לראשונה: הצעת חוק להגבלת שכר בכירים בחברות ציבוריות תנוסח במשותף על ידי שר המשפטים, שר האוצר ויוזמיה, ח"כ שי חרמש (קדימה) ויריב לוין (ליכוד). הצעת החוק של הח"כים מציעה להגביל את הפטור ממס על שכר שנתי העולה על 3 מיליון שקל. ההצבעה עליה, שהיתה אמורה להתקיים היום, תידחה לצורך ניסוח המוסכם על כל הצדדים. ח"כ חרמש: "מתוך כל מיליון שקל המשולמים למנהל בכיר, מממן משלם המסים 250 אלף שקל".
ח"כ חרמש הסביר כי מדינת ישראל נכון להיום מאפשרת לחברות להציג במסגרת ההוצאות המוכרות לצרכי מס עלויות בלתי מוגבלות של שכר בונוסים והטבות אחרות למנהלים הבכירים. לדבריו, הצעת החוק מפעילה מנגנון פשוט, זמין וישים, אשר כבר ממילא קיים ברשות המסים - מנגנון אשר יודע לעצור בנקודת הזמן המבוקשת את הטבות המס ולייקר למקבלי ההחלטות בחברות הציבוריות את העלויות הכרוכות בתשלומים מופרזים אלה.
עוד אמר חרמש כי 3 מיליון שקל לשנה הם שכר ראוי למנכ"ל מוכשר, מבוקש ומצליח. על פי הצעת החוק, כל תשלום מעבר לסכום מכובד זה לא ייחשב עוד להוצאה מוכרת לצורכי מס. "טוב נעשה אם נרסן את ההשתוללות והוצאות הכספים הראוותניות האלה ונחזיר את הכלכלה הישראלית לנורמות ומסגרות של הצנע לכת".
נושא שכר הבכירים הביא למזכירות הכנסת כמה הצעות חוק, ובהן זו של חברי הכנסת שלי יחימוביץ' (עבודה) וחיים כץ (ליכוד). כמו הצעתו של חרמש, הן הועברו לפני שנה ל"ועדת נאמן" בראשות שר המשפטים, פרופ' יעקב נאמן, שהיתה אמורה למצוא דרך לתחום את שכר הבכירים בחברות ציבוריות. משום כך נענה ח"כ חרמש לבקשת הוועדה להמתין להמשך הטיפול בחוק עד לפרסום ממצאי הוועדה - כ-90 ימים.
מאז עברה שנה והמלצותיה של הוועדה לא נגעו לבעיית שכר הבכירים. למעשה, הוועדה הסתפקה בפתרונות מינוריים שכל כולם העברת האחריות לשכר הבכירים לאספת בעלי המניות, שהחלטותיה לא תמיד עומדות בקנה אחד עם הצרכים החברתיים של הציבור או של הצרכים הכלכליים של המשקיע הקטן.



