Contango - כינוי לצורתו של עקום המחירים בשוק חוזים עתידיים שבו מחירי הסחורה למסירה עתידית גבוהים ממחיר הספוט שלה - כלומר ממחיר הסחורה למסירה לפי החוזה הראשון שפוקע. לעומת זאת, עקום מחירים יורד, שבו מחירי הסחורה בחוזים העתידיים נמוך ממחיר הספוט, מכונה "בקוורדיישן" (Backwardation).

נניח שמחיר החוזה על נפט למסירה בחודש הקרוב הוא 100 דולר לחבית, החוזה למסירה ביוני הוא 101 דולר לחבית והחוזה למסירה ביולי הוא 102 דולר לחבית. זהו מבנה מחירים עולה - קונטנגו. מבנה כזה של העקום אינו אומר בהכרח שמחיר הנפט ביוני יהיה 101 דולר, מכיוון שמחיר החוזה עשוי לרדת בהדרגה לכיוון של 100 דולר לחבית לקראת הפקיעה.

המבנה של העקום (עולה או יורד) תלוי בגורמים שונים, כמו עלויות אחסון וביטוח של הסחורה, ובציפיות שונות לגבי מחירה בעתיד. אם קיימת ציפייה למחסור עתידי בסחורה, העקום ישקף מבנה עולה (קונטנגו). לעומת זאת, אם בשוק מצפים לעודף היצע - סביר שמבנה העקום יהיה דווקא יורד (בקוורדיישן).

מבנה העקום משפיע על מחירן של תעודות סל המשקיעות בנכסים באמצעות חוזים עתידיים. בשוק הנפט שורר כבר כמה שנים קונטנגו בחוזים לטווח של 12 חודשים, מה שגורם לשחיקת מחיר בתעודות הסל שעוקבות אחר מחירי הנפט דרך שוק החוזים.

תעודות הסל משקיעות בדרך כלל את כספן בחוזים לנפט לחודש הקרוב (מחיר הספוט). לקראת מועד פקיעת החוזים הן מוכרות אותם בשוק וקונות חוזים לחודש הבא. אלא שמחירי החוזים לחודש הבא גבוהים יותר, ובכסף שהתקבל ניתן לקנות פחות חוזים. המשמעות היא שהנכסים שמגבים את התעודה כוללים פחות חביות נפט. בכל חודש שבו מבוצעת פעולת גלגול של החוזים התעודה יכולה לקנות פחות חוזים לחודש הבא, ושווי נכסיה נשחק בהדרגה.

במצב של בקוורדיישן עשוי להיווצר לתעודת הסל דווקא רווח מגלגול החוזים. אבל מצב זה נהפך בשנים האחרונות לנדיר בשוק הנפט, כמו גם בחלק משוקי הסחורות החקלאיות. ישנן תעודות סל שמנסות להתמודד עם הבעיה של שחיקת שווי הנכסים דרך השקעה בכמה חוזים למגוון של טווחים. אבל גם תעודות אלה עדיין לא מצליחות לעקוף באופן מיטבי את בעיית העלויות שיוצר להן מבנה של קונטנגו בשוקי הסחורות.