"ענף הקלינטק לא מפסיק לצמוח" - שוק ההון - TheMarker

"ענף הקלינטק לא מפסיק לצמוח"

בראיון שנערך לקראת כנס הכלכלה הירוקה של ארנסט אנד יאנג ו-TheMarker מדברים בכירי פירמת רואי החשבון על הקלינטק כמנוע צמיחה, ההשקעות העצומות של סין בתחום והפיגור של ישראל

>> "אי אפשר להימנע מלהסתכל על אסונות הטבע שפקדו אותנו בעשור האחרון - ההוריקן קתרינה, גלי הצונאמי במזרח, רעידת האדמה בהאיטי, השיטפונות במיאנמר ועכשיו הרעידה ביפאן. אנחנו כנראה עושים משהו לא בסדר על הכדור הזה, והוא מחזיר לנו. אין לנו כדור אחר", אמר אתמול יורם טיץ, מנכ"ל משותף בפירמת רואי החשבון ארנסט אנד יאנג ישראל, לקראת כנס הכלכלה הירוקה של ארנסט אנד יאנג ו-TheMarker שמתקיים היום בתל אביב.

לטיץ הצטרפו במהלך הראיון גם גיל פורר, אחראי על תחום הקלינטק של ארנסט אנד יאנג העולמית בניו יורק (ובנו של היו"ר המיתולוגי יצחק פורר), ואיתי ז'טלני, מנהל תחום הקלינטק בישראל, לשיחה על תחום הקלינטק המתפתח.

טיץ: "יש פה גם פן הומאני, אבל חשוב להבין שיש פן כלכלי מובהק - כשהביקוש עולה המחירים עולים. הביקוש למשאבים עולמיים עולה כי האוכלוסייה גדלה ומתבגרת והאורבניזציה מתגברת, מה שמוביל לגידול בביקושים לאנרגיה, למים ולמזון. הדרך היחידה להוריד מחירים היא להגדיל את ההיצע. יש גם מחסור במשאבים - דלק פוסילי מתכלה, מים הם מוצר שמתכלה. יש מי שאומרים שלא רחוק היום שמחיר ליטר מים וליטר דלק יהיה אותו הדבר. זה מכריח אותנו לבוא עם פתרונות אחרים כדי להגדיל את ההיצע ולהוריד את המחיר - למשל על ידי טיפול במים ומציאת מקורות אנרגיה חלופיים".

צילום: TheMarker

ז'טלני: "אפילו הפסולת שלנו מתחילה לקבל מחיר כלכלי. כיום כשאנחנו מסתכלים על מחיר של אנרגיה פוסילית מול זה של אנרגיה נקייה, נראה לנו שהראשונה זולה בהרבה. למעשה אנחנו לא מחשבים את המחירים הכלכליים האחרים שנגבים מאתנו, כמו פסולת. לאט לאט אנחנו מתחילים להחשיב את העלויות הכלכליות האחרות, וזה מצטרף למחיר של האנרגיה הפוסילית, בונה את האיזון בין המחירים ומקרב את הכלכליות של אנרגיה נקייה".

טיץ: "המדינה צריכה לשאוף ביתר שאת לאי תלות בנפט. אפשר לשים פה טחנות רוח לא רק במרום גולן וחקלאות אחרת. זה טרנד ארוך טווח - לא במובן של אופנה חולפת, אלא מגמה של 100 או 150 השנים הקרובות".

פורר: "מדינה או חברה שקלינטק לא תהיה חלק מהאסטרטגיה שלה תהיה בחיסרון יחסי".

ז'טלני: "גם ב-2008, כשהשוק קרס, היה חשש שיפסיקו להסתכל על התחום הזה - אבל מאז ההשקעות העולמיות רק ממשיכות לגדול ולצמוח והענף לא מפסיק לצמוח, בהתבסס על תמיכה ממשלתית ורגולציה דרמטית. זה שוק שטס. כיום כמעט שאין בעולם מדינה עם תעשייה שאין לה תוכנית אסטרטגית לקלינטק, אפילו למדינות מתפתחות כמו סין. צריך להשקיע בידע, תהליכים ויזמים. מדינות בכל העולם משקיעות מיליארדי דולרים בתחום. גם בישראל חשוב מאוד לקבוע מדיניות ארוכת טווח. ספציפית לתחום הסולארי והרוח צריך לעבוד על התיאום בין משרדים שונים. הכיוון הוא טוב אבל.."

"לאט מדי", משלים טיץ.

פורר: "ב-2010 הושקעו ברחבי העולם רבע טריליון דולר באנרגיה נקייה ללא מים. סין היתה ראשונה בהשקעה, גרמניה שנייה וארה"ב שלישית. גרמניה הגיעה ליעדים של 2020 כבר בשנה שעברה. התחום הזה לא חדש, ועבר אבולוציה מהירה וקפיצת מדרגה משמעותית. הסרט של אל גור היה אחד הטריגרים. בשלב כלשהו העולם הבין שזה כלכלי. יש הרבה גורמים, בין אם זה גידול אוכלוסייה, מחירי אנרגיה גבוהים והמוגבלות של המשאבים הטבעיים. זה גורם לטרנספורמציה שהרבה מגדירים אותה כמהפכה התעשייתית הבאה. זה דיון כלכלי טהור. בסוף זה הכל כסף".

"ישראל מפגרת מאחור בקביעת אג'נדה"

פורר: "יש ממשלות שלקחו את זה לרמה של אסטרטגיה לאומית ויש להן תוכניות ארוכות טווח - יצירת משרות, הפיכה של הכלכלה למבוססת חדשנות, יצירת יתרון תחרותי בעולם האנרגיה של המחר, יצירת תעשיית חדשות והורדת רמת הפליטה במדינה. זו השקעה של חמש עד עשר שנים והרבה כסף, אבל רואים תמורה.

"גם אם מסתכלים על איך החברות הגדולות מתייחסות לקלינטק רואים תזוזה משמעותית בשנה האחרונה. ביצענו סקר ב-300 חברות גלובליות שהמחזור שלהן מעל מיליארד דולר בשנה, ו-75% מתוכן אמרו שההשקעה שלהן בקלינטק הולכת לגדול, בעיקר כדי לחסוך בהוצאות - באנרגיה, במים, בייעול תהליכי יצוא - וזה משהו שרואים מהר בשורה התחתונה. החברות מתחילות לראות בקלינטק מנוע צמיחה".

יורם טיץ, איתי ז'טלני וניל פורר
יורם טיץ, איתי ז'טלני וניל פורר
צילום: בכר דודו

מיהם משקיעי הקלינטק כיום?

טיץ: "יש כמה סוגים: הראשון הן קרנות המוקדשות במיוחד לתחום הזה, כמו טרה ונצ'רס או אקווה אגרו של גאון; חוץ מזה יש קרנות הון סיכון כלליות שמשקיעות גם בקלינטק כמו ג'נסיס שהשיקעה בסולאראדג' - חברה סופר-מעניינת עם טכנולוגיה לניצולת טובה יותר של שדות פוטו-וולטאיים; השלישי הוא אנג'לים, והרביעי תאגידים".

פורר: "מתוך 20 ההנפקות הגדולות בעולם ב-2010 היתה גם הנפקת סינובל ווינד הסינית ב-1.5 מיליארד דולר. גם גולדווינד גייסו מיליארד דולר, ויש דוגמאות נוספות. "סין החליטה בספטמבר לשים דגש על שבע תעשיות מתעוררות. המטרה שלה היא להפוך את תחום הקלינטק ל-15% מהתמ"ג ב-2020 לעומת 2% כיום. זה דורש המון המון חדשנות. בישראל יש מקום לכך, אבל צריך להבין שבקלינטק אי אפשר להפריד - צריך לעשות ייצור וחדשנות יחד באותו מקום".

ז'טלני: "יש דברים חדשניים מדהימים שישנו את הכלכליות של דברים. תראו מה קורה לתחום הסולארי, כמה עולה כיום להתקין מערכת סולארית - המחיר נחתך בחצי בשלוש שנים. זה משנה את מחירי החשמל, ואומר שבמדינות שבהן יש שמש והחשמל לא מאוד זול, פתאום האנרגיה הסולארית הופכת להיות זולה וזמינה".

בישראל אין לחברות הקלינטק חיים קלים בגיוסי הון.

טיץ: "חברות דווקא מצליחות לגיוס הון, אבל אולי לא כפי שהיו רוצות. אנחנו מפגרים מאחור בלקבוע אג'נדה כמדינה, כמו שהסינים עשו, וברגולציה הממשלתית. אם לא תהיה לנו אג'נדה נאבד את היתרון התחרותי שלנו, אף שבישראל גילוי הגז משנה את כללי המשחק".

עקבו אחרינו בטוויטר
עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות ישירות לפייסבוק
הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

שלח להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

שלח סגור להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
הפופולריות בשוק ההון
הצעות מיוחדות