כך הפנסיות של העניים מממנות את העשירים - זירת ההשקעות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
מחיר השקל

כך הפנסיות של העניים מממנות את העשירים

מחקר ישראלי חדש מוכיח כי בעלי הכנסות גבוהות אכן חיים יותר ■ כך, סיכוייהם של אנשים החיים בעוני מתמשך ליהנות מתקבולי פנסיה ומקצבת זקנה נמוכים מאנשים מהמעמד הגבוה ■ אפשר לגשר על הפער עם צעדים שלא בטוח שיתאפשרו מבחינה פוליטית

59תגובות
אנשים יושבים על יעכטה. לפי מחקר אמריקאי, הפער בין החמישון העליון לתחתון מגיע ל– 130 אלף דולר לאדם
בלומברג

"יש קשר הפוך בין רמת ההכנסה לשיעורי התמותה, כלומר ככל שרמת ההכנסה עולה — שיעורי התמותה פוחתים. שיעורי תמותה גבוהים בולטים בייחוד בקרב גברים בעלי הכנסה נמוכה. תוצאות אלה חשובות במיוחד לאנשים ממשפחות החיות בעוני, שכן שיעורי התמותה הגבוהים ותוחלת החיים הנמוכה בקרבם מגבילים את סיכוייהם ליהנות מקצבת זִקנה ממערכת הביטחון הסוציאלי ומתקבולי פנסיה מחברות הביטוח".

כך עולה ממחקר חדש של פרופ' איתן ששינסקי, עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה, ופרופ' דניאל גוטליב, סמנכ"ל הביטוח הלאומי. לכאורה, התוצאה שעולה מהמחקר — שעניים מתים מהר יותר מעשירים — אינה מפתיעה. אך לתופעה זו, שעתה מוכחת מחקרית, יש השלכות כבדות משקל על אופן חישוב הפנסיות. למעשה, המשמעות לכך היא שהעניים באוכלוסייה "מסבסדים" את העשירים בתגמולי הפנסיה.

ואיזו קרן פנסיה השיגה תשואה עדיפה בסיכון נמוך יותר? לגרף הפיזור לחצו כאן

ששינסקי מסביר: "כשרוצים להפוך פנסיה צוברת לגמלה חודשית בוחנים כמה צבר החוסך ואז מחלקים במקדם ההמרה. אם מקדם ההמרה שווה לכל רמות ההכנסה, אזי בעלי ההכנסות הנמוכות מממנים את בעלי ההכנסות הגבוהות כי הם יחיו יותר שנים".

גרף: שיעור הנפטרים לפי רמת הכנסה

מצב זה אינו ייחודי רק לישראל. לפני כשבוע התפרסם דו"ח של האקדמיה האמריקאית למדעים, שממנו עולה כי תוחלת החיים של בעלי הכנסות גבוהות עולה בקצב גדול יותר משל בעלי ההכנסות הנמוכות. הדו"ח מצביע על כך שאם מכמתים את הפער בין חמישון עליון לתחתון לכסף מדובר בפער של 130 אלף דולר לאדם.

בישראל אין עדיין מחקר שמכמת את המשמעות הכספית, אך ששינסקי וגוטליב מכוונים לשם. "במחקר רצינו לבדוק את עוצמת ההשפעה של תוחלת החיים", מסביר גוטליב, "בחנו את נתוני האמת של כלל האוכלוסייה ולא לפי אומדנים. זה נותן תמונה נכונה יותר". המחקר בדק את השינויים בהתפלגות האוכלוסייה בהתאם לרמת ההכנסה לאורך השנים שאיפשר למצוא את כיוון הקשר בין רמת ההכנסה ותוחלת החיים; ולאמוד את חוזק הקשר באמצעות מבחני רגרסיה. המחקר הוא חלק משיתוף הפעולה בין המכון הישראלי לדמוקרטיה למוסד לביטוח לאומי והוא יוצג היום בכנס הורביץ לכלכלה וחברה (לשעבר פורום קיסריה), המתקיים השנה תחת הכותרת: "שתי כלכלות — חברה אחת".

כדי לאמוד את המצב הכלכלי של אוכלוסיית המחקר לצורך בחינת הקשר בין רמת ההכנסה לתוחלת החיים, נדרשת אמידה של ההכנסה הפרמננטית הממוצעת לאורך השנים בשוק העבודה. בנוסף נוקו מהנתונים אנשים שנהרגו בתאונה או באירוע ביטחוני.

לאחר מכן חולקו הנחקרים לקטגוריות של הממוצע השנתי (מחירי 2015) של הכנסתם הכלכלית הרב־שנתית, בחלוקה לקבוצות הכנסה, ולכל פרט חושב שיעור התמותה לפי מין ולפי רמת ההכנסה שלו. כמו כן, נבחנו השינויים בהתפלגות ההכנסות על פני זמן וחושב מדד ג'יני (מדד האי־שוויון) בשלושה מועדים בהתבסס על ההכנסות (בשנים שקדמו לפרישה).

סיכום האמור בכתבה

חרדים חיים יותר

במחקר נבחנו שיעורי הנפטרים בקרב גברים ילידי 1930 ו–1935 ובקרב נשים ילידות 1935 ו–1940 לפי רמות הכנסה, בחלוף 15 שנה ממועד פרישתם. התגלה כי שיעור הנפטרים ירד עם העלייה ברמת ההכנסה בקרב גברים ונשים כאחד. עם זאת, נראה שהירידה בשיעור הנפטרים ביחס לרמת ההכנסה מתקיימת בעיקר בקרב גברים בעלי הכנסות נמוכות, וכי מרמת הכנסה של כ–175 אלף שקל בשנה נפסק הקשר בין המשתנים. התנודתיות הרבה שיש ברמות השכר הגבוהות נגרמת, ככל הנראה, בשל מספר תצפיות נמוך בקטגוריות הללו.

עוד הסיקו החוקרים כי תוחלת החיים קצרה יותר ככל שמתייחסים לחמישון הכנסה נמוך יותר. בממוצע, הסיכון לקיצור תוחלת החיים של חמישון ההכנסה הנמוך ביותר גבוה ב–57% בהשוואה לחמישון ההכנסה הגבוה ביותר. השפעה שלילית זו קטנה ככל שהמעמד הכלכלי גבוה יותר. עוד נמצא כי הסיכון של גברים לקיצור תוחלת החיים גבוה ב–47% בהשוואה לנשים; שתוחלת החיים עולה ככל ששנת הלידה מאוחרת יותר; ושהסיכוי של אנשים שחיו בזוגיות ערב פרישתם משוק העבודה לחיות יותר גבוה מזה של אנשים שחיו בגפם ערב הפרישה.

עוד נמצא כי בקרב האוכלוסייה החרדית תוחלת החיים גבוהה יותר משמעותית, ואילו בקרב האוכלוסייה הערבית תוחלת החיים קצרה יותר. ממצא נוסף היה כי ככל שאדם שהה יותר שנים בישראל — תוחלת חייו עלתה.

פרופ' דניאל גוטליב
תומר אפלבאום

בדיקת מדד ג'יני על פני זמן מראה את השינוי ברמת האי־שוויון בהכנסות הכלכליות לגברים ולנשים בין שתי נקודות זמן. למעשה מדד הג'יני קטן. כאשר מדד ג'יני קטן המשמעות היא שהאי־שוויון הצטמצם והאוכלוסייה ששרדה היא הומוגנית יותר בהכנסותיה. לאור העובדה ששיעורי התמותה בקרב בעלי הכנסות גבוהות נמוכים יותר משיעורי התמותה בקרב בעלי הכנסות נמוכות, ניתן לומר כי האוכלוסייה הנותרת היא בעלת הכנסות גבוהות יותר.

מתוצאות המחקר ניתן ללמוד כי דפוס ההשתנות של מדד ג'יני בכל הנוגע לגברים ילידי 1930 ו–1935 היא זהה, וכי מדד ג'יני ירד במרוצת השנים בקצב גובר והולך. התוצאות מלמדות כי ב–20 השנים שנמדדו (חמש שנים לפני הפרישה ו–15 שנה לאחר הפרישה) ירד מדד ג'יני באופן זהה לגבי שני השנתונים בכ–17 נקודות אחוז, לנוכח ההבדלים הקיימים בתוחלת החיים בין בעלי הכנסות גבוהות לבעלי הכנסות נמוכות. באופן מעניין נמצא גם כי בין שני השנתונים יש פער של כ–1.5 נקודות אחוז במדד ג'יני (אי שוויון גדול יותר בקרב השנתון המבוגר).

בכל הקשור לנשים, מתקבלת תמונת מצב דומה לזו של הגברים — גם עבורן נמצאה ירידה במדד ג'יני במרוצת השנים לשני השנתונים, אבל ירידה קטנה הרבה יותר, וגם אצלן נמצא כי מדד האי־שוויון לשנתון הגיל הצעיר יותר (ילידות 1940) נמוך בהשוואה לשנתון של הנשים המבוגרות יותר (ילידות 1935), אך הפער בין השנתונים גדול משמעותית בהשוואה לגברים, כ–7 נקודות אחוז (אי־שוויון גדול יותר בקרב השנתון המבוגר).

חישוב אחר לכל עשירון

פרופ' איתן ששינסקי
אמיל סלמן

לתוצאות אלה עשויות להיות השלכות משמעותיות על המדיניות של מערכת הביטחון הסוציאלי ומערכת הפנסיה בישראל. סיכוייהם של אנשים ומשפחות החיות בעוני מתמשך ליהנות מתקבולי פנסיה ומקצבת זקנה נמוכים יותר מאנשים וממשפחות מהמעמד הגבוה.

אחד הפתרונות שמציעים החוקרים הוא לוח תמותה שונה לכל עשירון. ששינסקי מסביר כי "פתרון זה בעייתי מכיוון שהוא צפוי לסבך את החשבונאות של קרן הפנסיה. גם מבחינה פוליטית יהיה קושי להעביר אותו. למעשה האי־שוויון גדל לא רק בגלל החלטות ממשלה אלא גם בגלל מגמות דמוגרפיות, ולכן יש מקום לבחון את הנושא. גם האמריקאים בוחנים פתרונות מסוג זה. פתרון אפשרי נוסף הוא לתת סבסוד מסוים לבעלי הכנסות נמוכות בגין התופעה".

גוטליב מוסיף כי "כאשר מדברים על העלאת גיל פרישה צריך להעלות את גיל הפרישה לנשים וגם לגברים. למעשה, הרעיון הוא להצמיד את גיל הפרישה לתוחלת החיים של ימינו".

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם