חלקם היחסי של תושבי החוץ בשוק המט"ח זינק באפריל לרמה הגבוהה ביותר מאז יולי 2011. בחודש שעבר, 46.5% מעסקות ההמרה, האופציות וההחלף בשוק המט"ח היו של זרים, בהשוואה לכ-42% במארס וכ- 44.13% בפברואר.

עלייה חדה במיוחד של 62%, נרשמה בהיקף היומי הממוצע של עסקות ההחלף שעשו תושבי חוץ. אלה היוו 33% מסך העסקאות ההחלף בשוק -השיעור הגבוה ביותר מאז אפריל בשנה שעברה. כך עולה מנתונים שמפרסם היום בנק ישראל.

חזרתם של הזרים לשוק המט"ח הישראלי נרשמה על רקע עלייה בנפח המסחר היומי הממוצע. זה עמד באפריל על כ-5.8 מיליארד דולר- גידול של 11% ביחס לחודש הקודם. גם כאן, העלייה באה לידי ביטוי בעיקר בזינוק של 30% בנפח עסקות החלף היומי, שהסתכם בממוצע בכ-3.8 מיליארד דולר. היקף עסקאות ההמרה והאופציות רשם ירידה.

על אף העלייה במעורבות הזרים בשוק המט"ח, מדובר עדיין על רמות רחוקות מאלו ששררו בשוק בשנים 2009-2010, לפני הטלת מגבלות הדיווח וריתוק ההון של בנק ישראל. אז נע חלקם של תושבי החוץ במסחר במט"ח סביב רמת ה-60%, כאשר 99% מהפעילות היא של מוסדות פיננסיים זרים השולטים בסכומי כסף אדירים ועושים רווחים באמצעות השקעות ספקולטיביות בשער החליפין.

עסקות החלף הן עסקות בהן הקונה מחליף דולרים בשקלים ובאותה עסקה מקבל התחייבות להחליף את השקלים בדולרים בשער חליפין מסוים. הן מאפשרות למשקיעים מחו"ל להינות מרמת הריבית הגבוהה יחסית על השקל, או מתשואה על השקעות שקליות אחרות (מניות בבורסה של תל אביב, נכסי נדל"ן וכו'), ללא חשיפה מטבעית. כך למשל, בחודש אפריל נחלש השקל מול הדולר בכמעט 1%. לכן, תושב חוץ שהשקיע במק"מ בישראל ללא הגנה מטבעית סבל מתשואה שלילית במונחים דולריים.

מנכ"ל קבוצת פריקו, יוסי פריימן, מסר בתגובה לנתונים: "הגידול בנפח עסקות ההחלף מלמד על עניין גובר בגידור חשיפות אל מול השקל, הן בזירת המסחר הבין-מטבעית והן בזירת הנכסים נקובי השקל כאג"ח שקלי, כאשר הפעילים הזרים מעוניינים להקטין את הסיכון הנובע מפיחות השקל".

לדברי פריימן, "לחזרת הזרים משמעות חיובית, והיא עשויה לאותת על העניין הגובר שלהם בזירה המקומית. חסרונם של המשקיעים הזרים מורגש היטב בשוק ההון במסחר בני"ע ובאג"ח כמו גם בשוק המטבע".