בשחר ההיסטוריה חשבה האנושות שכדור הארץ (אז לא חשבו שזה כדור בכלל) מונח על גביהם של שלושה לווייתנים. אם הדעות על הכוחות המחזיקים את כדור הארץ השתנו מאז בצורה משמעותית, עדיין אפשר לטעון שהכלכלה העולמית נשענת היום על שלושה "לווייתנים", ששקיעה של אחד מהם עלולה להטביע את המבנה כולו. בדרך כלל, אפילו בתקופה שלאחר המשבר הכלכלי של שנת 2008-2009, מקורות הדאגה נעו בין גוש כלכלי אחד למשנהו.כעת, נראה שצריכים להיות מוטרדים מכולם.

כמובן שמקור החששות הרציניים ביותר נותר באירופה. אחרי שרמת החרדה ממחנק הנזילות באירופה והסדר החוב ביוון פחתה במקצת, השווקים בעולם היו עסוקים בשבועות האחרונים בהתפתחויות בכלכלת אירופה. סיוע של הבנק המרכזי האירופאי עזר להיחלץ ממצוקת האשראי של המדינות והבנקים באירופה, אך הוא יכול לשמש רק כגשר לשלב הבא של שיפור בכלכלה. צריך להיות ברור שאם המצב הכלכלי באירופה לא ישתפר, הגשר יישאר תלוי באוויר. שום קיצוץ בתקציב ושום הצפת כספים לא יעזרו אם הכלכלה לא תחזור לתפקד ולצמוח. בינתיים, לא נראה שכלכלת אירופה מניבה פירות ממשיים מהשיפור בשווקים. הנתונים שמשקפים את הפעילות הריאלית באירופה ממשיכים לאכזב ברובם.

האכזבות העיקריות צפו בשבוע האחרון מפרסום מדדי מנהלי הרכש במדינות הגדולות באירופה. המדדים ירדו בניגוד לציפיות, ומצביעים על התכווצות משמעותית של המשק האירופאי. חברות דיווחו על קיצוצי כוח אדם וירידה בהזמנות. מטריד שירידה בפעילות נרשמה לא רק במדינות החלשות, וגם בגרמניה ירד מדד מנהלי הרכש.

החדשות מהמדינות שנמצאות במוקד המשבר לא היו חיוביות במיוחד. כלכלת אירלנד התכווצה ברבעון הרביעי ב-0.2% לעומת הציפיות לצמיחה של 1%. בספרד עולים יותר ויותר ספקות שהממשלה החדשה תצליח לחולל מפנה במצב התקציבי של הכלכלה.
גם בחזית ההתמודדות עם הגירעונות הממשלתיים היו החדשות שליליות. באנגליה הגירעון הממשלתי עלה באופן מפתיע בעקבות גידול בהוצאות וירידה בהכנסות. גם באיטליה דווח על כך שהחוב של הממשלה קפץ בחודש ינואר לרמת שיא. באופן קצת אירוני, חלק מהגידול בחוב נבע מהפקדת חלקה של איטליה בקרן חילוץ האירופאי. אם נסכם, "הלווייתן" האירופאי מהווה עדיין יותר משקולת המאיימת להטביע את הכלכלה העולמית מאשר רגל יציבה התומכת בה.

אם הדאגות לגבי אירופה בכל זאת קצת פחתו בחודשים האחרונים, משקיעים מתחילים להיות מוטרדים יותר ויותר מהמצב בסין. סין בכל השנים האחרונות הייתה המקום שלמרות הקשיים בכלכלה העולמית המשיך לספק צמיחה גבוהה ולסייע לכלכלת העולם להתאושש. אולם, היא תופסת לאחרונה כותרות לא מחמיאות, כאשר הוויכוח מתנהל בין "האם הכלכלה הסינית בדרך להאטה מתונה או להאטה קשה", כפי שרואים בגרף המצורף. גם בסין האכזבה העיקרית בשבוע שעבר נבעה ממדד מנהלי הרכש, שהיה נמוך מהתחזית. כמו כן, בסוף השבוע אחד הבנקים הגדולים בסין דיווח על ירידה מפתיעה ברווח ועל פי מקורות לא רשמיים, הבנק המרכזי הסיני הורה לבנקים להפחית מערכם של חובות הישויות הממשלתיות קרוב ל-300 מיליארד דולר.

ניתן לזהות את ההאטה בכלכלה הסינית גם בדו"חות הכספיים של החברות, שפרסומם כמעט הושלם. קצב הצמיחה במכירות הואט והרווח הנקי של החברות התכווץ ברבעון האחרון.

"הלווייתן" האחרון הוא הכלכלה האמריקאית. זו דווקא מהווה מקור לאופטימיות ולחדשות חיוביות היוצאות ממנה בחודשים האחרונים. מדוע בכל זאת המשקיעים מוטרדים ממנה לאחרונה? כאן מעבר לסיכונים הכלכליים, שכפי שאמרנו דווקא פחתו בתקופה האחרונה, המשקיעים מוטרדים מחזרת "מחלת האביב" שתקפה את הכלכלה הגדולה בעולם בשנתיים האחרונות. בשנים אלו המגמה החיובית בכלכלה האמריקאית נקטעה ללא סימני אזהרה מוקדמים במהלך הרבעון השני. כרגיל, בדיעבד נמצאו הסיבות שהובילו לעצירה הפתאומית, אך שכשזה קרה בזמן אמת השווקים תמיד היו מופתעים.

הפעם נקשרים הנתונים החיוביים בארה"ב שהיו בחודשים האחרונים להשפעה עונתית של חורף יחסית חם שהיה השנה, אשר סייע להוריד את ההוצאות לחימום הבית, עודד פעילות בענף הבנייה והפחית היעדרויות מעבודה. קיים חשש שלאחר שהשפעות אלו יפוגו, החולשות המבניות בכלכלה האמריקאית שוב יצופו ויפגעו בנתונים. יחד עם זאת, לאור השיפור במגוון התחומים לעומת השנים הקודמות, נראה שהפעם לכלכלה האמריקאית יש יותר סיכויים לשמור על המגמה החיובית גם ברבעון הבא.
בפרפראזה לאמירה מפורסמת ניתן לומר שהצרות בכלכלה העולמית אינן נעלמות, הן רק מתחלפות.

הכותב הוא כלכלן המקרו של דש בית השקעות

לכותב המאמר אין עניין אישי בנושא. המאמר אינו מהווה תחליף לייעוץ/שיווק השקעות המתחשב בנתונים והצרכים המיוחדים של כל אדם.