מערכת הבחירות הסוערת בצרפת תפסה בשבוע שעבר את הכותרות ברבים מעיתוני הכלכלה בעולם. המירוץ למשרת הנשיא עדיין לא הוכרע, והקרב בין המועמד הסוציאליסטי פרנסואה הולנד, המתנגד לצעדי הצנע החריפים, למועמד השמרני ניקולא סרקוזי נותר צמוד.

בסיבוב הראשון שהתקיים בשבוע שעבר זכה הולנד ב-28.6% מהקולות, וסרקוזי קיבל 27.2%. הסיבוב המכריע בין השניים יתקיים ב-6 במאי, והוא עשוי להיות מכריע בין השאר בנוגע לכיוון שאליו יפנו כלכלת צרפת וגוש היורו בשנים הבאות.

לקושי של סרקוזי להיבחר פעם נוספת אחראים במידה רבה הביצועים האנמיים של הכלכלה הצרפתית בשנים האחרונות. צרפת, כמו שאר מדינות אירופה, מתקשה להתאושש מהמשבר הכלכלי שהיכה ביבשת, והשתייכותה לגוש היורו מאלצת אותה להזרים כספים לשותפות הסחר החלשות יותר בגוש, כמו יוון, אירלנד ופורטוגל. אבל הקשיים הכלכליים נמצאים גם בבית. שיעור האבטלה בצרפת, שהגיע בפברואר ל-9.7%, הוא בין הגבוהים במערב אירופה, והוא גבוה יותר אפילו משיעור האבטלה באיטליה, השקועה בחובות כבדים.

שיעור החוב של צרפת ביחס לתוצר זינק בשנים האחרונות, - ובסוף 2011 הוא התקרב ל-86%. הזינוק הזה נבע בין היתר מגיוסי החוב הרבים שביצעה הממשלה בניסיון לתמוך בכלכלה. הלאמתו של בנק דקסיה, שקרס ב-2011, והזרמת ההון שלה הוא יזדקק יכבידו גם הן על ההתמודדות עם בעיית החוב של ממשלת צרפת.

צרפת הצליחה לצמצם את הגירעון בתקציב הממשלה, מ-7.1% מהתוצר ב-2010 ל-5.2% מהתוצר ב-2011. הצמצום נבע במידה רבה ממדיניות המסים, צעדי הצנע וקיצוצי התקציב שנקט הנשיא סרקוזי. סרקוזי אף הבטיח במערכת הבחירות שאם יינתן לו להמשיך לכהן בתפקידו, הגירעון בתוצר יירד לרמה של 3% בלבד ב-2012 ול-0% ב-2016.

אם צעדים אלה יתבצעו בהצלחה, צרפת עשויה לקבל בחזרה מסוכנות הדירוג סטנדרד אנד פור'ס את דירוג האשראי המושלם AAA. זאת לאחר שבינואר האחרון הפחיתה הסוכנות את דירוגה של צרפת לרמה של +AA.

הגידול החד בחוב של צרפת הרחיק אותה מאוד מהיעדים המוצהרים של גוש היורו: שמירה על גירעון שנתי בהיקף של פחות מ-3% מהתוצר, ויחס חוב-תוצר שנמוך מ-60%. צרפת היא הכלכלה השנייה בגודלה בגוש היורו אחרי גרמניה, ונחשבת לאחד משני העוגנים המרכזיים של הגוש. להידרדרות בביצועי הכלכלה הצרפתית עלולות להיות השלכות חמורות על הגוש כולו.

הפיגור שרשם סרקוזי בבחירות המקדימות בשבוע שעבר גרם לירידה במחיר האג"ח של ממשלת צרפת ל-10 שנים, ולעליית התשואה בהן מ-2.9% ל-3.1%. עליית התשואות מבטאת חשש של המשקיעים מפני נסיגה מתוכניות הצנע שמתכנן הולנד אם ייבחר, עלייה מחודשת בגירעון התקציבי וקשיים בשיתוף הפעולה ההדוק עם קאנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל.

אווירה קודרת בבורסה

החולשה של כלכלת צרפת בשנים האחרונות מתבטאת באופן משמעותי עוד יותר בשוק המניות שלה. מאז אמצע מארס, סביב המועד שבו החל מעמדו של סרקוזי בסקרים לצנוח, איבד המדד המוביל בבורסת יורונקסט בפאריס, 40 CAC, כ-12% מערכו. ב-12 החודשים האחרונים איבד המדד כ-21% מערכו, ובחמש השנים האחרונות, שמקבילות בערך לכהונתו של סרקוזי, איבד מדד CAC כ-47% מערכו. לשם השוואה, מדד דאקס הגרמני איבד בחמש השנים האחרונות רק 10% מערכו, ומדד 500 S&P האמריקאי איבד באותו זמן רק 8% מערכו.

האי ודאות שאופפת את המדינה בעקבות ההמתנה לתוצאות הסופיות של הבחירות משפיעה גם היא על האווירה בשוק המניות הצרפתי. האווירה הקודרת בצרפת קצת משכיחה את העובדה שצרפת היא עדיין למעצמה תעשייתית בעלת שם עולמי.

עם איטליה, צרפת נחשבת ליעד מועדף עבור תיירים מכל העולם. יש לה תעשיית רכב גדולה וחזקה, עם מותגים ידועים כמו פז'ו, סיטרואן ורנו. חברות התשתית של צרפת, במיוחד בתחום הרכבות ומסילות הברזל, נהנות ממעמד מוביל בכל העולם. מערכת הרכבות המהירה של צרפת נחשבת כיום למתקדמת ביותר באירופה.

הכלכלה הצרפתית אינה נטולת חולשות. צרפת ידועה בעולם כמדינה של ארגוני עובדים חזקים, וחוקי עבודה שמגינים על עובדים באופן שאינו מאפשר כמעט לפטרם. שוק העבודה הקשיח ושיעורי המס הגבוהים על תאגידים מספקים חלק מההסבר לשיעורי האבטלה הגבוהים במדינה.

מניות במחירי טרום-בחירות

יהיו ההשלכות של תוצאות הבחירות בצרפת אשר יהיו, רבים סבורים שהסנטימנט השלילי כלפי חלק מהחברות הצרפתית הוא מוגזם. חלק מהמניות הצרפתיות נפלו באחרונה למחירים נמוכים, שעשויים לרמז שיש בהן הזדמנות.

דוגמה אחת היא חברת הטלפון הצרפתית פראנס טלקום, שנסחרת גם בבורסה של ניו יורק (קוד מסחר FTE). מחירה של פראנס טלקום נפל בשנה האחרונה בלא פחות מ-40%.

ההידרדרות במחיר המניה, בצירוף העובדה שהחברה מחלקת דיווידנדים גדולים במזומן, גורמת כיום לחברה להיסחר בתשואת דיווידנד חריגה של כ-13.5%.

מכפיל הרווח שלפיו נסחרת פראנס טלקום (על בסיס הרווח החזוי ב-2012) הוא 8 בלבד, ומכפיל ההון שלפיו היא נסחרת הוא 0.95. בהשוואה לחברות טלפון אחרות בעולם, יחסי התמחור של פראנס טלקום נראים אטרקטיביים למדי. לשם השוואה, חברת ורייזון האמריקאית נסחרת לפי מכפיל רווח של 14 ותשואת דיווידנד של 5.2%.

פראנס טלקום היא חברת שירותי התקשורת הקווית הגדולה ביותר בצרפת. היא פרושה על עסקי תקשורת רבים, ויש לה נוכחות גם בספרד, בריטניה ופולין. ההכנסות של החברה ב-2011 נותרו פחות או יותר על מקומן (כ-45 מיליארד יורו), אך הרווח הנקי שלה צנח בכ-20% ל-3.9 מיליארד יורו. בעקבות הירידה ברווח צפויה פראנס טלקום להקטין בשנה הקרובה גם את הדיוידנד שלה בכ-10%. גם כך, תשואת הדיווידנד שלה תיחשב לחריגה בכל קנה מידה.

כמו חברות טלפון אחרות, גם פראנס טלקום חשופה כמובן להחרפת התחרות בשוק התקשורת, והחוב הגבוה שהיא ערמה על גבה (כ-44 מיליארד דולר) עלול גם הוא להעיק במקרה של חולשה עסקית. בכל מקרה, בהתחשב בכך ששירותי תקשורת אינם אמורים לסבול באופן מהותי כשמתרחשת האטה כלכלית, רמת המחירים הנוכחית של פראנס טלקום אמורה לעורר עניין בקרב המשקיעים.

חברה אחרת שמניותיה מושכות את תשומת לבם של המשקיעים היא מפיקת האנרגיה טוטאל (TOT). טוטאל היא חברה אינטגרטיבית העוסקת במגוון פעילויות בתחום האנרגיה, כגון חיפושי נפט וגז, זיקוק, פטרוכימיה ושיווק דלק ללקוחות סופיים. כמו שאר אחיותיה לענף נהנתה טוטאל בשנה האחרונה מהקפיצה במחירי הנפט והדלק, והכנסותיה צמחו בכ-18% ל-166 מיליארד יורו (כ-220 מיליארד דולר). הרווח הנקי של החברה גדל בכ-15% והסתכם ב-7.1 דולרים למניה. למרות הביצועים הנאים, מניית טוטאל דווקא נסוגה בשנה האחרונה ב-23%, וכיום היא נסחרת לפי מכפיל רווח של 6.3 ותשואת דיווידנד של 5.6%.

לשם השוואה, חברת שברון האמריקאית, שהיקף ההכנסות שלה דומה לזה של טוטאל, נסחרת כיום במכפיל רווח של 7.8 ותשואת דיווידנד של 3.2%. אקסון מוביל, שהיא חברה גדולה יותר מהשתיים, נסחרת לפי מכפיל רווח של 9.5.

עוד חברה צרפתית ששווה לחקור לעומק היא יצרנית התרופות סאנופי (לשעבר סאנופי-אוונטיס). החברה רשמה בשלוש השנים האחרונות צמיחה ממוצעת של כ-7% בהכנסות וגידול של כ-10% ברווח השנתי. למרות התוצאות הנאות, ואולי בגלל ציפייה לירידה מסוימת ברווחיות בשנה הקרובה, סאנופי נסחרת לפי מכפיל 9 על הרווח החזוי לה בשנה הקרובה. תשואת הדיווידנד שלה, 4.8%, היא מהגבוהות בענף התרופות. כמו ענף הטלקום, גם ענף התרופות נחשב לדפנסיבי יחסית, והרווחים של החברה אינם אמורים להיות מושפעים במידה רבה מזהותו של היושב על כס הנשיאות בארמון האליזה.

חברה צרפתית אחרת שעשויה להעניק תשואת דיווידנד גבוהה למחזיקים במניותיה היא קונצרן התעשיה והתשתיות ויאוליה (VE בניו יורק). הביצועים הפיננסיים של ויאוליה קצת נפגעו בשנים האחרונות, והכנסותיה התכווצו מרמה של 36 מיליארד יורו ב-2008 ל-29.6 מיליארד יורו ב-2011. הרווח התפעולי של החברה התכווץ, והוצאות המימון הגבוהות (כמעט 900 מיליון יורו בשנה) העבירו אותה ב-2011 להפסד נקי של 314 מיליון יורו. למרות ההפסד ויאוליה המשיכה לחלק דיווידנד, ותשואת הדיווידנד שלה היא כיום כ-11% בשנה. בשנה הקרובה אמורה החברה לחזור לרווח שאיפיין אותה ב-2010, ובהתאם לכך היא נסחרת כיום במכפיל רווח של כ-11.5 שאינו נחשב לגבוה.

חלק גדול מפעילויות התעשייה והתשתיות של ויאוליה נעשה מחוץ לצרפת, כמו למשל פרויקטים לטיהור מים שבהם היא מתמחה. צמיחתה של החברה תלויה במידה רבה בפרויקטי תשתית שמתבצעים במדינות מתעוררות באסיה ובמזרח אירופה. עסקיה תלויים בעצם יותר בכלכלה העולמית מאשר בכלכלה הצרפתית, ומיתון בצרפת, אם אכן יהיה כזה, ישפיע עליה כנראה רק בשוליים.

מחיר המניה של ויאוליה צנח בתוך שנה בכמעט 60%, ושווי השוק שלה הוא כיום רק כ-75% מהונה העצמי. משקיעים שמאמינים ביכולתה של ויאוליה לחזור לרווחיות בעתיד הקרוב עשויים לראות ברמת המחירים הנוכחית שלה הזדמנות מעניינת.