"הכלכלה הישראלית הציגה יציבות מרשימה בתקופה משברית שטרם ידענו כמותה, ודאי אם נביט בביצועי החברות המרכיבות את מדד תל אביב 25 בכדי לאשש אמירה זו" - כך אמר היום רו"ח יגאל בריטמן, יו"ר ומנהל עסקים ראשי של פירמת ראיית החשבון והייעוץ, Deloitte בריטמן אלמגור זהר בוועידת שוק ההון של TheMarker.

■ יחימוביץ’: לא סביר שנתניהו לא מבין בנושא שכר הבכירים - מה יש לו להמשיך ללמוד?

■ יגאל ברייטמן: ההצטרפות ל-OECD מחייבת את ישראל לבצע שינויים משמעותיים

■ רוני חזקיהו: "הריבית הנמוכה יוצרת אשליה בדבר יכולת ההחזר של הלווים"

■ חיים שני: "ההיי-טק הישראלי נחשב לפאר היצירה ולכן חשוב לשמור עליו"

■ ירום אריאב: המדינה צריכה להקים קרן שתקבע מדיניות לשימוש ברווחי הגז

■ מנכ"ל קבוצת עזריאלי: מחר ניכנס למדד הבינלאומי של חברות הבנייה - הקבוצה הישראלית היחידה

■ זוהר גושן: "בשוק ההון פועלים גורמים המעדיפים רשות חלשה - הם מעדיפים שלא תהיה אכיפה מינהלית"

■ מנהל ההשקעות במגדל שוקי הון: "האופק שחור ומתרבים הסימנים למיתון

ביצועי החברות בשנתיים החולפות מוכיחים, לדבריו, למעשה את חוסנה של הכלכלה הישראלית, שהודות להתנהלות מושכלת ומדיניות נכונה של בנק ישראל, הצליחה לשמור על יציבותה גם במהלך המשבר העמוק ביותר שפקד את השווקים הפיננסיים ברחבי העולם כולו.

בריטמן הוסיף כי חוסנה של כלכלת ישראל הוא זה שבין השאר גרם לקבלת ההחלטה בדבר צירופה ל-OECD - מהלך אשר הכניס את ישראל למועדון המדינות המתקדמות והמפותחות בעולם. למעשה, צירופה של ישראל לארגון זה הוגדר כיעד לאומי אסטרטגי המעוגן בהחלטת הממשלה כבר בשנת 2000 ומומש לידי חברות מלאה לפני כחודש. תהליך הצטרפות ל-OECD מחייב את ישראל לבצע מספר רב של התאמות ושינויים משמעותיים על מנת לעמוד בסטנדרטים שקבע הארגון, ובכלל זאת שינויי חקיקה, שינוי כללי המשחק בשוק ההון ורפורמות בתחומים שונים הכוללים הקטנת אי השוויון בחלוקת ההכנסות, שיפור מערכת החינוך, צמצום פערי העוני, הגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה, שיפור איכות הסביבה והסרת חסמים בירוקרטים.

עוד הוסיף בריטמן כי עבור ישראל ישנם יתרונות רבים הטמונים בעצם הצטרפותה לארגון. פרט ליוקרה המיוחסת למדינות הנמנות עם ארגון זה, הרי שעמידה בתקניו ובנורמות הנהוגות בו עשויה להועיל לסקטור הפרטי ולסקטור הציבורי כאחד, ולהוות מנוף צמיחה משמעותי. "בין היתרונות הבולטים הנובעים מהצטרפותנו ל-OECD ניתן לציין את השקיפות ושפע הנתונים הזמינים לחברות הארגון, אשר יחסכו עבור משקיעים זרים וגופים פיננסיים זמן והשקעה רבה בעת תהליכי בדיקות נאותות, ובכך יעודדו את פעילותם בארץ. יתרון בולט נוסף הוא העלאת דירוג האשראי של ישראל, אשר לצד נגישות לשווקי ההון של מדינות הארגון עשוי להוזיל את עלויות גיוס ההון עבור המשק".

בנוסף, ציין בריטמן כי דו"ח שפורסם על ידי הפורום הכלכלי העולמי השנה אודות התחרותיות הגלובליות, חושף מספר נקודות חולשה לגבי ישראל ובראשן ההשקעה בתחום החינוך - שבה מדורגת ישראל בתחתית הטבלה בתחומים כגון איכות מערכת החינוך ואיכות לימודי המתמטיקה והמדעים.

בריטמן הדגיש כי על מנת שנוכל להכשיר, לטפח ולהצעיד את דור המחר שייקח לידיו את תפקיד הובלת המשק בעוד מספר שנים, עלינו להציב את החינוך בראש סדר העדיפויות הלאומי. לדבריו, החינוך הוא הבסיס של כל חברה וכלכלה יציבה והשקעה בחינוך ומתן הזדמנות שווה וזהה לכל ילד וילדה בישראל הם המפתח לצמצום הפערים החברתיים-כלכליים במדינתנו.