שש שנים לאחר הקמתו נמכר המפעל לגילברט מושר, ששיפר בהדרגה את נייר הצילום. ב-1933 הצליח מושר להוביל את החברה למכירות שנתיות של מיליון דולר. ב-1935 גייסה האלויד הון בבורסה וניצלה את הכסף לרכישת החברה שייצרה עבורה את נייר הצילום החדשני.

הפריצה החלה לאחר מלחמת העולם השנייה. האלויד חתמה על הסכם שיווק עם חברה שייצרה מכונה שהסתמכה על תהליך שנקרא זירוגרפיה. המלה מורכבת מצירוף של שתי מלים יווניות - שמשמעותו כתיבה יבשה. התהליך איפשר לצלם מסמכים באמצעות חשמל סטטי. ב-1958 הוסיפה האלויד לשמה את השם זירוקס.

בשנות ה-60 פתחה החברה סניפים באוסטרליה, יפאן ומקסיקו. התחרות מולה החלה להחריף בשנות ה-70, כשחברות כמו יבמ וקודאק נכנסו לשוק מכונות הצילום המשרדיות. בשנות ה-80 החלה זירוקס לייצר מכונות כתיבה ומדפסות לייזר, אך הוצאות פיתוח גבוהות ושחיקה בהכנסות חייבו אותה לבצע רה-ארגון. בשנות ה-90 השיקה זירוקס קו חדש של מדפסות צילום צבעוניות, ועסקיה שבו לשגשג, אך בעשור האחרון התחרות החריפה.

זירוקס נסחרת בשווי של 10.4 מיליארד דולר ובמכפיל 9 על רווחיה לשנה הקרובה. החברה סיימה את השנה האחרונה עם הכנסות של 22.6 מיליארד דולר ורווח של 1.3 מיליארד דולר. מנייתה רחוקה בכ-85% מהשיא שרשמה ב-1999.