רוני חזקיהו, המפקח על הבנקים, פתח את דבריו בוועידת שוק ההון של TheMarker בהגדרת המושג "מקרו יציבות" שלדבריו הינו המונח החם ביותר בעולם הפיקוח (macro prudential). המושג בא לפתור בעיות אשר גרמו למשבר הפיננסי האחרון כגון הסתכלות דרמטית של תאגיד על תמונת המקרו ללא מסקנות על השלכות מעשיו על אחרים.

■ יחימוביץ’: לא סביר שנתניהו לא מבין בנושא שכר הבכירים - מה יש לו להמשיך ללמוד?

■ יגאל ברייטמן: ההצטרפות ל-OECD מחייבת את ישראל לבצע שינויים משמעותיים

■ רוני חזקיהו: "הריבית הנמוכה יוצרת אשליה בדבר יכולת ההחזר של הלווים"

■ חיים שני: "ההיי-טק הישראלי נחשב לפאר היצירה ולכן חשוב לשמור עליו"

■ ירום אריאב: המדינה צריכה להקים קרן שתקבע מדיניות לשימוש ברווחי הגז

■ מנכ"ל קבוצת עזריאלי: מחר ניכנס למדד הבינלאומי של חברות הבנייה - הקבוצה הישראלית היחידה

■ זוהר גושן: "בשוק ההון פועלים גורמים המעדיפים רשות חלשה - הם מעדיפים שלא תהיה אכיפה מינהלית"

■ מנהל ההשקעות במגדל שוקי הון: "האופק שחור ומתרבים הסימנים למיתון

פיקוח מיקרו עדיף על פיקוח המקרו, סבור חזקיהו. "אנו רוצים להגן על הלקוחות ועל מפקידים שונים, להגביר הוגנות בטיפול בצרכן, לכן המערכת כולה צריכה להיות מודרנית על מנת להיות הוגנת ויציבה. ברמת המיקרו, מטרת הפיקוח על הבנקים הינה השגת יציבות ואמינות בתאגידים הבנקאים והמערכת הבנקאית כולה. ברמת המקרו, המטרה היא חיזוק עמידות מערכת הפיננסית למשברים, כלומר ניהול מדיניות מניעתית", מסביר חזקיהו.

לדברי חזקיהו, מול המטרות של הפיקוח המיקרו, באה מדיניות המקרו. "אנו רוצים לחזק את העמידות של כל המערכת הפיננסית, שתביא ליציבות המשק. אנו בוחנים את הקשר בין התאגיד הבודד למערכת כולה. ישנה זליגה של סיכונים מהמערכת הפיננסית למערכת הכלכלית בכלל, ויש לעצור זאת - אנו רוצים למנוע את המשבר לפני שהוא מתחרש ולא אחרי. זהו טיפול מניעתי".

מטרת הרגולטור היא למנוע את המשבר. "המעשים שלנו אינם תגובה לסיכון ממומש אלא סיכון שעדיין לא מומש", אמר חזקיהו. "יש כלים מוניטריים ויש כלים פיסקליים. אך מעבר להם יש וצריך שיהיו כלים חדשים ורחבים. המעשים שלנו באים לשמור על היציבות, הן של התאגיד הבודד והן של המערכת כולו. אסור לפגוע בתאגיד הבודד תוך כדי שמירה על המערכת. האתגר הקשה הוא המעשה: כיצד עושים את זה. בעולם עדיין לא מצאו את הפטנט כיצד בנק מרכזי יכול לפקח ללא אחריות. המבנה כולו של הממשל עדיין בויכוחים".

חזקיהו הסביר כי מיתון הוא השפעה של התממשות סיכונים פיננסיים על הכלכלה הריאלית. טיפול מניעתי, פירושו, לזהות משבר לפני ולטפל בו. איך מטפלים? מטילים הגבלות על שיעורי המימון, מגבילים יחס חוב להכנסה, מיישמים תקרות על פעילות, מגבלות ענפיות, דורשים רמת הון מינימלית ועוד. כל אלה הם כלי הפיקוח, ולצידם קיימים גם כלים מוניטאריים בידי בנק ישראל וכלים פיסקאליים ביד הממשל.

"בשוק הדיור יישמנו את המדיניות המקרו יציבותית. ב-2009 זיהינו את המגמה ההולכת ומתגברת של עליית מחירי הדיור (בכ-22% בשנה האחרונה), ולצד זה המשך גידול באשראי לדיור למרות התכווצות כלל תיק האשראי. כמו כן, זיהינו מוקדם את העלייה בביקוש לעומת היצע שאינו עולה וגידול בביצועים על רקע סביבת הריבית הנמוכה - ואז החלטנו לפעול. יישמנו הנחיות בנושא הלוואות בריבית משתנה, בנושא קבוצות רכישה, נכנסנו לעניין ועשינו סדר. אמרנו אז כי הנה יש מגבלות והרמנו דגל הזהרה מדוד וקטן שיש סכנה ממחירי הדירות הקיימים", ציין המפקח על הבנקים.

כמבט קדימה, רואה חזקיהו חשיבות בקביעת המסגרת המקרו יציבותית המשלבת שיקולים מערכתיים בתוך שיקולים של יציבות בנקאית. בנוסף, החלת מסגרת המקרו יציבותית על כלל הגורמים הפיננסיים אחרי שבוצע סדר ברמת הארגון. חזקיהו: "לעומת ארה"ב, אנו לא יכולים להרשות לעצמנו לתת לגוף פיננסי כלשהו ליפול כי הוא עלול למוטת את המערכת כולה".

"הצלחנו דרך הנושא הזה שמתחיל להתפתח בעולם לטפל בשוק הדיור. זה מה שעשינו בתקופה האחרונה. גורמי הרקע - עליית מחירי דיור אדירה של עשרות אחוזים בשנתיים, והפער בינו לבין מדד הדיור שנפתח לטובת מחירי הדיור. זה הגדרה של בועה", הסביר חזקיהו.