תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
התקשורת אשמה

כמה משפיע העיתון על מחיר המניה?

התקשורת משפיעה על המתרחש בשוק ההון, זה ברור וידוע, אבל איך חוזים את ההשפעה של ידיעה המתפרסמת היום בעיתון על מחיר המניה מחר? ■ כדי לענות על השאלה הזו, ד"ר שמעון כוגן משתמש באלגוריתמים שפותחו לטובת מודיעין צבאי, וסייעו בין השאר לעלות על עקבותיו של אוסמה בן לאדן

תגובות

ד"ר שמעון כוגן, שהצטרף השנה לסגל המרכז הבינתחומי בהרצליה ומרצה בבית ספר אריסון למינהל עסקים, "נפגש" לראשונה עם שוק ההון ב-1993. הוא היה אז מנהל תיקים בחברת הברוקרים בטוחה, וניהל בעיקר תיקי מניות.

די מהר הבין כוגן שכדי להעריך את שוויה של מניה, יש לדעת כיצד לעבד ולסנן אינפורמציה רבה, שחלק גדול ממנה הן ידיעות המתפרסמות בעיתונות ומזיזות את מחירי המניות - וניסה למצוא היגיון וסדר בתוך הכאוס הזה.

כוגן חבר לפרופ' יעקב בודוך מבית ספר אריסון למינהל עסקים, והשניים החלו לחקור את תזוזות מחירי המניות בתגובה לאינפורמציה לא צפויה.

לצד זאת, לא מעט פורשים מחיל המודיעין מנסים להתאים את שלמדו בשירות הצבאי לשימושים אזרחיים, שאחד מהם הוא שוק המניות הכולל גם הוא ים של אינפורמציה אלקטרונית. כוגן ובודוך חברו לפרופ' רונן פלדמן, בוגר יחידת מודיעין טכנולוגית וכיום חוקר באוניברסיטה העברית בירושלים, כדי שיסייע להם לזהות מידע רלוונטי המתפרסם בעיתונות הכתובה ולהראות את הקשר בינו לבין תשואת המניות.

יחידות מודיעין צבאיות נעזרות לעתים באלגוריתם שעוקב אחר הכמויות האינסופיות של אינפורמציה שמגיעה בקווי תקשורת אלקטרוניים ומחפש מילות קוד כמו "פצצה", "טרור" או "גרעין". כשהאלגוריתם דג מלה כזו, הוא מנטר את מקור השיחה ומפנה את תשומת לבם של קציני המודיעין. כך הצליח הסי.אי.איי האמריקאי, למשל, לעלות על עקבותיו של אוסמה בן לאדן.

האנליסטים מטלטלים את המניות

"אחת השאלות הבסיסיות והמעניינות בתורת המימון היא מה מזיז את מחירי המניות", אומר כוגן. "הרבה אנשים חקרו זאת, אבל תשובה טובה עדיין אין. אנחנו מקווים שנוכל למצוא תשובה שמקשרת בין אינפורמציה לתזוזה של מחירי מניות".

כשאתה אומר אינפורמציה, למה אתה מתכוון?

"זו הגדרה רחבה. בעיקרון, כל דבר שאמור לעדכן את הציפיות שלך לגבי תזרים המזומנים מהחברה או הסיכון שלה. מחיר מניה נגזר מהשווי של החברה, שהוא למעשה מעין היוון תזרים המזומנים שהיא אמורה לייצר. כל מה שישפיע על הצפי שלך לגבי תזרים המזומנים או הסיכון שלה - ישפיע על שווי החברה וכך על מחיר המניה".
זוהי שאלה שנשאלה לראשונה לפני כ-30 שנה. המאמר המוביל שהותיר את חותמו בתחום נכצב בידי ריצ'רד רול, שאמר כי צריך להסתכל היכן מופע של אינפורמציה משפיע על מחיר המניה. כדי לבדוק זאת, לוקחים את ימי המסחר שבהם פורסמו כתבות על החברה ומפרידים אותם מהימים שבהם לא פורסמו כתבות. רול ציפה לראות תנודתיות חדה יותר במחיר המניה בימים עם כתבות לעומת ימים שבהם אין כתבות. זאת, בניכוי התנודות הגלובליות של השווקים, כלומר מדדי המניות. ואולם רול לא מצא את המתאם המבוקש.

"כיום אנחנו משתמשים בכלים חדשים שפיתח בחור בשם רונן פלדמן", מסביר כוגן. "אנחנו לוקחים כתבות על חברות, והכלי שפותח מחליט אם המאמר חיובי או שלילי ובאיזו מידה לפי הטון שלו. הוא מנתח את הכתוב באמצעות קטלוג של נושאים כמו מיזוגים ורכישות, ציפיות אנליסטים או עסקות שהחברה עשתה. המערכת יודעת לזהות אילו נושאים צוינו בכתבה. אלו תחומים של ניתוח טקסטים שפותחו ליישומים צבאיים.

"המודל של רול לא קובע אם הידיעה חיובית או שלילית, אבל אצלנו מתקבל נושא הכתבה, אם היה נושא, ועד כמה הסיקור של הכתבה חיובי או שלילי. הדרך לקבוע אם הסיקור היה חיובי או שלילי היא על ידי מילונים עם רשימת מלים חיוביות ושליליות, והתוכנה יודעת לנתח את הטקסט ולקבוע את אופיו. כלומר, היא קוראת את הטקסט בצורה אנליטית וסופרת כמה היבטים חיוביים הופיעו בו וכמה שליליים".

השוק הוא הקווטרבק של הכלכלה

אחת התוצאות הסטטיסטיות שעלו מהמחקר היא שכתבות בעלות אופי משפטי הן בעלות נטייה לסיקור שלילי. לכתבות על עסקות יש נטייה להיות חיוביות, כתבות על אנליסטים הן בעלות נטייה להיות ניטרליות, וכך גם כתבות על היבטים פיננסיים.

כוגן ושותפיו התמקדו בחברות המרכיבות את מדד 500 S&P, שמרכז את 500 המניות של החברות הגדולות בארה"ב ונחשב לברומטר למצבה של הכלכלה האמריקאית.

המחקר שלכם מתרכז בשוק האמריקאי. האם ניתן ללמוד ממנו או להתאים אותו לשווקים אחרים?

"קצת קשה לענות על השאלה הזו. לסינית, למשל, יהיה קשה להתאימו, כי מבנה השפה אחר. עם גרמנית לא תהיה בעיה. אין כאן בעיה תפישתית, אלא בעיקר בעיה של זמן תכנות. כשבחנו את העניין ראינו שיש לא מעט ידיעות שאין בהן אירוע מהותי לחברה. לכן חילקנו את הימים שאין בהם ידיעות, ימים שיש בהם ידיעות עם נושא מזוהה, וימים שאין בהם נושא מזוהה. למעשה, בדומה לניתוח של רול. בימים שבהם יש כתבות עם נושא מזוהה אתה רואה קפיצה גדולה במחיר המניה. רול לא עשה את הפילוח הנוסף שאנחנו עשינו".

זו לא מסקנה מובנת מאליה?

"יש כאן מסקנה שיכולה להתקבל באופן אינטואיטיבי, אבל היא ממש לא טריוויאלית. השאלות הן מהותיות ליעילות של שוקי ההון. הרי אנחנו לא באמת יודעים למה השווקים זזים וכמה הם זזים. אנחנו מסתכלים על שוקי ההון ומקבלים על פיהם החלטות הרות גורל. אנחנו מתבססים על שוקי ההון בשביל לגייס כסף, מתייחסים לגובה הריבית בהם ועל פיה גוזרים וחוזים עסקות. אם נגלה שהמחירים בשווקים מנותקים מהמציאות, נצטרך להתייחס אליהם אחרת ולתת להם פחות חשיבות.

"כיום השווקים הפיננסיים הם לב הפעילות הכלכלית בעולם. המשקיעים מחליטים איפה נראה להם שהכי נכון להשקיע. בסין, לעומת זאת, זה עובד אחרת. שם יש מישהו מרכזי שמחליט הכל - באיזה מקום יסללו כביש ובאיזו טכנולוגיה כדאי להשקיע. אבל בעולם המערבי אין מתכנן מרכזי, אין 'קווטרבק' כמו בפוטבול אמריקאי שמתכנן את מהלכי ההתקפה. ההחלטות מתקבלות בתיאום עם המציאות בשוקי הפיננסים. השווקים הפיננסיים הם הקווטרבק של הכלכלה".

ומה גיליתם?

"מצאנו שכשמתפרסם מידע רלוונטי לחברה, תזוזת המניה שלה תהיה חזקה יותר, אם כי יש הבדלים בין תחומי הסיקור. הקישורים החזקים הם דיווחים כספיים, ציפיות האנליסטים, ומיזוגים ורכישות. המסקנה השנייה החשובה היא שגילום האינפורמציה בשוק אינו יעיל. למשל, נניח שהמניה עלתה ב-5% בעקבות מידע חיובי, וכעת השאלה היא מה יקרה לה מחר? לכאורה, לא ניתן לחזות את ההתנהגות שלה, אבל אם מביאים בחשבון את האינפורמציה של היום ניתן לצפות את ההתנהגות שלה מחר".

תסביר.

"אם המניה עלתה היום בחדות בעקבות ידיעה בעלת משמעות חיובית, תנודת המחיר שלה למחרת תיטה להיות גם היא חיובית. כלומר, עדיין לא מאוחר לקנות אותה. לעומת זאת, אם מניה עלתה חזק מבלי שהתפרסם עליה שום מידע ‏(חיובי או שלילי‏), למחרת היא תיטה לרדת".

מה קורה אם פורסמה כתבה בעלת סנטימנט שלילי והמניה עלתה? איך אתם מסבירים את זה?

"זו שאלה טובה. לא פירקנו ככה את המודל. אנחנו מסתכלים על הממוצע. המשמעות היא שהשוק לא עיבד נכון את האינפורמציה".

"בודקים את השפעות הציוצים בטוויטר"

המסחר המודרני בשיטות של אלגוריתמים מהירים - אלגו־טריידינג - לא שיבש לכם את הנתונים? הרי סוחרי האלגו־טריידינג פועלים בדיוק לפי מודלים כאלה.

"לדעתי לא. הנתונים שלנו עדכניים מאוד וכוללים גם פעילות של אלגו־טריידינג. טווחי הזמן של תוכנות אלגו־טריידינג הוא שניות. לכן, אין כאן השפעה של ממש על התוצאות. זה רק סוג של 'רעש'".

יש הבדל בין כתבה בעיתון ממוסד לכתבה באינטרנט?

"אין לנו פילוח בין כתבות בעיתון לכתבות באינטרנט, שמנו הכל יחד, אבל התחלנו לבדוק השפעות של ציוצים בטוויטר על מניות. כרגע עוד מוקדם להסיק שם מסקנות".

מה אתם מתכננים לחקור בהמשך?

"אנחנו עובדים על השפעות של עיבודים מורכבים. למשל: שתי כתבות על אותה חברה כשאחת חיובית והשנייה שלילית, והן מתפרסמות באותו היום. נראה שהשוק מבולבל מזה ולא ממש יודע מה לעשות עם המידע. אנחנו גם עובדים על ניבוי לסיכון של חברה לפי דברי המנהלים בדו"חות הכספיים. המטרה היא לפתח מודל שלפיו נוכל לסחור בשוק".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם