>> העשור האחרון בשוקי ההון העולמיים הבליט באופן חד את קבוצת המדינות המתעוררות. רבים כבר יודעים כיום לדקלם את הסיבות לכך - הצמיחה הכלכלית במדינות המתעוררות מהירה יותר, ולכן החברות המובילות במדינות אלה נהנות מביקושים גוברים ומרווחים שמצויים בקו עלייה.

בשעה ששוקי המניות במערב הניבו בעשור האחרון תשואות אפסיות, שוקי המניות במדינות מתעוררות מובילות כמו סין, רוסיה, ברזיל והודו הניבו תשואות תלת-ספרתיות. התשואות העודפות, שבאו במקביל להתייצבות הפוליטית והכלכלית במדינות המתעוררות, הובילה רבים מהמשקיעים בעולם לחפש את מזלם בשוקי מניות שבשנות ה-90 הניבו בעיקר אכזבות.

באופן שנראה מעט מפתיע, שוקי האג"ח במדינות המתעוררות פיגרו הרחק מאחורי שוקי המניות. הם לא התפתחו במיוחד ולא זכו לביקושים ערים מצד משקיעים במערב. ייתכן שהסיבה לכך היתה מיעוט של מכשירים שאיפשרו השקעה באג"ח של אותן מדינות. חלק ניכר מהפריחה של שוקי המניות במדינות המתעוררות מיוחס להתפתחות של ענף תעודות הסל הזרות (ETF) העוקבות אחר מדדי מניות בינלאומיים. לעומת זאת, תעודות סל המשקיעות באג"ח של מדינות מתעוררות קשה בהרבה למצוא.

אבל המצב הזה משתנה. בשנתיים האחרונות הושקו בשוק האמריקאי תעודות סל חדשות המשקיעות במדדי אג"ח של מדינות, הן מפותחות והן מתעוררות, ותעודות אלה מרכזות ביקושים של מאות מיליוני דולרים. אחת הסיבות העיקריות לביקוש הזה היא הרעב של משקיעי המערב לתשואות גבוהות בסיכון סביר. מכיוון שהתשואות שמציעות האג"ח של מדינות המערב נמוכות מאוד (ארה"ב, גרמניה, בריטניה ושווייץ) או כרוכות בסיכון גבוה (איטליה, ספרד ואירלנד), האג"ח של מדינות מתעוררות, שמציעות תשואה עודפת בסיכון שלפחות נראה סביר, זוכות לעניין גובר.

כדי לענות על האתגר נעזרנו באמיר ארגמן, אנליסט בכיר בבית ההשקעות אופנהיימר ישראל, המתמחה במסחר בניירות ערך בחו"ל. החיפוש העלה חמש-שש תעודות שעשויות להתאים לדרישות של לוי, אם כי לא באופן מלא. התעודות שמצאנו אינן משקיעות את הריבית שהן מקבלות באופן אוטומטי, אלא מחלקות אותה מדי חודש למשקיעים כדיווידנד במזומן. בנוסף, התעודות מושקעות בעיקר באג"ח של ממשלות וכמעט שאינן חשופות לאג"ח קונצרניות. דמי הניהול בתעודות נעים סביב 0.5%-0.6% בשנה.

ממה עשויות התעודות

מה בעצם מציעות כיום תעודות הסל המתמחות במדדי אג"ח בשווקים המתעוררים? הנה כמה מהנתונים העיקריים, לפי אתרי החברות שמנהלות את התעודות:

שתי התעודות הבולטות בקטגוריה הן PCY מקבוצת פאוארשייר, שמנהלת נכסים בהיקף של 1.4 מיליארד דולר, ו-EMB מקבוצת איישרס JP מורגן, שמנהלת כ-3.7 מיליארד דולר. שתי התעודות הן הוותיקות בתחום, והו החלו לפעול בסוף 2007. שתיהן משקיעות באג"ח הנקובות בדולר שהונפקו על ידי מדינות כמו קולומביה, אינדונזיה, קטאר, ברזיל, רוסיה, טורקיה והפיליפינים. העובדה שמדובר באג"ח דולריות יכולה להיות יתרון או חיסרון: בשנים שבהן הדולר מתחזק לעומת מטבעות מתעוררים התעודות יעניקו תשואת יתר, ובשנים שבהן הדולר נחלש הן יעניקו תשואת חסר.

תיק האג"ח של EMB מייצג תשואה לפדיון של 5.3% בשנה ומח"מ של 7.1 שנים. גם כאן מדובר בתוספת תשואה משמעותית לעומת אג"ח של ממשלת ארה"ב. הריביות החודשיות שחילקה EMB ב-2011 ייצגו תשואה שנתית של כ-4.9%, ועם עליית המחיר הניבה התעודה למחזיקים בה תשואה שנתית של 7.2%. דירוג האשראי הממוצע ב-EMB נע סביב BBB.

תעודות הסל הבאות בקטגוריה זו הונפקו רק ב-2010 ו-2011. תיקי האג"ח בהן מבוססים על אג"ח שהונפקו במטבעות המקומיים של כל מדינה, ולא בדולרים. עובדה זו גרמה לתעודות החדשות להציג ב-2011 תשואת חסר לעומת התעודות מבוססות הדולר.

הבולטת מבין התעודות החדשות היא ELD מקבוצת וויזדום טרי, שמנהלת מעט יותר ממיליארד דולר. ELD שונה מעט מתעודות סל רגילות מכיוון שהיא מנוהלת באופן אקטיבי ואינה עוקבת אחר מדד אג"ח ספציפי. היא דומה לתעודות סל בכך שהיא שקופה מאוד ומפרסמת את אחזקותיה, סחירה לאורך שעות היום ומשום שדמי הניהול בה נמוכים ודומים לאלה של תעודות סל אחרות (0.55% בשנה).

ELD מושקעת באג"ח של מדינות כמלזיה, אינדונזיה, מקסיקו, ברזיל ותאילנד. מדינות אסיה מייצגות כ-42% מתיק האג"ח בתעודה; אפריקה, אירופה והמזרח התיכון כ-26%, ודרום אמריקה מיוצגת בכ-31%. תיק האג"ח של ELD מייצג מח"מ של 4.4 שנים, והתשואה הממוצעת לפדיון היא 5.3%. תשואת הדיווידנד שחילקה התעודה ב-2011 היתה כ-4%, אבל התשואה הדולרית שהניבה היתה שלילית (1.3%-) בשל התחזקות הדולר.

תעודה אחרת היא EMLC של קבוצת ההשקעות הגלובלית Van Eck. התעודה מושקעת באג"ח של מדינות כפולין, דרום אפריקה, מלזיה וטורקיה. תיק האג"ח בתעודה מייצג מח"מ של 4.7 שנים, והתשואה לפדיון עליו היא 6.7%. הדירוגים השכיחים בתעודה הם BBB ו-BB. תשואת הדיווידנד של EMLC ב-2011 היתה כ-5.7%, אך התשואה הדולרית היתה שלילית (3%-).

תעודה מסוג מעט אחר היא ALD של וויזדום טרי, שמרכזת את השקעותיה באג"ח של מדינות אסיה פאסיפיק, ללא יפן.

היתרון: פיזור וגיוון

השקעה בסלי אג"ח של מדינות מתעוררות מספקת רכיב חשוב לתיקי ההשקעות של המעוניינים בפיזור סיכונים ושיפור פוטנציאל התשואה. ראשית, היא מספקת הכנסה תזרימית חודשית בתשואה גבוהה יחסית של 4.5%-5.5% בשנה. יש בכך יתרון עבור משקיעים שמעוניינים להשתמש בתיק ההשקעות שלהם כמקור להכנסה שוטפת. התכונה הזאת פחות מתאימה למי שמעוניין להשקיע את הדיווידנדים מחדש.

יתרון חשוב אחר הוא הפיזור והגיוון המטבעי. ברוב השנים האחרונות התחזקו המטבעות של מדינות מתעוררות רבות בזכות השיפור המתמשך בכלכלותיהן. מדינות מתעוררות רבות הקטינו את תלותן בהלוואות זרות ואת יחס החוב-תוצר בזכות הצמיחה בתוצר והמשמעת התקציבית שאימצו. חלקן אף נהנו מעלייה בדירוג האשראי. אלה תהליכים כמעט הפוכים מאלה שעברו על רבות ממדינות המערב. משקיעי העולם חשים כיום בטוחים יותר כשהם מעניקים הלוואה לברזיל, ובטוחים פחות כשהם מלווים לאירלנד. העלייה בדירוג האשראי עשויה להתבטא בצמצום מרווח התשואות מול המערב, שיתבטא בעליית מחירי האג"ח המתעוררות ורווחי הון נאים לבעליהן.

ההשקעה באמצעות תעודת סל, שכל אחת מהן מושקעת בכמה עשרות אג"ח, מספקת פיזור רב שמחליק במידה רבה את התנודתיות. חלק מהתעודות אמנם ספגו נפילות של כ-8%-10% בזעזועים של ספטמבר, אך הן התאוששו במהירות וכיום הן שוב קרובות למחיר השיא שלהן.

כמו כל מוצר פיננסי שמניב תשואה עודפת, גם כאן יש סיכונים. המרכזי שבהם הוא הידרדרות בחלק מהכלכלות וחוסר יכולת לשלם חובות.

בנוסף קיים סיכון מטבעי. מטבעות של מדינות מתעוררות נוטים לעלות ולרדת יחד מול הדולר והיורו. ב-2011 הסיכון התממש, מה שגרע שיעור ניכר מהתשואה הדולרית בתעודות. עם זאת, על ישראלים הסיכון הזה משפיע פחות, משום שהשקל נוטה לנוע בתיאום עם מטבעות של מדינות מתעוררות.

הסיכון המשמעותי ביותר הוא שינויים בריבית, או עלייה בתשואות (וירידה במחירים) של האג"ח במדינות המפותחות. עליית תשואות באג"ח של ממשלת ארה"ב עלולה לגרום לעליית תשואות גם באג"ח של מדינות מתעוררות, שתגרום הפסד הון למשקיעים. עם זאת, עליית תשואות בארה"ב מלווה בדרך כלל גם בהיחלשות הדולר והתחזקות מטבעות מתעוררים. תהליך כזה יקזז במידה רבה את הפסדי ההון באג"ח, ואולי אף יבטל אותם לחלוטין.