה של סוכר 1.83 דולר לליברה. בתחילת 2012 שהה הסוכר במחירי שיא שנעו סביב 2.4 דולר לליברה.

סויה: מחיר פולי הסויה (14.6 דולר לבושל כיום) עלה ב–16% מסוף ינואר האחרון. מחיר הסויה עדיין רחוק מהשיא שרשם ב–2012, 17.7 דולר לבושל. ככלל, מחירי הסויה גבוהים יחסית לרמתם בשנים שלפני 2012.

מחירי הסויה נותרו גבוהים בשל מחסור שנוצר בשוק. מלאי הסויה בארה"ב מצוי כיום בשפל של עשר שנים, דבר התומך ברמת המחיר הגבוהה יחסית.

אורז: לעומת שאר הסחורות שהוזכרו, האורז אינו נחשב לסחורה חקלאית מובילה, ועל כן אינו נכלל במדדי הסחורות העיקריים שאחריהן עוקבות תעודות הסל. בהתאם, מחזורי המסחר בחוזי האורז מהסוגים השונים נמוכים יותר. מחיר האורז היה יציב יחסית בשלוש השנים האחרונות.

אי אפשר בלי כמה מילות אזהרה לסיכום: מחירי הסחורות יכולים להיות תנודתיים מאוד, ואיש אינו יכול לומר בוודאות מהו הכיוון שאליו הם הולכים. לפיכך, עבור משקיעים שנרתעים מסיכון ואינם יכולים לעמוד בו, עדיף לעמוד מהצד ולא להיכנס לשוק ההפכפך הזה.

איך משקיעים בסחורות?

סוחרים המתמקצעים בהשקעה בסחורות עושים זאת באמצעות רכישה ומכירה של חוזים עתידיים על סחורות שנסחרים בבורסות שיקגו ולונדון. כלי השקעה זה אינו נגיש לרוב המשקיעים, בין היתר בגלל היקף ההשקעה הנחוץ לרכישת כל חוזה (כמה עשרות אלפי דולרים).

תחזוקת הפוזיציות בבורסות הסחורות היא מסובכת יחסית. הסוחרים נוהגים "לגלגל" את החוזים, כלומר למכור את אלו שמתקרבים לפקיעה ולרכוש חוזים לטווח רחוק יותר. אי אפשר להשקיע בצורה הזאת בשיטת שגר ושכח. בשל כך, שוקי הסחורות בכלל והסחורות החקלאיות בפרט היו נגישים בעבר רק לשחקני שוק גדולים יחסית.

בשנים האחרונות חלה מהפכה בתחום ההשקעה בסחורות, עם השקת תעודות סל על כמה סחורות, בעיקר נפט, זהב וקבוצות של סחורות חקלאיות. עולם תעודות הסל הפך את שוק הסחורות לנגיש יותר למשקיעים מהשורה.

כיום קיימים שני מדדים בינלאומיים מובילים לסחורות חקלאיות: Dow Jones UBS Agricultural Index ו–S&P GSCI Agricultural Index. שני מדדים אלה, העוקבים אחר הסחורות החקלאיות המובילות בבורסת הסחורות של שיקגו, מהווים בסיס לשלל תעודות סל המספקות אופציה נגישה למשקיע.

בשוק הישראלי, חברת תעודות הסל קסם השיקה לפני כמה שנים תעודת סל העוקבת אחרי מדד Dow Jones UBS.

דרך אחרת להשקיע בסחורות היא לרכוש קרנות נאמנות שמתמחות בהשקעה במניות של חברות הנהנות מעלייה במחירי הסחורות.

ישנן קרנות המתמחות בהשקעה בחברות שמייצרות תוצרת חקלאית, ישנן כאלו שמתמחות באנרגיה, ישנם כאלו המתמחות במתכות וישנן קרנות שמשלבות בין כל התחומים. קרנות נאמנות כאלו נחשבות לכלי נוח יותר, ואולי גם ופשוט יותר להבנה עבור רוב המשקיעים.

עקבו אחרינו בטוויטר
עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות ישירות לפייסבוק
הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

שלח להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

שלח סגור להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
הצג את כל התגובות פתוחות
06
מקסימום טיפה אורז לבן
  • 23:20
  • 06.04.14

05
דניאל
  • 15:16
  • 06.04.14

יש להכריח את המשקיעים בסחורות חקלאיות לקבל את הסחורה עצמה ולאחסנה אצלו, אז נראה כמה באמת ישקיעו בסחורות הנ"ל.

04
חיים
  • 15:01
  • 06.04.14

אם מחירי הסחורות עולים- חברה שיש לה טכנולוגיה ליצור יותר סחורות בפחות כסף תהיה שווה המון. זו בדיוק הטכנולוגיה של אבוג'ן שנסחרת בישראל ובארצות הברית.

02
דניני
  • 23:15
  • 05.04.14

האם זה מוסרי לנצל משבר מזון כדי להרוויח כסף מהרעבים בעולם?
הסבר:
אם אין מספיק חיטה בעולם עקב בצורת, האם זה מוסרי שאקנה טונות של חיטה, שאני לא צריך, בגלל שאני יודע שבעולם השלישי יהיו חייבים לקנות את החיטה ממני אחרת לא יהיה להם מה לאכול???
זה שונה לגמרי מהשקעה רגילה במניות.

01
דודי
  • 23:13
  • 05.04.14

והתקשורת היא הדלק שמוסיפים למדורה...

פרוייקטים מיוחדים
הצעות מיוחדות