"אסור לשנות חוזים רטרואקטיבית, זה יהיה אסון, אבל ניתן להגדיל את שיעור המס מתגליות הגז האחרונות" - כך אמר היום יגאל ברייטמן יו"ר דלויט ברייטמן אלמגור זהר בפאנל ישראל וה-OECD בוועידת שוק ההון של TheMarker. לדבריו, ניתן להגדיל את שיעור המס מרווחי היזמים (לאחר ניכוי ההוצאות) לשיעור של 49%-50%.

■ יחימוביץ’: לא סביר שנתניהו לא מבין בנושא שכר הבכירים - מה יש לו להמשיך ללמוד?

■ יגאל ברייטמן: ההצטרפות ל-OECD מחייבת את ישראל לבצע שינויים משמעותיים

■ רוני חזקיהו: "הריבית הנמוכה יוצרת אשליה בדבר יכולת ההחזר של הלווים"

■ חיים שני: "ההיי-טק הישראלי נחשב לפאר היצירה ולכן חשוב לשמור עליו"

■ ירום אריאב: המדינה צריכה להקים קרן שתקבע מדיניות לשימוש ברווחי הגז

■ מנכ"ל קבוצת עזריאלי: מחר ניכנס למדד הבינלאומי של חברות הבנייה - הקבוצה הישראלית היחידה

■ זוהר גושן: "בשוק ההון פועלים גורמים המעדיפים רשות חלשה - הם מעדיפים שלא תהיה אכיפה מינהלית"

■ מנהל ההשקעות במגדל שוקי הון: "האופק שחור ומתרבים הסימנים למיתון

עוד משתתפים בפאנל עודד ברוק, מנהל האגף הבינלאומי במשרד האוצר; פרופ' ליאו ליידרמן, היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים; מאיר קפוטא, מרצה, לשעבר הממונה על הכנסות המדינה ומתאם מדיניות מקצועית בתחום ה-OECD; קובי הבר, ראש החטיבה לכספים וכלכלה בבנק לאומי; ירום אריאב, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר.

"כמו שהמדינה יודעת להפחית מס על סקטורים מסויימים, לדוגמה בחוק עידוד השקעות הון, כך היא יכולה להגדיל את המיסוי על אוצרות הטבע שלה", אמר ברייטמן.

ירום אריאב, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר אמר, כי המדינה צריכה להקים קרן שתקבע מדיניות לשימוש ברווחי הגז. לדבריו, התגלית החריגה עלולה לשנות את המאזן בין יצוא ליבוא, וקיים חשש שהעושר החדש ישבש את כלל הפעילות הכלכלית. "צריך להקים סוג קרן מתאימה ליכולות ולצרכים שלנו. צריך לחשוב איך יוצרים מצב שהעושר לא יפגע בשיעורי תעסוקה בגלל שינוי האיזון בין יצוא ליבוא", אמר. בעניין התמלוגים הדגיש אריאב, כי "עמידה בחוזים זה ערך נכון לכל הצדדים. יזם לא צריך לבוא לממשלה ולשנות תנאי חוזה כשלא נוח לו, ולהיפך". לדבריו אפשר לשנות מדיניות תמלוגים אולם רק מתגליות גז עתידיות.

מאיר קפוטא, לשעבר הממונה על הכנסות המדינה, אמר כי ארגון ה-OECD לא ימנע מדיניות של העלאת תמלוגים אם ישראל תחליט לנקוט בצעד זה רטרואקטיבית.

"זה לא מהלך רטרואקטיבי אלא הכנסה פירותית שוטפת. גם אם נראה בזה ממד מסוים של רטרואקטיביות, שיקול הימנעות ממהלך רטרו הוא אחד, וישנם שיקולים נוספים. לדוגמה, שיקולים חברתיים, זכויות אזרחי המדינה וזכות הקניין של האזרחים. אי אפשר לקדש חוק של רטרואקטיביות ולהעמידו מעל לכל", הוסיף.

קובי הבר, ראש חטיבת כספים וכלכלה בבנק לאומי אמר, כי המדינה צריכה להשתמש בתקבולי הגז לצמצום חובות בראש ובראשונה.

לעניין תחזיות צמיחה הסכימו המשתתפים, כי שנת 2011 תהיה פחות טובה מ-2010. הבר אמר, כי תחזית הצמיחה שלו ל-2010 היא פחות או יותר מה שנאמר קודם (כ-3.7%, א.ק), אולם התחזית ל-2011 היא צמיחה של כ-3%.

ליאו ליידרמן, היועץ הכלכלי של בנק הפועלים אמר, כי תחזית הצמיחה ל-2010 היא 3.7% ולשנת 2011 התחזית היא 3.5%. לדבריו, הבוקר הודיעה קרן המטבע העולמית כי כוונתה להוריד את תחזית הצמיחה הגלובלית, ומוסדות נוספים ילכו בעקבותיה. אריאב אמר, כי יש להתכונן לכך ש-2011 תהיה שנה יותר גרועה מ-2010.

בעניין ההצטרפות ארגון המדינות המפותחות שררה הסכמה, כי מדובר במהלך שיחייב את ישראל לעמוד בסטנדרטים בינלאומיים ויהיו עוד "עיניים" שיסתכלו עליה. עם זאת, ההצטרפות תחייב את ישראל להוצאה תקציבית חדשה בסעיף של תמיכה גדולה יותר במדינות מתפתחות.

אריאב ציין, כי למזלה של ישראל ההצבעה על הצטרפותה לארגון היתה לפני תקרית המשט. לדבריו, לו היתה ההצבעה נערכת היום, לחצים פוליטים היו עלולים לעכב את ההצטרפות.