1. המשק הוריד הילוך לקצב צמיחה של כ-2.5%-3.0%, שהוא כמחצית מהצמיחה שנרשמה בשנים 2010-2011. חלק משמעותי מהירידה בצמיחה נובע מירידה בביקושים המקומיים, שכוללים את הצריכה הפרטית והשקעות של פירמות. מצב זה צפוי להפחית את הלחצים לעליית המחירים.

2. למרות שיעור האבטלה הנמוך, נראה שלא צפויים לחצים לעליית השכר במשק. שיעור האבטלה דווקא צפוי לעלות בהמשך השנה.

3. שוק הדיור לא נכנס לקיפאון, בעקבותיו היו צפויים לעלות הביקושים לדירות להשכרה מצד הקונים היושבים על הגדר ולגרום לעליית מחירי השכירות, שמהווים משקל כבד של כרבע ממדד המחירים לצרכן. העלייה בשכר הדירה תושפע מהמצב במשק וצפויה להיות מתונה לעומת השנים האחרונות.

4. באווירה הציבורית שנוצרה בעקבות המחאה החברתית, לחברות קשה להעלות את המחירים בשל חשש מתגובה תקשורתית וציבורית עוינת.

5. הממשלה קיבלה מספר החלטות אשר השפעתן צפויה לגרום להוזלת מחירים בסקטורים שונים, בהן הפחתת חסמי יבוא, אכיפה מוגברת בתחום ההגבלים העסקיים, בחינת עלויות ייצור ושיווק של המוצרים המפוקחים ע"י הממשלה, הגברת תחרותיות במערכת התחבורה הציבורית, הגברת תחרות בשוק הגז לבישול ובתחנות הדלק, עידוד התחרות בשוק המלט, תוכנית להחלפת התקנים הישראליים בתקנים בינלאומיים, חוק חינוך חינם מגיל 3 שנים (הוזלה של סעיף החינוך), הורדת מכסי המזון בעקבות המלצות ועדת המזון (ועדת קדמי) ויישום מסקנות הוועדה להסדרת ענף הרכב (ועדת זליכה).

6. קיים סיכוי לא מבוטל שהמחאה תחזור במהלך החודשים הקרובים. השפעת המחאה של השנה שעברה על המחירים גרמה לכך שמאז חודש יולי עלה מדד המחירים במצטבר, כולל העלייה של המדד האחרון, ב-0.4% בלבד.

7. העלייה במחירי הסחורות בעולם, שמובילה את החששות מפני אינפלציה, מתבססת בעיקר על כוחות ההיצע (הנושא האיראני, חוסר היציבות במזרח התיכון וכו'). גורמים אלה נוטים להיות הפכפכים ולשנות כיוון במהירות ובעוצמה. בחודש האחרון מחירי הסחורות כבר התמתנו. במונחים שקליים המחירים ירדו בשיעור משמעותי. כך, מדד מחירי האנרגיה ירד בחודש האחרון בשיעור של כ-6% במונחים שקליים. הביקוש לסחורות דווקא צפוי להיות מתון בעקבות ההאטה בצמיחה העולמית. גם במדינות המתפתחות, אשר הובילו את הביקושים לסחורות, ובראשן סין, ניכרת האטה בצמיחה ובביקושים.

8. באופן כללי, סביבת האינפלציה בעולם מתמתנת בעקבות האטה כלכלית שמקורה במשבר באירופה וקשיים במדינות אחרות. עובדה זו צפויה למתן התייקרות של המוצרים המיובאים לישראל, בהם מוצרי צריכה וחומרי גלם.

9. אחת הסיבות שמובילה לעלייה בציפיות האינפלציה קשורה לעלייה בנטל המיסוי במשק בעקבות הגירעון הממשלתי הגדל. בהקשר זה חשוב לציין שלא נראה שבאווירה הציבורית הנוכחית תהיה לממשלה יכולת להעלות את המסים. אילו הבחירות לכנסת יתקיימו במועדן, במחצית השנייה של שנת 2013, הסבירות שהמסים יעלו עד אז תהיה נמוכה עד מאוד. הממשלה תעדיף לשנות את יעדיה הפיסקאליים או לפעול בצורה אחרת (לדוגמא באמצעות העתקת התקציב של השנה לשנת 2013) כדי להימנע מייקור המס. כמו כן, ברוח של ועדת טרכטנברג, הכיוון של מדיניות המיסוי היום הוא להעדיף ייקור של המסים הישירים על פני מסי הצריכה העקיפים. חבילת העלאות המיסוי שתוצג ע"י הממשלה כנראה רק אחרי הבחירות, תכלול שילוב של המיסים העקיפים והישירים. בשל הפגיעה בצריכה, להעלאת המיסים הישירים יש השפעה מנוגדת להתייקרויות המחירים הנובעות מהגדלת המס העקיף.

10. אומנם אספקת גז ממקורות ישראליים אינה צפויה בטווח הקרוב, אך במבט ארוך יותר התבססות על מקורות האנרגיה המקומיים צפויה להשפיע בצורה רוחבית על מבנה העלויות של הפירמות במשק ועל הצרכנים. אספקה יציבה שמבטיחה את נראות המחירים לטווח ארוך, צפויה להוזיל עלויות ולהשפיע על הורדת האינפלציה.


הכותב הוא כלכלן המקרו של דש בית השקעות.
לכותב המאמר אין עניין אישי בנושא.
המאמר אינו מהווה תחליף לייעוץ/שיווק השקעות המתחשב בנתונים והצרכים המיוחדים של כל אדם.