<< חברות טכנולוגיות ישראליות רבות משוועות למימון בעקבות המשבר הכלכלי העולמי, ובהיעדרו עלולות להיסגר. עד היום נסמכו חברות שכאלה בעיקר על מימון שהגיע מקרנות הון סיכון, אך המשבר גרם לירידה דרסטית בהיקף השקעותיהן של הקרנות בחברות הישראליות. הצעת חוק חדשה ומהפכנית אמורה לטפל בבעיה על ידי עידוד השקעות אנג'לים בהיי-טק הישראלי.

מאחורי הצעת החוק עומד ח"כ רוברט אילטוב (ישראל ביתנו), יו"ר השדולה לקידום תעשיית ההיי-טק בישראל, שהניח אתמול על שולחן הכנסת תיקון לפקודת מס הכנסה. על פי התיקון, השקעות של משקיעים פרטיים בחברות היי-טק עתירות ידע שמשלמות את מרבית משכורותיהן בישראל ייחשבו כהפסד במועד ביצוע ההשקעה. הדבר יאפשר למשקיעים פרטיים לקזז את ההשקעה כנגד רווחי הון. כיום, אם מצליחה ההשקעה בחברה ונוצר רווח הון, המשקיע משלם מס רווחי הון. אם החברה נכשלת ונסגרת, המשקיע יכול לקזז את הסכום שהפסיד כנגד רווחי הון אחרים.

התיקון המוצע מאפשר למשקיעים לקזז את השקעתם במועד ביצוע ההשקעה. משמעות הדבר היא שאם נוצר למשקיע רווח הון ממקורות אחרים, ישתלם לו להשקיע את הרווחים בחברות עתירות ידע, ובכך בעצם לדחות את תשלום המס רק למקרה שייווצר לו רווח הון מהחברה שבה השקיע.

התיקון המוצע מהווה למעשה שינוי בקבועי הזמן של ההכרה בהפסד, כך שבמקום להכיר בהפסד במועד כישלון החברה וסגירתה, ההפסד יוכר במועד ההשקעה. עם זאת, במקרה של יצירת רווח הון כתוצאה מההשקעה יחושב המס לרבות ההפסד שכבר הוכר, כך שהמשק אינו מפסיד בטווח הבינוני והארוך. הצעת החוק נוגעת למס רווחי הון של יחידים, שרמתו כיום 20%-25% (ההבדל הוא בין בעלי מניות מהותיים למי שאינם כאלה).

התיקון המוצע מתמקד בחברות עתירות ידע שמשלמות לפחות 70% ממשכורותיהן בישראל, והתנאים המאפשרים להיכלל במסגרת קיזוז המס החדש הם השקעה בהיקף של לפחות 25 אלף שקל אך לא יותר מ-10 מיליון שקל, וכן שהיקף אחזקותיו של המשקיע בחברה אינו עולה על 49%.

ח"כ אילטוב: "כבר כיום אנו רואים הצטמצמות אמיתית בהשקעות בחברות היי-טק. נדרש לפעול לאלתר על מנת להגדיל את האטרקטיביות של תעשייה זו למשקיעים. תיקון זה, אשר משנה רק את לוחות הזמנים לתשלום המס, יביא לעלייה מיידית בהשקעות ובתועלת עקיפה וישירה למשק. כך נבטיח את המובילות של תעשיית ההיי-טק הישראלית".

אסתי פשין, מנכ"לית השדולה לקידום היי-טק הישראלי, מסבירה בראיון ל-TheMarker את מהות הצעת החוק: "הצעת החוק שלנו מאפשרת לאנג'לים שיש להם רווחים של עשרות מיליוני שקלים לקזז כל סכום שהפסידו מול רווח כדי לשלם פחות מס. הפתרון שלנו טוב גם לחברות היי-טק שמכונות חברות זומבי. אלה חברות שלא ממשיכות לפעול אבל לא נסגרות, וכל עוד הן לא נסגרות אתה לא יכול להוכיח למס ההכנסה שהפסדת את הכסף. אז במקום לחכות שהחברה תיסגר ולקבל הכרה במס, כעת המשקיע יכול לקזז את ההשקעה כבר במועד ההשקעה מול רווחי הון אחרים.

"קח לדוגמה משקיע כמו יוסי ורדי. הוא יכול מיידית לקחת את הכסף שהוא מקבל כזיכוי מס עם ביצוע ההשקעה ולהשקיע אותו בעוד חברות, ואם החברה לא תפסיד הוא ישלם מס כרגיל. בעצם הצעת החוק מאפשרת להשקיע את הרווחים של האנג'לים הישראלים בחברות היי-טק ישראליות ולהרוויח את שיקול המס. המדינה לא מפסידה בטווח הארוך. היא מפסידה רק במקרה שהחברות הן במצב של זומבי".

איך בעצם נולדה הצעת החוק הנוכחית?

"במסגרת העבודה השוטפת אנחנו נפגשים עם גורמים רבים בתעשיית ההיי-טק. אחת הבעיות המרכזיות כיום בתעשייה היא היעדר השקעות בשלבים ראשוניים. חסם קבלת ההשקעה מקרנות הון סיכון עלה. הקרנות נוטות כיום להשקיע בשלבים מאוחרים יותר, ולמעשה כיום רוב הפרויקטים הטכנולוגיים הצעירים ממומנים על ידי הממשלה ואנג'לים. ניסינו למצוא מנגנון שיסייע לאנג'לים ויעודד אותם להמשיך להשקיע בהיי-טק".

מהם סיכוייה של הצעת החוק לעבור?

"עוד לא היה מישהו שאמר לנו שהצעת החוק אינה הגיונית, לכן התחושה שלנו היא שיש סיכוי טוב שהיא תעבור. המשוב שאנחנו מקבלים הוא שמדובר בהצעת חוק פורצת דרך, שמשנה את כללי המשחק ולא פוגעת באינטרסים של המדינה".

מהו לוח הזמנים כרגע בכל הקשור להצעת החוק?

"היא אמורה לקבל היום אישור שהיא אינה הצעת חוק גזענית או פוגעת בחוק יסוד ושניתן להגישה. לאחר מכן היא אמורה 'לנוח' 45 יום".

תגובות חיוביות

העומד מאחורי ההצעה של השדולה לקידום ההיי-טק הישראלי הוא איתי זנדבק, מייסד מדגרת פלטוניקס שמשקיעה בחברות סטארט-אפ ישראליות. "הצעת החוק גורסת שהאנג'לים ירשמו הוצאה מוכרת ממס על רווח הון. במקום להכיר בהפסד לאחר כמה שנים, מכירים בו מיד. העלות למדינה היא הריבית למשך כמה שנים שהיא לא מקבלת עד סגירת החברה. לא מדובר בהרבה כסף, אבל באמצעות הצעת החוק היא מעודדת יותר השקעות של אנג'לים - מה גם שמדובר בכסף שהולך למשכורות וחוזר למדינה כמס".

משה קוזלובסקי, יו"ר קבוצת האנג'לים אפטרדוקס (Afterdox), מגיב גם הוא בצורה חיובית להצעת החוק: "ללא כל ספק עזרה כזאת עוזרת למשקיעי אנג'ל כמו אפטרדוקס להגביר את ההשקעות שלהם בחברות ישראליות. מכיון שאפטרדוקס משקיעה רק בחברות שמרכז פעילותן בישראל, אני מעריך שזה יגביר את הרצון והיכולת של אפטרדוקס וחבריה להמשיך לבצע השקעות בחברות עתירות ידע, וכפועל יוצא יחזק את שוק ההיי-טק בישראל. נצטרך ללמוד ביתר פירוט את השלכות החוק הזה ולפעול בהתאם".

גם ד"ר אורן פירסט מקבוצת האנג'לים תבל מאמין שמדובר בהצעת חוק חיובית: "זה נראה מבטיח ואכן ייתן תנופה להשקעות. אני אוהב מאוד את הצעת החוק הזאת".

אם החוק אכן יקרום עור וגידים, הוא צפוי להשפיע על עשרות אנג'לים פרטיים שפעילים בישראל ומשקיעים בחברות היי-טק. בין היתר מדובר בסטארט-אפ קומפני, eureka ,eXeed ואביב ונצ'רס. אנג'לים בולטים אחרים שפעילים בזירה הישראלית ואינם מאוגדים בקבוצה הם יוסי ורדי, ג'ף פולבר, יאיר גולדפינגר, אריק בן חמו, טל ברנוח, גיא גמזו, עודד פדרבוש, שלמה נחמה ובובי לינט. הללו משקיעים לרוב בין מאות אלפי דולרים ל-1-2 מיליון דולר.