הסיכון שטמון במוכר ובידוע - שוק ההון - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הסיכון שטמון במוכר ובידוע

5תגובות

<<דמיינו שאתם משתתפים בניסוי הבא: לפניכם שני כדים אטומים שבכל אחד מהם עשרה כדורים. חלק מהכדורים ירוקים וחלקם אדומים. עליכם להכניס את היד לאחד מהם ולשלוף כדור בודד. אם תשלפו כדור ירוק תקבלו 20 דולר.

כעת אומרים לכם שבאחד הכדים יש 50 כדורים ירוקים ו-50 אדומים, ושהיחס בין מספר הכדורים הירוקים לאדומים בכד השני אינו ידוע. במה תבחרו? לאחר מכן אומרים לכם שתקבלו 20 דולר אם תשלפו כדור אדום מאחד הכדים. במה תבחרו הפעם?

אם תנהגו כמו רוב המשתתפים בניסוי שערך פרופ' דניאל אלסברג בשנות ה-60, הבחירה שלכם בשתי הפעמים תהיה בכד עם ההסתברות הידועה של 50:50. זאת, אף שמדובר בבחירה שאינה הגיונית.

נניח שהנסיינים שהתבקשו להוציא כדור ירוק בחרו בכד שבו התפלגות ידועה של 50:50, כלומר הם העריכו שבכד השני יש יותר כדורים אדומים מירוקים. אם כך, מדוע כשהתבקשו להוציא כדור אדום בחרו באותו הכד? ברור שזוהי סתירה. זה אינו ניסוי בסטטיסטיקה אלא בפסיכולוגיה. הניסוי ממחיש את העובדה שאנשים שונאים עמימות. הם לא מגיבים היטב למצבים מעורפלים ומעדיפים עולם מאורגן. במלים אחרות, הם מפריזים ברמת הסיכון שהם מייחסים למצב מעורפל.

תחושת ביטחון מופרזת

הצד השני של העמימות הוא ההיכרות. יותר קל לנו לשחק בקלפים מוכרים. לכן אנשים נוטים לבקר במסעדות שהם מכירים ולהזמין אותה המנה. מסיבות דומות מעסיקים נוטים לגייס עובדים שדומים להם.

באותו אופן נרגיש בנוח עם השקעה בחברה שהמנכ"ל שלה מרבה להתראיין ולספר על הפוטנציאל העצום שלה, נאזין לעצות של חברים שמספרים על השקעה מוצלחת שביצעו או ניטה להשקיע בחברה מקומית כמו טבע.

הגיוני להשקיע במה שמכירים, אך יש בכך סיכון של הטיית פמיליאריות - כשאנו מכירים דבר מה שאנו מרגישים עמו בנוח ולכן נוטים לביטחון מופרז. התוצאה היא אובדן האובייקטיביות. הטיית הפמיליאריות מאפיינת, למשל, את מי שמשקיעים חלק ניכר מחסכונותיהם בחברה הבורסאית שבה הם עובדים מכיוון שכך הם חשים בנוח עם ההשקעה. 20 אלף מעובדי אנרון, שפשטה רגל ב-2001, החזיקו במניותיה במסגרת תוכנית הפרישה שלהם, והפסידו פעמיים - גם את מקום העבודה וגם את חסכונותיהם.

במחקר שפירסמו באחרונה, ד"ר אורלי שדה מהאוניברסיטה העברית ופרופ' מנחם ברנר וד"ר יהודה יצחקיאן מאוניברסיטת NYU מצאו שעמימות משפיעה על התפישה העצמית של המשקיעים בנוגע ליכולות ההשקעה שלהם.

שדה מצביעה כדוגמה על ברנרד מיידוף, שבמשך עשרות שנים הונה משקיעים שסמכו על כישוריו. לקוחותיו היו מוכנים לחיות עם תמרורי האזהרה מכיוון שההיכרות עם מיידוף נסכה בהם ביטחון, מסבירה שדה.

היזהרו מהמלצות

משקיע רציונלי נדרש להתעניין רק באינפורמציה רלוונטית. הוא צריך לדעת שתחושת היכרות עם ההשקעה תגביר את ביטחונו העצמי, ושלא בטוח שזה לטובתו.

פתרון אחד לבעיה זו הוא שימוש בטכניקה של השקעה עיוורת - למשל באמצעות רכישת תעודות סל על מדדי מניות ואג"ח. דרך טובה עוד יותר להתגבר על הטיות שכאלה היא חיסכון באמצעות הפקדות חודשיות קבועות, בלי לנסות לתזמן את השוק. באופן זה נשקיע גם בירידות וגם בעליות, בלי שנתיימר לבחור בתזמון הטוב ביותר ובסקטור הכדאי ביותר.

כדי להתגבר על הטיית הפמיליאריות יש לשאוב מידע מכמה מקורות, ולא להסתמך רק על ראיונות עם מנכ"לים או הודעות לעיתונות. זוהי עבודה שמצריכה בדיקה של נתונים פיננסיים, עיון בסקירות של אנליסטים ובירור עצמאי על מתחרים ולקוחות של החברות שבהן משקיעים. כשמישהו שאנו מכירים ממליץ על השקעה וכשאנו מרגישים שהפעם יש לנו קלף מנצח ביד - זוהי סיבה לחשש.

בעניין זה כדאי לזכור את מה שאמרה פעם האנליסטית האמריקאית איליין גרזרלי: "בשוק המניות אני נוהגת לעשות את ההפך ממה שאני מרגישה. כשיש לי כאב בטן, אני יודעת שזה זמן טוב לקנות. כשאני מרגישה נהדר, זה בדרך כלל הזמן למכור".

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם