ההוצאה החבויה של פייסבוק

כללי החשבונאות הצליחו לפספס את ההוצאה השוטפת המרכזית של פייסבוק - השכר

>> התשקיף הטרי של פייסבוק הוא דוגמה מצוינת למקרה שבו כללי החשבונאות מצליחים לפספס את ההוצאה השוטפת המרכזית של חברת אינטרנט - הוצאות שכר בגין מענקים הוניים לעובדים. אם נתעלם לרגע ממענקים שניתנו ב-2011, הרי שבדו"חות בתום 2011 רשמה פייסבוק הוצאה של עשרות מיליוני דולרים בלבד בגין תשלום מבוסס מניות לעובדים - בזמן שלעובדים יש נתח בחברה ששוויו אמור להגיע לעשרות מיליארדי דולרים.

הבסיס לתמחור החסר נובע ראשית מטעות היסטורית של החשבונאות - המתבטאת בכך שמדידת ההטבה מתבצעת על פי השווי ההוגן במועד ההענקה ולא על בסיס השווי במהלך מתן השירות. הדבר נובע מתפישה שהנפקת ההון התבצעה במועד ההענקה ולא באופן רציף עם קבלת השירותים מהעובד. עיוות זה שיחק לידיה של פייסבוק, שמחיר מנייתה האמיר בשנים האחרונות במאות אחוזים, כך שבפועל הדו"חות אינם משקפים את הערכים הכלכליים שלמעשה עברו מבעלי המניות לעובדים.

כדי לקבל סדרי גודל לגבי העיוות, די לציין כי עד תום 2010 העניקה פייסבוק 342,128 יחידות מניה מוגבלות (RSUs - Restricted Stock Units). השווי ההוגן של כל יחידה במועד ההענקה היה בממוצע 3.40 דולרים בלבד, לעומת שווי של כ-30 דולר בתום 2011. כלומר, אילו מדידת ההטבה היתה מתבצעת בתום 2011 ההוצאה היתה מוערכת ב-10.3 מיליארד דולר במקום 1.2 מיליארד דולר.

מדהימה עוד יותר העובדה שבחסות כללי החשבונאות המקובלים בארה"ב גם 1.2 מיליארד דולר צנועים אלה לא נזקפו כהוצאה בדו"חות. הסיבה לכך היא שהבשלתן הותנתה, בנוסף לתקופת שירות שאורכה בדרך כלל היה ארבע שנים, גם בהנפקה ראשונה לציבור (IPO) שטרם התרחשה.

פייסבוק מדווחת כי תכיר בהוצאה רק ברבעון שבו תתרחש ההנפקה, וזאת על בסיס השווי הוגן במועד ההענקה המקורי. בהתאם לכך, אילו ה-IPO היתה מושלמת עד תום 2011, פייסבוק היתה נדרשת להכיר בדו"חות 2011 בהוצאות שכר בגין תשלום מבוסס מניות של 968 מיליון דולר. בניכוי השפעת המס, מדובר בכ-40% מיתרת העודפים של פייסבוק לתום 2011, שהסתכמה ב-1.6 מיליארד דולר בלבד.

חשוב להדגיש כי ב-2011, כשאדי ההנפקה כבר היו באוויר, פייסבוק העניקה יחידות דומות בלי להתנות אותן ב-IPO מעבר לתקופת השירות. בגין יחידות אלה נרשמו ב-2011 הוצאות שכר בגובה 189 מיליון דולר וכ-1.2 מיליארד דולר נוספים צפויים להיזקף על פני שלוש השנים הבאות.

יש לציין כי התניה ב-IPO מוגדרת לפי כללי החשבונאות הקיימים כתנאי ביצוע, ורישום ההוצאה בגין השירותים שניתנו מותנה בתחזית לקיומה. אף שלכאורה מתבקשת הכרה בהוצאה במסגרת דו"חות כספיים שמצורפים לתשקיף, פייסבוק אימצה גישה מוזרה למדי - שמקובלת בפרקטיקה ארה"ב ומן הסתם אושרה על ידי סגל רשות ני"ע האמריקאית (SEC) - שלפיה לא ניתן לצפות מראש הנפקה לציבור עד שהיא מתרחשת בפועל.

קשה לומר כי הנפקתה של פייסבוק לא היתה צפויה לתום 2011. מעבר לכך - אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה, במיוחד כשהמייסד מארק צוקרברג הדגיש את האינטרס של העובדים כסיבה מרכזית להנפקה. אם היינו מבחינים את ה-IPO מתנאי ביצוע אחרים ורואים בה אירוע מכונן שיוצר את הצורך במתן פיצוי לעובדים, אז ההוצאה אמנם היתה מוכרת הגדרתית בעת ה-IPO, אך בהתאם לשווי ההוגן באותו מועד, שכאמור גבוה בעשרות מונים.

-

הכותב הוא יועץ IFRS וסגן דקאן (חשבונאות), בית ספר אריסון למינהל עסקים, המרכז הבינתחומי הרצליה

הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

שלח להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

שלח סגור להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
הצג את כל התגובות פתוחות
02
סטודנט-בוגר טרי של שלומי
  • 13:06
  • 14.02.12

שלומי היקר!

קיימת טענה כנגד IFRS2, שהוא חריג בנוף של ה- IFRS, בכך שעקרון השווי ההוגן אינו נר לרגליו.

לפי התאור שנתת, נראה שהתקינה האמריקאית הרלוונטית דומה למדי ל- IFRS2.
אבל אני לא רואה סיבה לראות במדידת הענקה הונית של מניות לעובדים לפי השווי לעובדים במועד ההענקה כעיוות.
הרי הענקה הונית - כמוה ככל חליף שכר.
נניח שהיו מעניקים לעובדים תווי קניה כשי לחג: החברה היתה רוכשת את תווי הקניה לפי תעריף הספוט של התווים במועד העסקה עם ספקית התווים, ותעריף זה היה מוכר כהוצאת השכר, לא משנה אם התווים נרכשו מבעוד מועד.
והרי גם בהענקת מניות - מרגע שהחברה הקצתה את המניות, היא לא נדרשת להוצאה אקטיבית נוספת (וממילא לא בוצעה שום יציאה אקטיבית - חולק הון כחליף שכר).
אז למה צריך להצמיד את ההוצאה הזו לשווי ההוגן של המניות במועד ההבשלה?

אף פעם לא הבנתי את הביקורת הזו שמושמעת כנגד IFRS2.
IFRS2 מבחין בין שני מקרי תשלום מבוסס מניות, בגדול: תשלום בעבור סחורות/שרותים שמתקבלים מספקים חיצוניים, ותשלום לעובדים כהטבה או כחליף שכר-מזומן.
במקרה הראשון לעיל, התקן קובע שההוצאה תימדד תמיד לפי שווי הסחורות/השרותים, כיוון שיש להם מחירון ידוע שמקובל על השוק.
במקרה השני לעיל, מכיוון שאין דרך לתמחר את העבודה של העובדים, התקן קובע שיש למדוד (אם ההענקה הונית) את ההוצאה לפי שווי ספוט במועד ההענקה, ללא קשר לתנאי הבשלה או ביצוע.

לאור האמור לעיל, אני מציע, אם כבר, לבצע תת-חלוקה במקרה של תמ"מ לעובדים:
- אם התמ"מ הוא חליף שכר, הרי שיש למדוד אותו לפי החלק במשכורתו של העובד שנגרע במזומן ושהוחלף במניות.
כאן מדובר בפוזיציה של העובד, והוא ורק הוא מסתכן.
- אם התמ"מ הוא בונוס, הרי שכאן המלצתי היא למדוד את המניות בשווי ההוגן במועד ההבשלה.
הסיבה לחלוקה: עליית ערך מניות שניתנו כבונוס - משמעותה היא בונוס נוסף. וכמו כן, עלולה להיווצר לחברה מחויבות משתמעת להעניק בכל תקופה מניות לעובדים כבונוס.
כאן רובץ סיכון על החברה.
באופן א-סמטרי, אם עובד מוכן לוותר על מזומן בתמורה למניות, הרי שכל הסיכונים והסיכויים נתונים עליו. החברה מחויבת לגובה שכר מסוים, כמוסכם בחוזה ההעסקה של העובד, וקשה להטיל עליה מחויבות משתמעת להחליף שכר-מזומן במניות.

01
מישקפופר
  • 01:07
  • 10.02.12

חסר דיון על IFRS 2. למיטב הבנתי פייסבוק מדווחים לפי תקינה אמריקאית.
אם זה דיווח לפי IFRS, למה עיוות? מעניקים מענק הוני ולא התחייבותי?

הפופולריות בIFRS בשטח
תגיות נבחרות
הצעות מיוחדות