כמה עולה לכם המינוס? מדריך לניהול האוברדראפט - שוק ההון - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כמה עולה לכם המינוס? מדריך לניהול האוברדראפט

כמה כסף גובים מכם הבנקים הגדולים עבור מסגרת האשראי וכמה עולה לחרוג מהמסגרת שהבנק אישר לכם? ■ בארבע השנים האחרונות נאסרה חריגה ממסגרת האשראי בחשבונות עובר ושב ■ בבנק ישראל רוצים שנבין: חריגה ממסגרת אשראי - אינה מקור להשלמת הכנסה

19תגובות

האם אתם יודעים כמה אתם משלמים על משיכת יתר (אוברדראפט) בבנק? האם אתם יודעים שבתוך מסגרת האשראי שהבנק אישר לכם קיימים למעשה כמה מסגרות אשראי שונות שכל אחת מהן מחוייבת בריבית אחרת? ויותר מכך: האם אתם יודעים כמה כסף גובה הבנק עבור עצם קיומה של "מסגרת אשראי"?

החל מ-1 ביולי 2006 נאסרה חריגה ממסגרת האשראי בחשבונות עובר ושב. מטרת ההוראה, שעוררה הרבה סערה בשעתה, היתה לגרום לציבור להבין שמסגרת האשראי, ובמיוחד החריגה, לא נועדו להוות מקור להשלמת הכנסה, אלא לכל היותר לאפשר גמישות בניהול החשבון.

בבנק ישראל מסבירים כי "מדובר באשראי יקר יחסית, המעמיס על הלקוח הוצאות נוספות וגבוהות עקב תשלומי הריבית". חריגה מתמשכת ממסגרת האשראי, ובייחוד חריגה שגדלה והולכת, משמעה הוצאות גבוהות מההכנסות, והיא מצביעה בדרך כלל על רמת חיים העולה על היכולת הכלכלית, מצב שעלול להוביל להסתבכות כלכלית. מדיון שנערך בוועדת הכלכלה בינואר, עולה כי ההוראה עשתה את שלה: היקף החריגה ממסגרות האשראי היא כיום 4 מיליארד שקל לעומת 12 מיליארד שקל ב-2005.

מסגרת אשראי היא למעשה תקרת המינוס המרבית שהבנק מאשר באופן שוטף, ומבלי לייצר "הלוואה", כלומר שהיא עסקה מיוחדת המחויבת בביטחונות ושנושאת החזר חודשי קבוע. בדרך כלל מדובר במסגרת בגובה 1-3 משכורות. תנאי הריבית עבור המינוס נקבעים מראש ומומלץ לבצע השוואה בין הבנקים - במיוחד אם מדובר בחשבון שצורך אשראי.

מסגרת האשראי שהבנק מאשר אינה מגיעה בחינם: הבנקים גובים מדי רבעון "דמי הקצאת אשראי", שמצטברים לעשרות שקלים בשנה. בבנק לאומי ובבנק הפועלים, למשל, יגבו 48 שקל לשנה אך בבנק המזרחי יגבו 108 שקל בשנה. המשמעות היא שצ'ק שפירעונו חורג ממסגרת האשראי לא יכובד והבנק לא יאפשר משיכת מזומן מהכספומט. זאת, בניגוד למצב בעבר שבו כיבוד הצ'ק גם כשהיתה חריגה היה תלוי בטוב לבו של הפקיד.

כאשר המינוס גדל, גדלה גם הריבית

על אף שהבנק מקצה מסגרת אשראי אחת, היא כוללת בדרך כלל כמה תתי-מסגרות, שכל אחת מהן מחויבת בריבית שונה. לדוגמה: מי שקיבל מסגרת אשראי של 10,000 שקל, ישלם ריבית מסוימת עבור חלק מהמסגרת (למשל, עבור 3,000 השקלים הראשונים) וריבית שונה עבור הכסף הנותר. כל בנק קובע תתי-מסגרות שונות ולכן רצוי ואפילו חובה לבדוק היטב מהן המסגרות הקיימות בתוך מסגרת האשראי.

מדוע זה חשוב? משתי סיבות: הראשונה, מי שנוטה להיכנס למינוס נמוך יופתע לגלות כי כאשר המינוס גדל, גדלה גם הריבית. שנית, הריבית שגובה הבנק עבור השקל האחרון - היא הריבית שיגבה הבנק עבור הלוואה חד-צדדית. למשל, אם בנק מסוים מעניק ללקוח מסגרת אשראי של 10,000 שקל, ועבור 9,000 השקלים הראשונים גובה הבנק ריבית של 10% ועבור 1,000 השקלים האחרונים גובה הבנק 15% - מה יקרה אם הלקוח ייכנס למינוס של 11 אלף שקל? ובכן, הריבית עבור 1,000 השקלים תהיה 15%, כלומר הריבית שגובה הבנק עבור המדרג האחרון.

כאן עולה שאלה נוספת: אם אי אפשר לחרוג ממסגרת האשראי, מדוע יש צורך במסגרת אשראי חריגה? ובכן, לבנק מותר להעמיד אשראי חד-צדדי, כלומר מותר לבנק לכבד גם צ'ק שחורג ממסגרת האשראי במידה שבחר לעשות זאת. בבנק ישראל ביקשו לוודא כי הריבית עבור אשראי זה לא תהיה גבוהה באופן מיוחד, ולכן הגבילו אותה למדרג הריבית האחרון. על פי בנק ישראל, "אשראי בחריגה מהמסגרת הוא כמעט תמיד היקר ביותר במערכת הבנקאית. הריבית על הלוואות נמוכה משמעותית מהריבית החריגה. חלק ניכר מהלקוחות כלל אינו מודע לגובה הריבית שהוא משלם".

אם כבר הזכרנו את עניין ההלוואות, שווה לבדוק אפשרות נוספת: לעתים נתקלים בלקוח שגורר את המינוס מחודש לחודש. במקרה שכזה, שווה לקחת הלוואה שתסגור את המינוס (בריבית נמוכה יותר) ולהמשיך לחיות מתוך המשכורת.

הריבית שגובים הבנקים עבור מסגרות האשראי

פרופיל א':

גיל: 35

הכנסה בנטו: כ-8,000 שקל

סכום בפק"מ: 50 אלף שקל

מינוס: 10,000 שקל

פרופיל ב':

גיל: 45

הכנסה בנטו: כ-14 אלף שקל

סכום בפק"מ: 100 אלף שקל

מינוס: 20 אלף שקל

בנק לאומי

גובה מסגרת האשראי: נקבע לפי גובה המשכורת או ההכנסות, היקף העושר הפיננסי ופרמטרים נוספים המשפיעים על ניקוד האשראי של הלקוח. קיימים הבדלי ריבית בין חשבון משכורת לבין לקוח שאינו מעביר משכורת. הבנק עבר באחרונה לשיטת תמחור אישי, שבה נקבעת הריבית על פי קריטריונים כמו ותק, יציבות פיננסית, ביטחונות, אירועים חריגים כמו החזרת צ'קים והרשאות.

מדרגי האשראי: 80% הראשונים מתוך המסגרת במדרג הראשון ו-20% מתוך המסגרת במדרג השני.

ריביות:

פרופיל א': מסגרת אשראי של עד 30 אלף שקל, בריבית שבין פריים + 3% לפריים + 7.50%.

פרופיל ב': מסגרת אשראי של עד 50 אלף שקל בריבית שבין פריים + 1% לפריים + 6.75%.

הבנק הבינלאומי

גובה מסגרת האשראי: מעביר משכורת מקבל בדרך כלל מסגרת של עד פי ארבעה מהכנסתו החודשית. לקוחות שאינם מעבירי משכורת יוכלו לקבל מסגרת אשראי על פי היכרות קודמת או ניהול תיק השקעות.

מדרגי האשראי: ברוב המקרים מעניק הבנק מסגרת אשראי בודדת, כאשר מסגרת נוספת (שניתנת למעט לקוחות) מיועדת לאשראי לתקופה קצרה ונושאת ריבית גבוהה ב-3.5% לעומת תת המסגרת הראשונה.

ריביות:

פרופיל א': מסגרת אשראי של כ-25 אלף שקל בפריים + 3%.

במידה שאין חשבון משכורת: מסגרת אשראי של כ-25 אלף שקל בפריים + 3.75%.

פרופיל ב': מסגרת אשראי של כ-50 אלף שקל בפריים + 2.5%. במידה שאין חשבון משכורת: מסגרת אשראי של כ-50 אלף שקל בפריים + 3%.

בנק דיסקונט

גובה מסגרת האשראי: עד פי חמישה מהשכר. דיסקונט הוא הבנק היחיד מבין הבנקים הגדולים שבו מדרגי הריבית הם הפוכים: כלומר, הריבית הגבוהה נגבית עבור מדרג האשראי הראשון והריבית יורדת עבור מדרגי האשראי הבאים.

מדרגי האשראי: מקבלי משכורת של עד 10,000 שקל זוכים בארבעה מדרגי ריבית בסכום מצטבר של 40 אלף שקל; מי שמקבלים יותר מ-10,000 שקל ליחיד או יותר מ-15 אלף שקל לזוג - זוכים בשלושה מדרגי ריבית בסכום מצטבר של 150 אלף שקל.

ריביות:

פרופיל א': במדרג הראשון (עד 10,000 שקל) בריבית של 9.5%; במדרג השני (10,000-20 אלף שקל) - בריבית של 9.25%; במדרג השלישי (20-30 אלף שקל) - בריבית של 9%; ובמדרג הרביעי (יותר מ-30 אלף שקל) - בריבית של 8.75%.

פרופיל ב': במדרג הראשון - עד 30 אלף שקל בריבית של פריים + 7.45%; בשני - עוד 20 אלף שקל בריבית של פריים + 7.20%; בשלישי - עוד 100 אלף שקל בריבית של פריים + 6.45%.

בנק מזרחי טפחות

גובה מסגרת האשראי: הבנק מאשר בדרך כלל מסגרת אשראי של פי שלושה מההכנסה החודשית בכפוף לשינויים.

מדרגי האשראי: שלוש תתי-מסגרות: ללקוחות קיימים החלוקה היא 20% (תת-המסגרת הראשונה), 60% ו-20%. עבור לקוחות חדשים (בעלי ותק של פחות משלוש שנים) המסגרות הן 20% (תת-המסגרת הראשונה), 70% ו-10%.

ריביות:

פרופיל א': היקף המסגרת יכול להגיע עד כ-27 אלף שקל. הריבית בתת-המסגרת הראשונה - 5.15%-5.85%; בתת-המסגרת השנייה - 8.70%-11.65%; ובשלישית - 11.65%-13.95%.

פרופיל ב': מסגרת האשראי יכולה להגיע עד כ-47 אלף שקל. הריבית בתת-המסגרת הראשונה - 5.15%-5.85%; בשנייה - 8.70%-11.65%; ובתת-המסגרת השלישית - 11.65%-13.95%.

בנק הפועלים

גובה מסגרת האשראי: עד פי שלושה מגובה המשכורת (למחזיקי חשבון משכורת).

מדרגי האשראי: שלושה מדרגי אשראי בגובה משכורת אחת כל אחד. לדוגמה: מי ששכרו 8,000 שקל נטו עשוי לקבל מסגרת אשראי בהיקף מקסימלי של 24 אלף שקל - כל מדרג בגובה 8,000 שקל, בהתאם לשכר.

ריביות:

מדרג האשראי הראשון - בריבית של עד פריים + 6.5%.

מדרג האשראי השני - בריבית של עד פריים +9.2%.

מדרג האשראי השלישי - בריבית של עד פריים + 9.4%.

פרופיל א': יקבל מסגרת אשראי בהיקף מקסימלי של 30 אלף שקל.

פרופיל ב': יקבל מסגרת אשראי בהיקף מקסימלי של 42 אלף שקל.

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם